פועלי ציון

מילות המפתח: פועלי ציון
על מפלגת 'פועלי ציון', מפלגת פועלים ציונית-סוציאליסטית, שהוקמה בסוף המאה ה-19. /למידע מלא...

זאב ז'בוטינסקי נואם בווינה, 1931

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב
ז'בוטינסקי, שהיה נואם מפורסם, בעת ביקורו בוינה. ז'בוטינסקי יצא ב- 1930 מארץ ישראל לביקור בחו"ל, ולא הורשה לחזור לארץ בגלל עמדותיו כלפי שלטונות המנדט הבריטי.   /למידע מלא...

חרדים קוראים להחרים את הבחירות לאספת הנבחרים

מילות המפתח: אספת הנבחרים, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, חרדים
מחלוקות הובילו את מנהיגי הציבור החרדי להחרים את הבחירות לאספת הנבחרים.  /למידע מלא...

ועידת הסיום של מפלגת 'אחדות העבודה', ינואר 1930

מילות המפתח: מפלגת פועלי ארץ-ישראל, בן-גוריון, דוד
ליד שולחן הנשיאות יושבים מנהיגי 'אחדות העבודה', מימין לשמאל: ברל כצנלסון, יצחק בן-צבי, בן-גוריון, אליהו גולומב, זלמן רובשוב (שזר). בועידה זו הוחלט על איחודה של מפלגת 'אחדות העבודה' עם מפלגת 'הפועל הצעיר' למפלגה אחת משותפת, 'מפלגת פועלי ארץ ישראל' (מפא"י).  /למידע מלא...

נשיאות הועידה השנייה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1923

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י
מימין לשמאל: בן-גוריון, יצחק בן-צבי ויוסף שפרינצק. בן-גוריון היה מיוזמיה של ההסתדרות, שהוקמה ב- 1920 כארגון כללי לפועלים בארץ ישראל, ושימש כמזכיר הכללי שלה מ- 1921 ועד שהתמנה לתפקיד יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ב- 1935. כמזכ"ל ההסתדרות היה האדריכל, הבנאי ומכוון הדרך של ההסתדרות בענייני פנים וחוץ כאחד. /למידע מלא...

בן-גוריון עם חבריו למערכת 'האחדות', עיתון מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל, ירושלים, 1911

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, עיתונות עברית, פועלי ציון
יושבים, מימין לשמאל: יצחק בן-צבי, בן-גוריון ויוסף חיים ברנר; עומדים - אהרן ראובני ויעקב זרובבל. זמן קצר לאחר עלותו ארצה נבחר בן-גוריון לוועד המרכזי של מפלגת 'פועלי ציון', וב- 1910 נבחר כחבר מערכת בטאונה החדש, 'האחדות', שם פתח בפעילותו הספרותית ועל מאמריו שם החל לחתום בשם משפחתו החדש, בן-גוריון. /למידע מלא...

שער החוברת 'רעיון בית"ר (יסודות השקפת העולם הבית"רית)', בהוצאת נציבות בית"ר בארץ ישראל, 1934

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב, בית"ר (תנועה)
בית"ר (ראשי תיבות ל'ברית יוסף תרומפלדור') הוקמה לראשונה כארגון נוער ציוני בריגה שבלטביה ב- 1923, ובהמשך נוסדו במסגרתה סניפים רבים ברחבי העולם היהודי. לאחר ייסוד המפלגה הציונית הרוויזיוניסטית ע"י ז'בוטינסקי וחבריו (1925) הפכה בית"ר לתנועת הנוער שלה, וז'בוטינסקי עמד בראשה. בית"ר פעלה כארגון עם משמעת צבאית. /למידע מלא...

ז'בוטינסקי נואם במליאת הקונגרס הציוני ה- 17, באזל, 1931

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, ציונות רוויזיוניסטית, ז'בוטינסקי, זאב
זאב ז'בוטינסקי תבע בנאומו בקונגרס זה הגדרה ברורה של המטרה המדינית של התנועה הציונית, וחתירתה המפורשת והמוצהרת להשגת רוב יהודי בשטחי ארץ ישראל (משני עברי הירדן) כמנוף הכרחי לכינונה של מדינת היהודים. עקב דחיית הצעתו זו קרע בפומבי את כרטיס הציר שלו, ויצא עם חבריו למפלגה הרוויזיוניסטית מהאולם. לצידו של ז'בוטינסקי יושב הרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), ומאחוריו - ארתור רופין, פליכס רוזנבליט (לימים פנחס רוזן) וחיים וייצמן. /למידע מלא...