מערכת הדואר והתקשורת בפלשתינה (א"י), 1929

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, תקשורת, דואר
שלטונות המנדט הבריטי תרמו לפיתוח התשתיות בארץ ישראל: הם סללו כבישים, בנו מסילות ברזל, פיתחו שירותי דואר, רשת טלפון וטלגרף, והקימו תחנות משטרה ושדות תעופה. פיתוח התשתיות נועד לספק את צורכי הצבא ואת צורכי הפקידות הבריטית בארץ ישראל אבל תרם גם לרווחת התושבים. /למידע מלא...

מערכת הכבישים בפלשתינה (א"י), 1929

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, כבישים, תשתיות
שלטונות המנדט הבריטי תרמו לפיתוח התשתיות בארץ ישראל: הם סללו כבישים, בנו מסילות ברזל, פיתחו שירותי דואר, רשת טלפון וטלגרף, והקימו תחנות משטרה ושדות תעופה. פיתוח התשתיות נועד לספק את צורכי הצבא ואת צורכי הפקידות הבריטית בארץ ישראל אבל תרם גם לרווחת התושבים. /למידע מלא...

תכנית הכרמל, תכנית הצפון

מילות המפתח: מלחמת העולם השנייה, המנדט הבריטי בארץ - ישראל
תכנית הכרמל, שנקראה גם תכנית הצפון, תוכננה על רקע ההתקדמות המהירה של כוחות גרמניה הנאצית בקיץ 1942 לכיוון תעלת סואץ. על פי התכנית, במקרה שבו בריטניה תפנה את כוחותיה מארץ ישראל תרוכז האוכלוסייה היהודית באזור הכרמל ובו תתגונן. התוכנית לא הועמדה מעולם במבחן הביצוע כי  ב- 1 ביולי 1942 הצליחו הבריטים לבלום את התקדמותו של הגנרל רומל 180 ק"מ בעומק מצרים, ליד העיירה אל עלמיין. /למידע מלא...

חוק הקרקעות, 1940

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, רכישת קרקעות בארץ-ישראל
חוק הקרקעות שפרסמה ממשלת בריטניה ב- 1940 הגדיר את האזורים שבהם מותר ליהודים לרכוש קרקעות בארץ ישראל. לפי החוק חולקו אדמות הארץ לשלושה אזורים : אדמות אסורות להעברה, אדמות מותרות להעברה באישור הנציב העליון, ואדמות חופשיות להעברה.  /למידע מלא...

תכנית מוריסון-גריידי

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות)
תכנית לחלוקת ארץ ישראל המערבית שהוצעה ביולי 1946 על ידי ועדה בראשות נציג בריטניה מוריסון ונציג ארצות הברית גריידי. על פי התכנית כ- 17% מהשטח יהיה אזור יהודי, כ- 40% מהשטח יהיה אזור ערבי וכ- 43% יהיה אזור בריטי. ליהודים ולערבים תינתן אוטונומיה תרבותית ודתית והם יהיו כפופים לנציב העליון הבריטי. /למידע מלא...

ההתיישבות בארץ ישראל 1945 - עד כ"ט בנובמבר 1947

מילות המפתח: התיישבות, נגב, המנדט הבריטי בארץ - ישראל
בין תום מלחמת העולם השנייה במאי 1945 ועד נובמבר 1949 הוקמו בארץ ישראל 49 יישובים חדשים. ההתיישבות נועדה לקבוע נוכחות יהודית ברחבי ארץ ישראל, ולהשפיע בכך על עיצוב גבולותיה של המדינה היהודית שתקום. פעולת ההתיישבות הגדולה והמאורגנת ביותר הייתה העלייה על הקרקע של 11 יישובים בצפון הנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946.   /למידע מלא...

תכנית החלוקה, כ"ט בנובמבר 1947

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), החלטות האו"ם
מפת התכנית שהתקבלה בהצבעה שנערכה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - מדינה יהודית (ב- 55% מן השטח), ומדינה ערבית (ב - 45% מן השטח). עוד נקבע בוועדה כי ירושלים תהיה אזור בינלאומי. ההצעה התקבלה ברוב של 33 מדינות. 13 מדינות הצביעו נגדה, ו- 10 מדינות ובכללן בריטניה - נמנעו .  /למידע מלא...

ארמון הנציב בירושלים, מקום מושבו של הנציב העליון

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, מבנים
בראש הממשל האזרחי הבריטי בארץ ישראל עמד נציב עליון שהיו לו סמכויות נרחבות. הוא היה ממונה על הצבא ועל המשטרה הבריטיים, עמד בראש הרשות המחוקקת והיה אחראי לענייני התושבים- אישור רשיונות עלייה, רכישת קרקעות, ענייני בריאות, חינוך וכו'. ארמון הנציב העליון נחנך ב- 1931. עד אז ישב הנציב העליון בבית הארחה "אוגוסטה ויקטוריה" שבירושלים. /למידע מלא...