הרשיונות של מלכי פרס וערכם להתפתחות מדינת יהודה

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. עזרא
בספר עזרא מצויים שלושה רשיונות שנתנו על ידי מלכי פרס ליהודים ששבו מגלות בבל. המאמר מנתח את הרשיונות הללו ומראה כי הם מציינים שלבים בהתפתחות הישוב היהודי בתקופת שיבת ציון. /למידע מלא...

מוטבים של נוף וחקלאות מימי שיבת ציון : החקלאות בזמנו של מלאכי

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. מלאכי
המאמר עוסק בתקופתו של מלאכי הנביא ומציע לקבוע את זמנו על פי תאורי החקלאות המופיעים בספר. לפי תאור מצב החקלאות ביהודה ייתכן כי מלאכי נבא בפרק הזמן שבין חגי וזכריה לבין פעילותם של עזרא ונחמיה. /למידע מלא...

מוטבים של נוף וחקלאות מימי שיבת ציון : צאו ההר והביאו עלי זית (לנחמיה ח')

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), תנ"ך. נחמיה
המאמר דן בחגיגת הסוכות בימי עזרא ומסביר אותה על רקע המציאות החקלאית בתקופת שיבת ציון. בתקופה זו היה קושי גדול בהתמודדות עם חקלאות ההר שכן היער כיסה שטחים שהיו בעבר חקלאיים. על רקע זה ניתן להבין את הציווי לצאת ליער ולכרות ממנו עצים לסוכות. /למידע מלא...

המערכה המדינית : הצהרת כורש

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
חלק זה של המאמר מתאר את הקשיים הרבים שעימם התמודדו שבי ציון: יחס השלטןן הפרסי, יחס יושבי הארץ, המצוקה הכלכלית והאכזבה מהפער בין התקוות למציאות. /למידע מלא...

המערכה המדינית : חזון שהכזיב

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס), הצהרת כורש
חלק זה של המאמר מתאר את הצפייה מכורש כפי שבאה לידי ביטוי בכתובים המקראיים  ואת האכזבה ממנו. כותב המאמר סבור כי כורש חזר בו מהבטחותיו וכי רק בימי דרויש  החל תהליך שיבת ציון בהיתר המלכות. /למידע מלא...

המערכה המדינית : המתנגדים והמתנכלים

מילות המפתח: שיבת ציון (פרס)
בתקופת שיבת ציון הייתה מתיחות רבה בין שבי הגולה לבין האוכלוסיה המקומית. חלק זה של המאמר מסביר כיצד תרם למתיחות זו היחס הבדלני של שבי הגולה וההתנכרות שלהם לבני עמם  שנותרו בארץ. /למידע מלא...

שאלת ביטול הצומות

מילות המפתח: תנ"ך. זכריה
פרקים ז-ח בספר זכריה מספרים על משלחת שבאה אל הנביא ושאלה האם להמשיך לצום את הצומות על חורבן המקדש הראשון. המאמר דן בשאלת זהותם של חברי המשלחת ומנתח את תשובת הנביא. /למידע מלא...

מוקדי קדושה משתנים : חוני ונכדיו

מילות המפתח: משנה, תלמוד, בית המקדש, קדושה, גשמים
המאמר עוסק בהיבטים הדתיים-חברתיים הנובעים מסיפור חוני המעגל במשנת תענית, ובסיפור על נכדיו, בתלמוד הבבלי על מסכת זו. הירשמן מצביע על מעברים בתפיסת הקדושה. בעוד שבתקופה המקראית נתפס המקדש כמקום הקדוש, הרי שבשלהי ימי הבית השני, עובר מוקד הקדושה ל'בן הבית', לאיש הקדוש, אותה מייצג חוני המעגל. הסיפור הבבלי מסיט את מוקד הקדושה מן האיש הקדוש, לקדושה של כל אדם, שנוהג מעשי חסד בביתו. /למידע מלא...