החכמים והחברה הישראלית : היענות החכמים לצורכי הקהילה

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחומים שונים ובהזדמנויות רבות נהגו החכמים להיענות לצורכי העם ולבקשותיו, אולם מידת ההיענות שהחכמים היו חייבים בה היתה שרויה במחלוקת.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תדמיתם של החכמים

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
כיצד נראו החכמים בעיני החברה בכללותה? מספרות חז"ל מתקבלת תמונה רחבה של גישות ויחסים שונים שניתן לסכמם בשלוש קטגוריות: החכם כדמות מכובדת, החכם כסמכות דתית והחכם כאיש קדוש.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : החכמים ועמי הארץ

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
בתחילת המאה השלישית שררה עוינות ההדית בין החכמים ובין "עמי הארץ", שככל הנראה היו לחלק ניכר של החברה הישראלית באותה תקופה. בטקסט נטען כי עמי-הארץ לא היו מנוכרים לגמרי למסורת היהודית, אלא רק שדרכיהם והתנהגותם הכעיסו את החכמים. עוד עולה כי לקראת אמצע המאה השלישית התאזן במידה רבה היחס לעם-הארץ, ואף חל בו שיפור.  /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : תחומי חיכוך בין החכמים לעם

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
גם אם חלו שינויים לטובה ביחס החכמים לעם-הארץ, נקודות החיכוך בין החכמים לחברה הישראלית בכללותה לא פסקו. מוקדי החיכוך העיקריים עם האוכלוסייה היהודית היו סביב לימוד התורה וקיום המצוות. יש להניח גם שחלק מאיבתו של העם כלפי החכמים נבע מן הזכויות המיוחדות שהוענקו להם או שדרשו לעצמם. ממורכבות היחסים הזו ניתן להסיק כי הנורמות של חכמי התלמוד לא היו זהות לאלה של רובה של החברה הישראלית.   /למידע מלא...

החכמים והחברה הישראלית : הערכת מקומם של החכמים בחברה הישראלית

מילות המפתח: יהדות וחברה, חז"ל
מעמדם של החכמים למול הקהילה היה תופעה מורכבת: לעתים היה מעמדם משמעותי ומקיף, ולעתים היה מוגבל ושולי. ניתן לומר כי ככלל החכמים כקבוצה זכו להכרה כאישים רוחניים בחברה הישראלית, אך לא היה להם מעמד פוליטי רשמי.   /למידע מלא...

חינוך, אזרחות ורב - תרבותיות

מילות המפתח: חינוך, דמוקרטיה, אזרחות
במאמר זה מציג הכותב את ייחודה של ישראל כמדינת לאום, המאופיינת ביסודות חזקים של שונות ורב תרבותיות. הוא מבקש לטעון כי החינוך לאזרחות ודמוקרטיה במדינה כזו אינו יכול להיות רב תרבותי ועליו לכלול יסודות ידע וערכים המשותפים לכלל הקבוצות, על מנת לבסס את הדמוקרטיה כמשטר וכאורח חיים ואת ההסכמה החברתית לגבי נחיצותה. הכותב מפרט במאמרו את שלושת הדרישות הקריטיות לדבריו, בחינוך לאזרחות ודמוקרטיה. /למידע מלא...

מדינת הלאום, אזרחות דמוקרטית והתווך בין הפרט לכלל

מילות המפתח: חינוך, חברה אזרחית, לאומיות
הכותבת מסבירה את תפקידו של המונופול על החינוך בהתגבשותה של מדינת הלאום. מונופול אשר תורם לגיבושה של זהות לאומית קולקטיבית, אך פוגע בחוסנה של החברה האזרחית שמטרתה להעצים את מקומו של הפרט בתוך המדינה. /למידע מלא...

מילות המפתח: שמואל (הנביא), חז"ל
סקירת מקורות שונים מלמדת על שתי דעות מנוגדות כלפי בניו של שמואל, יואל ואביה: הערכה שלילית מעבר למסופר במקרא, ומנגד הערכה חיובית ביותר ומנוגדת לפשוטו של מקרא. ההערכה החיובית מובנת כיוון שחז"ל נוהגים להגן על אישי המקרא וגיבוריו, אפילו אם הם צריכים להוציא את המקרא מידי פשוטו. המאמר מציע כי הרקע להערכתם השלילית הקיצונית של בניו של שמואל היא נסיון להיאבק נגד הנוהג שדיינים ממנים את בניהם אחריהם, גם כשלא היו ראויים לכך, על-ידי הדגשת הניסיון הכושל והמחפיר של יואל ואביה בניו של שמואל.   /למידע מלא...