על הספריה
הסדרי נגישות
כתבו אלינו
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית הספרייה הוירטואלית עמוד הבית > פריטים דומים של  יהודים במסגרת התרבות הגרמנית : אדריכלות, אומנות ומוסיקה

עמוד הבית (26)
מדעי החברה (4)
מדעי הרוח (1)
מדינת ישראל (36)
יהדות ועם ישראל (23)
מדעים (33)
מדעי כדור-הארץ והיקום (30)
טכנולוגיה ומוצרים (61)
מתמטיקה וסטטיסטיקה (48)
אמנויות (29)
אחר (6)
ישראל (חדש) (3)
1 - 2 - 3 דפים
נמצאו: 22 תמונות בנושא זה.
שמע
[0]
 
הגדרת חשיבות הפריט
מוזיאון ישראל, ירושלים
הדלתות של ארון הקודש בבית הכנסת בקרקוב, תחילת המאה השבע עשרה
הדלתות של ארון הקודש בבית הכנסת בקרקוב, תחילת המאה השבע עשרה
 

מילות המפתח: אמנות יהודית, בתי כנסת, ארון הקודש, יהודי קרקוב
העיטורים החרוטים על גבי דלתות ארון הקודש שבתמונה מעידים על עבודת האמנות הרבה שהושקעה בבניית הארון ומסמלים את העושר – הרוחני והחומרי - שאפיינו את יהודי פולין במאה השש עשרה ועד למחצית השניה של המאה השבע עשרה. מבין העיטורים החרוטים ניתן לזהות את מנורת המקדש בעלת שבעת הקנים (משמאל) ואת כיכרות הלחם המונחים על שולחן לחם הפנים (מימין) . /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
מוזיאון ישראל, ירושלים
גביע יין מ"שמירת" צדיקים, פולין, כנראה מן המאה התשע עשרה
גביע יין מ"שמירת" צדיקים, פולין, כנראה מן המאה התשע עשרה
 

מילות המפתח: חסידות, יהודי פולין, אמנות יהודית
גביע יין של חסידים שעוצב ממטבעות "שמירה" שהותכו. בקרב החסידים ה"שמירה" היא כינוי למטבע עשוי כסף או זהב שהצדיק, ראש העדה החסידית, בירך עליו ומשמש כסגולה לבריאות טובה ולהצלחה לבעליו. ה"שמירה" מבטאת את המעמד המיוחד ורב ההשפעה, של הצדיק בקרב עדת החסידים. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
פרעות הפ-הפ בפרנקפורט, 1819
פרעות הפ-הפ בפרנקפורט, 1819
 

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
פרעות הֵפּ-הֵפּ התרחשו בפרנקפורט ובערים נוספות בגרמניה ב- 1819 והם ביטוי לנסיגה במעמדם של היהודים במדינות גרמניה שהחלה אחרי קונגרס וינה (1815). הפורעים ליוו את מעשיהם בקריאות "הֵפּ-הֵפּ, מוות ליהודים". יש הסבורים כי המילים הפ-הפ הם ראשי תיבות של הצירוף Hierosolyma est Perdita (ירושלים אבודה). /למידע מלא...


קהל יעד: כולם תאריך: [-] שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900
"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900
 

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם תאריך: [-] שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
ד"ר לודויג פיליפסון (1811 - 1889)
ד"ר לודויג פיליפסון (1811 - 1889)
 

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, רבנים
רבה של קהילת מגדבורג שבגרמניה, דגל במציאת דרך ביניים בין היהדות האורתודוקסית ליהדות הרפורמית. ערך את כתב העת המרכזי של יהדות גרמניה במאה ה- 19, 'Allgemeine Zeitung des Judenthums' (העיתון הכללי של היהדות). בניגוד למרבית כתבי העת היהודים עד תקופתו, שעסקו בשאלות דתיות ועיוניות בנוגע לתכנים של היהדות, הקפיד פיליפסון לעסוק בשאלות הקשורות בהיבט הלאומי/אתני של עם ישראל.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
פוגרום ביהודי דירמנאך, גרמניה, 23 בפברואר 1848
פוגרום ביהודי דירמנאך, גרמניה, 23 בפברואר 1848
 

מילות המפתח: יהודי גרמניה, פרעות
ב- 1848 נערכו בעיר דירנמאך ובערים נוספות בגרמניה פרעות ביהודים. הפרעות התרחשו במהלך מהפכות "אביב העמים", גל מהפכות לאומיות ברובן, שהתרחש בשנים 1848 – 1849 בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם תאריך: [-] שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בובר בפעילות חינוכית ליהודים בגרמניה הנאצית, אמצע שנות ה-30
בובר בפעילות חינוכית ליהודים בגרמניה הנאצית, אמצע שנות ה-30
 

מילות המפתח: בובר, מרטין מרדכי, חינוך יהודי, יהודי גרמניה
בראשית שלטון הנאצים בגרמניה, הנהיג בובר את ה'מרכז לחינוך יהודי של המבוגרים'. במסגרת המוסד ייסד בובר בכל המרכזים היהודיים בגרמניה 'מועדי לימודים'. הוא נסע ממקום למקום, הרצה והורה, ניחם ועודד את הנדכאים וארגן מעין 'תנועת התנגדות רוחנית' של היהודים. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
רחוב היהודים בעיר שפַּיֵיר, גרמניה
רחוב היהודים בעיר שפַּיֵיר, גרמניה
 

מילות המפתח: יהודי גרמניה, רחוב היהודים
הרובע נבנה במאה האחת עשרה. על השלט (בן ימינו) כתוב "רחוב היהודים", והוא מעיד על הקהילה היהודית שישבה במקום. בעיר שפייר (ובערים נוספות באירופה ) יצרו אדוני העיר אזורים מיוחדים ליהודים מתוך התחשבות ברצונם של היהודים לחיות יחד. אזורים אלה נקראו רחוב היהודים או שכונת היהודים.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם תאריך: [-] שפה: עברית 

 
1 - 2 - 3 דפים
נמצאו: 22 תמונות בנושא זה.