דוד בן-גוריון: דרומה - אל הנגב
מילות המפתח: ציונות, חלוצים וחלוציות, בן-גוריון, דוד, נגב על-פי בן גוריון, הנגב הוא המקום שבו נולדה האומה העברית: לשם הלך אברהם לראשונה במסעו לארץ כנען ושם החלו המרגלים את מסעם לארץ. בן-גוריון האמין כי הצו המקראי העתיק רלוונטי גם בימי ישראל החדשה ושיש להפנות לנגב את מירב ומיטב הכוחות המדעיים, החינוכיים והחלוציים. /למידע מלא...
דוד בן-גוריון: תקומת ישראל
מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, תנ"ך. נביאים אחרונים דוד בן גוריון תפס את קיומה של ישראל המודרנית כפלא - פלא של עם מנותק ומפוזר שמימש הלכה למעשה "חזון של משוגעים". לפי בן גוריון, תקומת ישראל המודרנית היא האירוע המהפכני ביותר בתולדות העם היהודי מאז כיבושי יהושע בן-נון. חזון המדינה המודרני אינו תלוי בבטחונה, בצבאה או בטכנולוגיה שלה אלא בדמותה המוסרית, על פי חזון אחרית הימים של נביאי ישראל. /למידע מלא...
קהל יעד: תיכון ומעלה תאריך: 2012 שפה: עברית
דוד בן-גוריון: בין העם למדינתו – וקיבוץ-גלויות
מילות המפתח: ציונות, בן-גוריון, דוד, תנ"ך. אסתר, קיבוץ גלויות 'קיבוץ גלויות' היא אחת המשימות הדחופות שעמדה בפני האבות המייסדים של מדינת ישראל. בלעדיה, הכריז בן גוריון, לא יקום חזון המדינה הריבונית. בדבריו אלו הוא נשען על חזון הנביאים ועל הסכנה שבפירוד עם ישראל כפי שנאמר במגילת אסתר: "מפוזר ומפורד בין העמים". בעיני בן-גוריון, החוט המשולש שלא ינתק בנוי משלושה מרכיבים נצחיים: העם, הארץ והמדינה, וכל פועלו במהלך חייו היה לקשור את קצוות החוט שלא יפרדו. /למידע מלא...
קהל יעד: תיכון ומעלה תאריך: 2012 שפה: עברית
דוד בן-גוריון: תוכחה ומחאה
מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא דוד בן גוריון התייחס לתקומת מדינת ישראל כאל מימוש תקווה הגאולה, אך הוא לא חשש למתוח ביקורת על המתרחש במדינת ישראל הצעירה בשנות החמישים. על פי בן גוריון, ייעוד מדינת ישראל אינו רק לאומי אלא גם מוסרי, ועליה לשמש דוגמא לאנושות. כדברי הנביאים, סבר בן גוריון שגורלה של מדינת ישראל יקום ויפול על ההבחנה בין רע לטוב בחיי האזרח הפרטי ובחיי הלאום. /למידע מלא...