עליה שלישית ורביעית : חברת העובדים

מילות המפתח: ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, ארגוני עובדים
בתקופת העליה השלישית קמה חברת העובדים - מסגרת משפטית שאיגדה בתוכה את מכלול הפעילות הכלכלית והמשקית של ההסתדרות הכללית. המאמר מתאר את הגורמים להקמתה, תחומי פעילותה ותקנון החברה. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : ייסוד ההסתדרות הכללית

מילות המפתח: עלייה שלישית, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
המסגרת החברתית החשובה ביותר שהקימה תנועת הפועלים בארץ בתקופת העליה השלישית היא ההסתדרות הכללית. היא נועדה לשמש כמסגרת פועלית משותפת על-מפלגתית ובמסגרתה קמו גופים כלכליים, התיישבותיים, ביטחוניים וחינוכיים. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : תנועת הפועלים בעליה השלישית והרביעית

מילות המפתח: עלייה שלישית, עלייה רביעית, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
המאמר מתאר את היווצרות הכלים הארגוניים, הכלכליים, ההתיישבותיים והחברתיים של תנועת הפועלים בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית. /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : תנועת הפועלים בתקופת העליה החמישית

מילות המפתח: עלייה חמישית, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
הפרק מתאר את הגידול שחל במספר חברי ההסתדרות הכללית והדומיננטיות שלה בשוק העבודה הארצישראלי בשנות השלושים של המאה העשרים. /למידע מלא...

תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה עד 1927

מילות המפתח: עלייה שנייה, תנועת הפועלות בארץ-ישראל, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
ראשיתה של תנועת הפועלות בתקופת העליה השניה על רקע אפלייתן של הנשים בתחום העבודה ובייצוג הפוליטי. התנועה שהייתה מסגרת אוטונומית בתוך ההסתדרות הכללית פעלה להגשמת השוויון ולקידום האינטרסים של הנשים. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...