"לא בבית ספרנו"- פסילת מפלגות מהתמודדות בבחירות

מילות המפתח: דמוקרטיה, חופש הביטוי, מפלגות פוליטיות
זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מתנגשת פעמים רבות בחופש הביטוי, חופש ההתארגנות וחופש הבחירה. מדינות שונות בעולם פותרות מתח זה בדרכים שונות. המאמר סוקר את החקיקה המאפשרת פסילת מפלגות במדינות שונות בעולם ובישראל. /למידע מלא...

מפלגות בישראל בראיה השוואתית

מילות המפתח: בחירות, מפלגות פוליטיות
המאמר מציג סקירה על תהליך התפתחות המושג מפלגה, החל מהשם "מפלגה" ועד לתפקידי מפלגות וחשיבותן במדינה דמוקרטית, במהלך מאתיים השנים האחרונות. המאמר דן בשינויים שחלו במפלגות בישראל בעקבות "חוק המפלגות" ומציע דרכים להבחין בין סוגי המפלגות הקיימות בישראל. /למידע מלא...

חוק מימון מפלגות

מילות המפתח: חקיקה, מפלגות פוליטיות
על חוק מימון מפלגות התשל"ג-1973 אשר קבע שתרומה כספית למפלגה היא חוקית, והיא ביטוי להשתתפות של האזרחים התורמים בהליך הדמוקרטי. /למידע מלא...

ערבים אזרחי ישראל - מפלגות

מילות המפתח: ערבים בישראל, מפלגות פוליטיות
על שלוש המפלגות הערביות הגדולות הקיימות במדינת ישראל:בל"ד, חד"ש, רע"מ-תע"ל, מנהיגהן, הרקע להקמתן והמצע שלהן. /למידע מלא...

המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני : שינויים במערך-הכוחות

מילות המפתח: גרמניה, הרייך השני, מפלגות פוליטיות, ביסמרק, אוטו פון
מראשית 1878 פעל הקנצלר ביסמרק לגבש לעצמו רוב חדש ברייכסטאג במטרה להנהיג רפורמה כלכלית מקיפה. במאמר תיאור המאבק במפלגת המרכז הקתולית ויחסו של ביסמרק למפלגה הסוציאל דמוקרטית.   /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, מוסדות חינוך ותרבות, מפלגות פוליטיות, יהודי קרקוב
סקירה מקיפה של החיים היהודיים בקרקוב בין שתי מלחמות עולם: על גילויי האנטישמיות והארגון הגנה עצמית, מוסדות החינוך השונים, הפיצול הארגוני והפוליטי, חיי התרבות והיצירה, היחסים עם הפולנים ונתונים דמוגראפיים. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מפלגות

מילות המפתח: מפלגות פוליטיות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
נתונים על השתלבותם של העולים מברית המועצות בפוליטיקה הישראלית. מפלגת ישראל בעלייה התפצלה לשני אגפים : לישראל ביתנו שנטייתה ימנית ולבחירה הדמוקרטית שנטייתה שמאלית. /למידע מלא...

הבולשביקים

מילות המפתח: המהפכה הרוסית, מפלגות פוליטיות
פלג במפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. במפלגה היו חילוקי דעות על הדרך שבה צריכה המהפכה להתחולל, על העיתוי הראוי ועל הְרּכב הנהגתה. חילוקי דעות אלו גרמו לפילוג ב- 1903 ובעקבותיו הוקמו שתי סיעות: הסיעה הבולשביקית (סיעת הרוב),  והסיעה המנשביקית (סיעת המיעוט).   /למידע מלא...