החברה היהודית : תלמוד או מעשה

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
אחת המחלוקות החשובות ביותר, שהעסיקו את החכמים במשך דורות אחדים, היתה השאלה מה עדיף - תלמוד או מעשה. "מעשה" בהקשר זה הוא קיום מצוות בתחום החברתי, כגון צדקה וגמילות חסדים. על הגישות השונות בקרב החכמים בסוגיה זו, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : החסידים

מילות המפתח: חסידות, היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
החסידים היו שייכים לעולמם של חכמים, אולם התייחדו באורחות חייהם, בהשקפת עולמם ובפעילותם בחברה. בשאלת המחלוקת "תלמוד או מעשה" החסידים הדגישו באופן מוחלט את המעשה, במיוחד קיומן של מצוות שיש בהן תמיכה בחלשים. על התפתחות המושג "חסידים", ומערכת היחסים בין חכמים לחסידים, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : חברים ועמי הארץ

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
"חברים" ו"עמי הארץ" הם מושגים חברתיים מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. לאחר חורבן הבית, נשתנתה משמעותם של המושגים והם ציינו את החכם לעומת הבור. על המתיחות והשנאה בין חכמים לעמי הארץ, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : עמדת חכמים כלפי שומרונים ונוכרים

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, שומרונים, תלמידי חכמים
על עמדתם של החכמים כלפי הנוכרים והשומרונים ויחסם לעבודה זרה ולאלילות בארץ ישראל, בתקופה שלאחר חורבן בית שני. /למידע מלא...

החברה היהודית : עולים מתפוצות הגולה

מילות המפתח: היסטוריה של ארץ-ישראל בעת העתיקה, תלמידי חכמים
תנועת ההגירה לאחר חורבן בית שני, היתה בעיקר בכיוון של ירידה מארץ-ישראל לתפוצות הגולה. אך היתה גם עלייה, עלייתם של חכמים שבאו רובם מבבל. על יחסם של חכמים לריכוזי עולים מן התפוצות, ויחסם המתנשא של הבבלים לאוכלוסיה המקומית. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ב. חידוש הקשרים עם הגולה

מילות המפתח: ארץ-ישראל ויהדות התפוצות
הקשרים עם יהודי התפוצות התחדשו בימי רבן  גמליאל ובאו לידי ביטוי בנסיעות של רבן גמליאל ושל חכמים אחרים לתפוצות השונות. גם  בימים שלאחר מרד בר כוכבא, הכירה יהדות בבל בהגמוניה של ארץ - ישראל ובמוסדות הנהגתה, למעט ניסיון לקדש חדשים ולעבר שנים בבבל. /למידע מלא...

יחסיו של רבי יהודה הנשיא עם השלטונות הרומיים : הניסיון לבטל את צום תשעה באב

מילות המפתח: תשעה באב, יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא סבר שבעקבות השקט, הרווחה והאוטונומיה שניתנו לעם בארץ בכלל ולמוסדות ההנהגה היהודית בפרט, אין יותר טעם להתענות בתעניות החורבן, למרות שלא נבנה בית המקדש ואף שאין לעם עצמאות מוחלטת. נסיונו זה שיקף את רצונו להנחיל את התחושה שימי שלטונו הם התחלת הגאולה. /למידע מלא...

יחסיו של רבי יהודה הנשיא עם השלטונות הרומיים : הסמכות לדון דיני נפשות

מילות המפתח: יהודה הנשיא
על הכרת השלטון הרומי בסמכויותיו המשפטיות של רבי יהודה הנשיא, ועל התחזקות יכולתו לכפות את רצונו ואת המערכת המשפטית וההלכתית שלו על הציבור היהודי. /למידע מלא...