המונח 'כתר תורה' בספרות חז"ל ומשמעותו החברתית (על מאבקם של חז"ל להנהיג את העם)

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חז"ל, הנהגה דתית
השבר המדיני והחברתי בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית ומרד בר-כוכבא, גרם לשבר רוחני ודתי בישוב היהודי. העדפת 'כתר תורה' על פני 'כתר כהונה' ו'כתר מלכות', נובעים לדעת המחבר, מהכרתם של חכמים בצורך המיידי לבסס מערכת הנהגה שתוכל להנהיג ולהוביל את העם. את הבסיס להנהגה זו הבינו ב'כתר בתורה' – לימוד וקיום התורה ומצוותיה. /למידע מלא...

"שבט ומחוקק" : על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, מנהיגות
המאמר מתאר את ההבדלים שבין ההנהגה בארץ-ישראל לבבל לאחר חורבן בית המקדש השני. למרות הדמיון שבין שני המרכזים – נשיאות וחכמים בא"י וראשות הגולה וחכמי הישיבות בבבל, קיימים כמה הבדלים ביניהם. המאמר מתמקד בהבדלים של רציפות היסטורית, עוד מימי בית המקדש השני, לעומת מוסדות חדשים; מוסד כפול מראשיתו, לעומת התפצלות הדרגתית וכן העברת תפקיד בירושה, לעומת מינוי ע"פ כישורים בלבד. /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל
המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ג. ההנהגה הלאומית לאחר החורבן

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, חורבן בית שני, יוחנן בן זכאי
שיקום חיי האומה היהודית לאחר החורבן קשור בשמו של רבן יוחנן בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי חכמי הפרושים בירושלים לפני החורבן ועזב את העיר בזמן המצור. ביבנה, ששימשה מקום ריכוז ליהודים שנכנעו לרומאים, הוא החל להסדיר את הבעיות שהתעוררו בעקבות החורבן. בתקנותיו הוא יצר זיקה למקדש ובמקביל אפשרות לקיום מצוות כמו ברכת כהנים וקידוש החדש גם ללא מקדש. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ד. נשיאותו של רבן גמליאל

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, סנהדרין, רבן גמליאל דיבנה (השני)
רבן גמליאל דיבנה עמד בראש הסנהדרין בשנים 115-96 לספירה. בתקופת כהונתו הכירו השלטונות הרומאים בסמכויות הסנהדרין והיא הפכה למוסד ההנהגה של העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. בימיו של רבן גמליאל עוצב אופיו של סדר ליל הפסח, נקבע נוסח תפילת שמונה עשרה והתנ"ך תורגם מחדש ליוונית. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ה. תקנות והכרעות בדור יבנה

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תנאים, בית הלל
חכמי יבנה תיקנו תקנות שנועדו לעודד את הנטיעה והבניה בארץ ישראל לאחר החורבן. הם טיפחו את רעיון גאולת הקרקע ופדיון עבדים מידי נוכרים וקבעו הסדרים שהקלו על קיום מצוות השמיטה. בדור יבנה הסתמנה הפרדה ברורה בין היהדות לבין הנצרות ונוסחה ברכת המינים. כמו כן נקבע העיקרון שההכרעה במחלוקות תהיה לפי בית הלל. /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ו. חכמי יבנה ובתי - מדרשותיהם

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, תנאים
חכמי יבנה הטביעו את חותמם על מסורת התורה שבעל-פה והקימו בתי מדרש שבהם לימוד תורה ועסקו בהנהגת הדור. חלקם היו ממשפחות הכהונה וממשפחות עשירות אך רבים מהם היו ממשפחות עניות שהגיעו למעמדם בזכות ידיעתם בתורה ואישיותם /למידע מלא...

התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ז. ההתאוששות היישובית והכלכלית

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד
בדור שלאחר חורבן הבית ניכרת חיוניות מרובה בהתארגנות הציבורית. שיקום הערים שנהרסו היה מהיר יחסית וניטעו מטעים חדשים. בעלי מלאכה התארגנו באיגודי אומנים והמסחר פעל כסדרו. כבר לקראת סוף המאה הראשונה לספירה היה המצב הכלכלי של הארץ תקין למדי. /למידע מלא...