עיר עומדת במערכה

מילות המפתח: צפת (יישוב עירוני), פלמ"ח, מלחמת השחרור
תיאור המערכה לכיבוש צפת במלחמת השחרור. המאמר מתאר את מערכת היחסים המעורערת וחוסר האמון ששרר בין ארגון ההגנה לבין תושבי העיר, את עמדת הבריטים ואת הקשיים בכיבוש העיר. /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, מוסר המקרא, מוסר היהדות, מדינה, ציונות ויהדות, ציונות מדינית
המאמר דן בהתייחסותו של דוד בן-גוריון למושג 'עם-סגולה'. עם ישראל מיוחד לא רק בשל הישרדותו ההיסטורית וסיפורו הלאומי אלא בשל הערכים המוסריים המנחים אותו החל מתקופת נביאי הכתב ועד ימי התחדשות הציונות. 'עם הבחירה' איננו עם שנבחר על-ידי האל, אליבא דבן-גוריון אלא עם שבחר באלהיו ובמצוותיו ולכן, העליונות של עם ישראל איננה נובעת מרגשות לאומיים אלא מהכרח לקיים את המצוות המוסריות בהם בחרו. 'עם סגולה' הוא קריאת כיוון ולא עובדה מציאותית היסטורית ולזו מחוייבת מדינת ישראל המודרנית: להיות 'מדינת מופת'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שיבת ציון (פרס), גלות בבל
התנ"ך מספר על 'שיבת ציון' שבה 'היינו כחולמים' ומתייחס לשיבת היהודים מבבל לירושלים לאחר הצהרת כורש בשנת 538 לפני הספירה. דוד בן-גוריון התייחס בכתביו לשלוש 'שיבות ציון'. האחת היא השיבה של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, השנייה היא שיבת ציון הנזכרת לעיל ואילו השלישית והחשובה מכולן, על פי בן-גוריון, היא שיבת ציון המודרנית לאחר אלפי שנות גלות. המאמר מביא את התייחסותיו השונות של בן-גוריון לשלוש 'שיבות ציון' אלו ומסביר מדוע ראה בן גוריון את שיבת-ציון המודרנית כ'שיבת' כל ה'שיבות'.  /למידע מלא...

מילות המפתח: ציונות, חלוצים וחלוציות, בן-גוריון, דוד, נגב
על-פי בן גוריון, הנגב הוא המקום שבו נולדה האומה העברית: לשם הלך אברהם לראשונה במסעו לארץ כנען ושם החלו המרגלים את מסעם לארץ. בן-גוריון האמין כי הצו המקראי העתיק רלוונטי גם בימי ישראל החדשה ושיש להפנות לנגב את מירב ומיטב הכוחות המדעיים, החינוכיים והחלוציים. /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: שאלה מורכבת ואישיות רבת פנים

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), עיר בירה, ירושלים (יישוב עירוני)
סקירת עמדתו של בן גוריון בעניין ירושלים מראשית שנות ה-20 ועד 1937 מלמדת כי היא השתנתה על פי הערכתו את הסיכויים להשגת היעד: כאשר ירושלים עברית כחלק ממדינה יהודית, נראה בעיניו בהישג יד, הוא תבע זאת בלהט אך כאשר תביעה זו לא הייתה ריאלית הוא וויתר עליה.   /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: תש"ח- מהשלמה עם בנאום להכללה בפועל

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ירושלים (יישוב עירוני), ועדת אונסקו"פ, עיר בירה
ב- 1947 סברו כל מנהיגי היישוב והתנועה הציונית שירושלים היא המחיר שיש לשלמו, לפחות לפי שעה, עבור הקמת מדינה יהודית בחלקים אחרים של ארץ ישראל. בן גוריון ראה בהגנה על ביטחון יהודי ירושלים ועל שמירת הרוב היהודי בה יעד עיקרי. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ
בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...