גשרים בין אתמול ומחר: סיכום

מילות המפתח: עלייה חמישית, תרבות עברית
בהנצחתן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש חוזר הביטוי נערה עבריה. המאמר בחן באיזו מידה תאם הדימוי הזה את הדרך שבה הן ראו את עצמן ואת האופן שבו קיבלה אותן סביבתן הקרובה. הכותבת מציעה לראות בשלש הגיבורות דמויות שזהותן מתאפיינת באמביוולנטיות: הן רצו להשתייך לעולם היישובי אך למעשה מעולם לא נטשו את תרבות הגולה שבה גדלו. /למידע מלא...

התיישבות האלף

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית
התיישבות האלף הייתה אחת מתוכניות ההתיישבות בעליה החמישית. התכנית הייתה לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים שיתיישבו סביבן. /למידע מלא...

התיישבות עולי גרמניה

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית
מאמר על תרומתם של העולים ממרכז אירופה להתיישבות בארץ. העולים העשירו את הארץ בקיבוצים, מושבים ויישובים עירוניים. /למידע מלא...

אנשי השעון : מפגש עם רעיה הרניק

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית, הרניק, רעיה
 במפגש מספרת רעיה הרניק ילידת גרמניה על עלייתם של היקים לארץ ישראל. במאמר התיייחסות לתכונות יקיות כמו קפדנות, יושר ואחריות ותיאור התמודדותם של היקים עם האוכל, האקלים והפער התרבותי.  /למידע מלא...

כך ייסדו הייקים את בית הספר הנודע 'חוגים' בחיפה

מילות המפתח: עלייה וקליטה, עלייה חמישית, בתי ספר
תגובה לכתבה על ד"ר מיכאל היימן שלמד בבית הספר התיכון "חוגים" בחיפה. בתגובה תיאור הרקע להקמתו של בית הספר "חוגים" בחיפה ב- 1933.  /למידע מלא...

"יציאת מצרים" של מייסדי גלעד

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית, קיבוץ
המאמר הוא חלק מספר על תולדות קיבוץ גלעד. במאמר קטעי זכרונות של מייסדי קיבוץ גלעד על העליה לארץ, המורשת התרבותית שהביאו עמם והדרך שבה היא באה לידי ביטוי בהקמת הקיבוץ. /למידע מלא...

המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני : שינויים במערך-הכוחות

מילות המפתח: גרמניה, הרייך השני, מפלגות פוליטיות, ביסמרק, אוטו פון
מראשית 1878 פעל הקנצלר ביסמרק לגבש לעצמו רוב חדש ברייכסטאג במטרה להנהיג רפורמה כלכלית מקיפה. במאמר תיאור המאבק במפלגת המרכז הקתולית ויחסו של ביסמרק למפלגה הסוציאל דמוקרטית.   /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...