חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד

מילות המפתח: ירושלים ביהדות, ארכיאולוגיה מקראית
תאור של הממצאים הארכיאולוגיים בחפירות בעיר דוד הנערכות מאז שנת 1995 מטעם רשות העתיקות. /למידע מלא...

חידת הר סיני

מילות המפתח: הר סיני, ארכיאולוגיה מקראית
הזיהוי המקובל ל"הר סיני" הוא ג'בל מוסא שבהר הגבוה. ואולם כפי שמתאר כותב המאמר אין בג'בל מוסא ובסביבתו, כל שרידים מתקופת נדודי בני ישראל. זו אחת הסיבות שחוקרים העלו הצעות שונות מההצעה המסורתית הנוצרית, למרות קדמותה, באשר למיקום ההר. במאמר מוצע לזהות את הר סיני עם סרביט אל-ח'דאם שבדרום סיני. המקום תואם את מסלול הנדודים של בני ישראל ויש בו שרידים שמיים. /למידע מלא...

המלך הבנאי

מילות המפתח: אתרים ארכיאולוגיים, הורדוס
על מפעלי הבנייה הנרחבים של המלך הורדוס, שאין עוד דוגמתם בתולדות ארץ-ישראל, ושרידיהם פזורים על פני הארץ כולה: מבצרים במדבר - הגדול ביניהם מבצר מצדה, בנייה נרחבת בירושלים ובה בית המקדש והר הבית, ארמונות ביריחו, שומרון, קיסריה, הרודיון ועוד רבים מחוץ לתחומי ממלכתו. /למידע מלא...

עיקול בנוסח תקופת המקרא?

מילות המפתח: משפט המקרא, ארכיאולוגיה מקראית
שבר חרס שנתגלה בחפירות ארכיאולוגיות במיצד חשביהו מספר את סיפורו של קוצר שבגדו נלקח ממנו כעונש על התבטלות בעבודה. /למידע מלא...

אתרים : בית שאן

מילות המפתח: אתרים ארכיאולוגיים, בית שאן (יישוב עירוני)
תולדות בית שאן ואתרי העתיקות החשובים שבה, הכוללים את המרכז המפואר של העיר הרומית-ביזנטית, תל גדול, תיאטרון רומי, מצודה צלבנית וח'אן ממלוכי. /למידע מלא...

אתרים : גן לאומי צפורי

מילות המפתח: אתרים ארכיאולוגיים, צפורי (יישוב עתיק), גן לאומי צפורי
ציפורי הוא אתר עתיקות נרחב בגליל התחתון בקרבת העיר נצרת. בעבר צפורי היתה מרכז הגליל היהודי, ובימי הורדוס אף היתה לבירת הגליל. על ההיסטוריה של ציפורי לאורך התקופות השונות ועל האתרים והפסיפסים המרהיבים שנמצאים שם כיום. /למידע מלא...

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), ארכיאולוגיה מקראית
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה. /למידע מלא...