ביקור קבוצת רבנים בראשות הרב קוק בקבוצת החלוצים הדתית 'עבודת ישראל', על הר הכרמל, 9.9.1925

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, ציונות דתית, רבנים, קוק, אברהם יצחק הכהן
בשורת העומדים: 1. הרב אברהם יצחק הכהן קוק; 2. יעקב בורוכוב (?); 3. הרב שלמה הכהן אהרנסון, רבה הראשי של תל-אביב; 4. הרב דב קוק, אחי הראי"ה קוק; 5. הרב ישעיהו שפירא, ממנהיגי 'הפועל המזרחי'; 6. איש הציבור והספרות יהושע רדלר פלדמן (ר' בנימין);  /למידע מלא...

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 1865 – 1935

מילות המפתח: ציונות דתית, קוק, אברהם יצחק הכהן
הרב הראשי (אשכנזי) הראשון בארץ ישראל, שהתמנה בשנת 1921 וכיהן בתפקיד עד יום מותו. הרב קוק נחשב לחוזה הציונות המדינית המשיחית. גם כיום, יותר משבעים שנים לאחר מותו, השפעתו על הציונות הדתית הלאומית עצומה. /למידע מלא...

הרב קוק נושא דברים בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש של ישיבת חברון, ירושלים, 5.6.1934

מילות המפתח: מאורעות תרפ"ט, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
ישיבת חברון הועברה לירושלים לאחר הטבח בחברון במאורעות אב תרפ"ט, 1929, שבין קורבנותיו היו 24 תלמידים מהישיבה. הטבח הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון.  /למידע מלא...

הראי"ה נגד המזרחי

מילות המפתח: גאולה (מושג דתי), קוק, אברהם יצחק הכהן, ציונות ויהדות
לרב אברהם יצחק הכהן קוק הייתה השקפה שונה מזו של הרב ריינס בנוגע לתנועה הציונית. הוא חלק על עמדת המזרחי שראתה בציונות תנועה פוליטית להטבת מצבו של העם אלא תנועה המבשרת גאולה ותחייה רוחנית. /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא - הקדמה

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

ועץ האקליפטוס טוב ורע

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), קוק, אברהם יצחק הכהן, אקליפטוס (עץ)
המאמר מתאר את ההיבטים האקולוגיים המנוגדים בנטיעת האקליפטוסים בארץ ישראל במאה ה- 19. מצד אחד נחשב האקליפטוס לעץ בעל תועלת לייבוש הביצות ולמיגור המלריה, ומצד אחר היה האקליפטוס מטרד אקולוגי בשל ממדיו הגדולים ופגיעתו בחצרות ובשדות של בני המושבות. במאמר דוגמאות כיצד באים לידי ביטוי שני ההיבטים האלה בפסיקה ההלכתית. /למידע מלא...

עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק : נערותו וחינוכו

מילות המפתח: קוק, אברהם יצחק הכהן
הרב אברהם יצחק הכהן קוק. על משפחתו, חינוכו התורני והאירועים שהושפע מהם בשנות נעוריו. /למידע מלא...