הברון אדמונד דה רוטשילד, 'הנדיב הידוע'

מילות המפתח: הברון רוטשילד, התיישבות, עלייה ראשונה
רוטשילד בנימין אדמונד דה ( 1934-1845), יליד פריס, בעל תואר ברון, נודע בזכות הסיוע שהעניק למושבות העלייה הראשונה כאשר נקלעו לקשיים כלכליים שאיימו על הישרדותם. במתן הסיוע למושבות העדיף להופיע בכינוי "הנדיב הידוע" ולא בשמו המלא. יישובים אחדים נקראו בארץ על שם בני משפחת רוטשילד, ובהם בנימינה וזכרון יעקב – על שם אביו, ומזכרת בתיה – על שם אמו.   /למידע מלא...

רחוב הרצל בתל אביב, ובקצהו - גימנסיה הרצליה

מילות המפתח: התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), בתי ספר, גימנסיה הרצליה
הגימנסיה הוקמה ביפו בשנת 1905 בשם "הגימנסיה העברית".
בשנת תרס"ט-1909 עברה הגימנסיה מיפו לשכונה החדשה, לרחוב הרצל, וקיבלה את שמה החדש - גימנסיה הרצליה - על שם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הגימנסיה שימשה כמרכז החינוך והתרבות של השכונה החדשה - ולאחר מכן של העיר תל אביב.
בשנות ב-60 נהרס בניין הגימנסיה, ובמקומו נבנה מגדל שלום. /למידע מלא...

ראש פינה

מילות המפתח: התיישבות, ראש פנה (יישוב כפרי)
שנת 1890 בערך. /למידע מלא...

בול ובו נוף המושבה ראש פינה

מילות המפתח: התיישבות, ראש פנה (יישוב כפרי)
הבול יצא לאור לרגל 80 שנה לייסוד המושבה.
יום ההופעה: כו בניסן תשכ"ב (30 באפריל 1962). /למידע מלא...

בית החולים ''הדסה'' ברחוב נחלת בנימין בתל אביב

מילות המפתח: תל-אביב (יישוב עירוני), בתי חולים, עלייה רביעית
צילום בית החולים "הדסה" ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, בשנת 1926. /למידע מלא...

תל-צור : הדו"ח המקורי של האגרונום ד"ר זגורודסקי

מילות המפתח: זכרון יעקב (יישוב עירוני), עלייה שלישית, כפר שוני, קבוצה (התיישבות), רמת הנדיב, יק"א
הדו"ח המקורי של האגרונום ד"ר מלך זגורודסקי על ההתיישבות בתל-צור (אום-אל-עלק, אזור רמת הנדיב) ובו פרוט על השם, חברי הקבוצה, תאור המקום, מצב האדמה והמשק. /למידע מלא...

מפת התיישבות בחבל לכיש 1956

מילות המפתח: התיישבות, אזור לכיש
לנוכח הקשיים בקליטת העלייה הוחלט בשנת 1954 לשנות את מדיניות הקליטה. ואכן הוחל בתכנון איזורי ליישוב חבל לכיש. ועל פי תכנון ההתיישבות בחבל לכיש תיכננו אזורי התיישבות אחרים. במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הוקמה "רשות חבל לכיש", ניתנו לה סמכויות לתכנן את מבנה החבל, את מיקומו של כל יישוב בו ואת הפעילות הכלכלית. יישובי חבל לכיש תוכננו כיחידות אחידות מבחינה עדתית. כלומר, כל מושב אוכלס ביוצאי אותה הארץ או אף אותה החמולה (משפחה מורחבת). לעומת זאת, הגוש ההתיישבותי שסיפק שירותים משותפים לקבוצה של יישובים, היה מעורב, ונמנו עמו יוצאי ארצות שונות וגם ותיקים (בחבל זה נכללו גם יישובים ותיקים).  /למידע מלא...

קרקעות בבעלות יהודית , 1936

מילות המפתח: התיישבות, עמק יזרעאל, רכישת קרקעות בארץ-ישראל
בשנות ה- 20 וה- 30 גדלה רכישת הקרקעות בארץ ישראל על ידי יהודים. אזור התיישבות מרכזי היה עמק יזרעאל , שאדמותיו נרכשו בכספי "הקרן הקיימת לישראל". כמו כן נרכשו קרקעות באזור השרון ובמישור החוף קרקעות בהשקעות הון פרטי. /למידע מלא...