ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

אבות האומה : לבטים ותמורות בשישים שנות מחקר

מילות המפתח: היסטוריוגרפיה מקראית, תקופת האבות
המאמר סוקר את הגישה המחקרית לשאלה: האם יש אמת היסטורית בסיפורי האבות בספר בראשית. בשישים השנים האחרונות, המחקר עבר תמורות רבות ביחסו לשאלה זו. המאמר מציג את הגישות השונות, עומד על הרקע שבתוכו נוצרה כל גישה ומציע כיצד יש להתיחס למצב הקיים בתחום זה היום.  /למידע מלא...

כיבוש הארץ : היסטוריה או אידאולוגיה?

מילות המפתח: היסטוריוגרפיה מקראית, תנ"ך. יהושע, חוק החרם
ספר יהושע מתאר כיצד נכבשה ארץ כנען על ידי שבטי ישראל בהנהגת יהושע, תוך השמדת עמי כנען. הממצא הארכיאולוגי מהתקופה מגלה שלא היה כיבוש מהיר אלא התנחלות איטית ומדורגת עד לימי המלוכה. מכאן מסיקים החוקרים שהסיפור בספר יהושע אינו היסטורי אלא אידאולוגי. המאמר עוסק בשאלה מתי ולמה נוצרה האידאולוגיה הזו. התשובה המוצעת היא שזו האידאולוגיה של חוק החרם בספר דברים והיא נוצרה לאחר חורבן ממלכת ישראל. המטרה של החוק ושל הסיפור ביהושע היא לעצב גישה מתבדלת מהעמים השכנים מתוך תפישה כי זה מה שישמור על עם ישראל בהווה ובעתיד. /למידע מלא...

ההתנחלות הישראלית : האסכולה הסוציולוגית במבחן העדות הארכיאולוגית

מילות המפתח: התנחלות שבטי ישראל, תנ"ך. יהושע, ארכיאולוגיה מקראית
המאמר דוחה את הטענות של האסכולה הסוציולוגית לגבי ההתנחלות של שבטי ישראל בכנען. האסכולה הסוציולוגית טענה שראשיתו של עם ישראל היא לא באוכלוסיה של נודים (כפי שעולה מהתיאור המקראי) אלא בשכבות חברתיות מדוכאות מערי הממלכה הכנעניות, שעזבו את הערים הגדולות ועברו להר. תאוריה זו, לדעת מחבר המאמר, לא עומדת במבחן הממצא הארכיאולוגי מהתקופה הנדונה. /למידע מלא...

אחד עשר יום מחורב

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, יציאת מצרים, קדש ברנע
סיפור ההרפתקה המחקרית של זיהוי מקומה של קדש המקראית. המאמר מספר על מסעות החוקרים במדבר סיני ועל הויכוחים בינהם בשאלה היכן נמצאת קדש ברנע בה חנו ישראל במסעם ממצרים לכנען. /למידע מלא...

למלך יש כתר

מילות המפתח: תקופת המקרא, התנחלות שבטי ישראל, דוד (המלך), שלמה (המלך), ארכיאולוגיה מקראית, תקופת האבות
ראיון עם פרופסור עמיחי מזר על האמת ההיסטורית שבמקרא. פרופ' מזר מתאר את הממצא האפיגרפי (כתובות) והארכיאולוגי מתקופת ראשית ישראל ויציאת מצרים וטוען כי בסיפור המקראי יש אמת היסטורית. התקופות בהם עוסק המאמר: תקופת האבות, ישראל במצרים, יציאת מצרים, כיבוש הארץ וממלכת דוד ושלמה. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ב

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר מציג סקירה של תפיסת המלך כאלוהים במלכויות בעולם העתיק. לגבי כל אחת מהממלכות הבאות: מצרים, שומר, אכד, יון ואוגרית- נבדק האם המלך נתפס כאל, בן אל, או שליח האל ומשרתו. /למידע מלא...