החיים העשירים של גרדה לופט ( 1898 – 1986)

מילות המפתח: עיתונאים יהודיים, יהודי גרמניה, נשים באמצעי התקשורת
גרדה לופט הייתה אחת הדמויות הססגוניות והפעלתניות ביותר מבין הנשים שבאו מגרמניה לארץ ישראל. היא הייתה עיתונאית שעסקה בנושאים רבים ושונים – מדיניים, פוליטיים, כלכליים, חברתיים. המאמר שנכתב על ידי בתה מתאר את קורות חייה ואת דמותה בעיני ילדיה.    /למידע מלא...

חוקרים בעברית חולמים בגרמנית : מדענים יוצאי גרמניה באוניברסיטה העברית בתקופת היישוב

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, יהודי גרמניה, מדענים יהודים
על חלקם של היהודים יוצאי גרמניה בסגל האוניברסיטה העברית בשנות ה- 30 והשפעתם הרבה. המאמר מביא את סיפורם של ארבעה חוקרים בתחום הביולוגיה: שמעון פריץ בודנהימר, מיכאל אבן ארי, גיאורג האס ואלישבע גולדשמידט. /למידע מלא...

השד מברלין (קטעים)

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הורים וילדיהם, נימוסים והליכות
קטע ספרותי שבו מתארת בתו של פרופ' אוריאל טל את אביה. בתיאור באות לידי ביטוי תכונות "יקיות" כמו שקדנות והקפדה על נימוסים והליכות. /למידע מלא...

תרומת העולים דוברי הגרמנית בהעברת גישה חדשה להוראת האמנות בבתי-ספר בארץ

מילות המפתח: חינוך, יהודי גרמניה, ציור
במאמר דיון בהשפעתם של העולים הייקים על דרכי ההעברה של גישת הרפרום פדגוגיק בתחום החינוך לאמנות ועל תרומתם להוראת הציור בארץ. המסקנה של הכותבת היא שהמטען התרבותי-גרמני שנקנה בבית, ועוד יותר המטען החברתי שהתווסף מחברוּת בתנועת נוער היו בעלי השפעה מרובה בעיצוב עולמו של העולה הייקה. לעומתם, היה בית-הספר בעל השפעה מועטה. /למידע מלא...

אמא והציונות הקיבוצית

מילות המפתח: עלייה חמישית, מכתבים
הכותבת, בתה של הילדה וולר, לימים דרורה גפני, מתארת את חיי אמה שעלתה לארץ בעלייה החמישית והתיישבה בקיבוץ בית-השיטה. משם עברה האם לקיבוץ מעוז-חיים, לאחר שנתיים של עבודה במפעלי ים-המלח בסדום. במאמר משולבים מכתבים אישיים מבני משפחה חברים וחברות. /למידע מלא...

העלייה החמישית ותרומתה לזיקת התרבות הישראלית לתרבות המרכז אירופית

מילות המפתח: עלייה חמישית
המאמר מסביר את מיעוט ההשפעה שהייתה לעולים ממרכז אירופה על המערכת הפוליטית במדינת ישראל, לעומת ההשפעה הרבה שהייתה להם על מערכת המשפט ומערכת הרפואה. כמו כן מתוארת במאמר השפעתם של העולים על הארכיטקטורה וסגנון הבנייה. /למידע מלא...

בעיית הצלתם של יהודי גרמניה 1939-1933 - הסיבות לעיכוב יציאתם מתחום הממשל הנציונל-סוציאליסטי

מילות המפתח: ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, הצלה (שואה)
מאביב 1933 ועד אוקטובר 1941 הגרו מגרמניה רק כרבע מיהודי גרמניה למרות שהייתה להם אפשרות לצאת והשלטון הנאצי אף דרבן אותם לעזוב. המאמר בוחן מה גרם לעיכוב יציאתם. בין הסיבות שהוא מונה: עמדת הארגונים היהודיים שהייתה נגד היציאה, אופייה של המדיניות הנאצית והיעדר ארצות יעד להגירה. /למידע מלא...

חלוקת הרשיונות בין ארצות הגולה : גרמניה (ואוסטריה)

מילות המפתח: עלייה חמישית, חוקי נירנברג, יהודי אוסטריה
בין השנים 1933 ועד 1939 הייתה ליהודים מגרמניה עדיפות בחלוקת הרשיונות לעליה לארץ. המאמר מתאר כיצד החלה מדיניות זו וכיצד השפיעו עליה אירועים כמו חוקי נירנברג וסיפוח אוסטריה. /למידע מלא...