היסודות וההתחלות של ארגון הקהילה היהודית בימי הבינים: ב

מילות המפתח: ארגון קהילה, יהדות בבל
במאמר בוחן פרופ' בער את הארגון הקהילתי האוטונומי ואת קיומו בבבל בתקופת הגאונים. מסקנתו היא שהגאונים אמנם לא משתמשים במונח קהילה אבל היא קיימת גם בתקופתם כבעלת סמכויות דמוקרטיות.   /למידע מלא...

מלך ביופיו

מילות המפתח: פסיקה (הלכה), רבנים, יהדות בבל
דמותו של הרב יוסף חיים המכונה בן איש חי וההערצה שרחשו לו יהודי בגדאד. הרב יוסף חיים התפרסם בדרשותיו על פרשת השבוע ששילבו דברי הלכה והותאמו לקהל השומעים. פסיקותיו מתחשבות במנהג המקום ומושפעות מעולמו הקבלי. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה

מילות המפתח: כרונולוגיה, יהדות בבל
דיון בשאלה מתי מתחילה ומתי מסתיימת תקופת הגאונים, התקופה שבה חי ופעל רב סעדיה גאון. הבסיס הכרונולוגי שעליו מסתמך הכותב הוא איגרת רב שרירא גאון שנכתב בשנת 986. על פי האיגרת המעבר מתקופת הסבוראים לתקופת הגאונים  התרחש באמצע המאה הששית לספירה. סוף תקופת הגאונים והמעבר לתקופת הראשונים היה הדרגתי ומתמשך. /למידע מלא...

תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה: ישיבות הגאונים: המשך ושינוי

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ראו את עצמן ממשיכות של הישיבות מתקופת האמוראים אבל מרכזיותן בחיי הרוח של העם היהודי היתה גדולה יותר. במאמר תיאור השינוי שחל בתקופת הגאונים בתכני הלימוד, בנושאי התפקידים בישיבות, סדרי הלימוד ב"ירחי כלה" ובמשך השנה. /למידע מלא...

ינאי המלך ושמעון בן שטח (סנהדרין יט עא-עב) : אגדה אמוראית בתחפושת היסטורית

מילות המפתח: סנהדרין, ראש הגולה, אלכסנדר ינאי, שמעון בן שטח
המאמר מציג ניתוח ספרותי של הסיפור התלמודי על העימות בין ינאי המלך לשמעון בן שטח בבית הדין. המחברת בוחנת את המבנה של הסיפור ואת תפקיד הדמויות השונות בו ומנסה להתחקות אחר הלכי הרוח והתפיסות שעומדות ביסוד הסיפור. /למידע מלא...

יהדות בבל ומוסדותיה : מבוא

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, יהדות בבל
המבוא לחיבור "יהדות בבל ומוסדותיה" מציג רקע היסטורי להתפתחותה של יהדות בבל התלמודית, החל מהתקופה הפרתית ועד התקופה הססאנית. /למידע מלא...

התפתחויות חדשות בחקר ישיבות בבל

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
מאמר בו המחבר מבקש לעמוד על הקונסנסוס שהתגבש בנושא חקר המבנה המוסדי של הישיבות בבבל בתקופת התלמוד ולהבהיר את השאלות השנויות עדיין במחלוקת. המחבר מסביר מונחים עיקריים כגון 'ישיבה' ו'מתיבתא', בוחן את המקומות בבבלי המזכירים מונחים אלה, ועל פי ניתוחם של המקורות מבקש לעמוד על משמעותם המדוייקת של המונחים ועל טיבם של המוסדות המכונים בכינויים אלה. ממחקרו עולה כי מוסדות אלו לא היו אקדמיה אלא מוסד הוראה מן הסוג המוכר לנו מתולדות החינוך, אותו מכנה המחבר 'חוג תלמידים', ושבמפנה המאה הג' למאה הד' מופיעות התכנסויות לימוד שחרגו מן המסגרת של חוגי התלמידים, תופעה שהמחבר טוען כי היתה צעד חשוב בהתגבשות האקדמיות המוכרות לנו מתקופת הגאונים. /למידע מלא...

על דרשות בציבור בבבל התלמודית: הפירקא

מילות המפתח: דרשות (יהדות), בתי כנסת, יהדות בבל
הפירקא הנו מונח המופיע בתלמוד ומציין דרשה שנאמרה בציבור במועדים שונים. המאמר בוחן את המאפיינים השונים של הפירקא: היכן היא נאמרה, לאיזה קהל היא יועדה, מה היה תוכנה וכד'.  /למידע מלא...