פרק ראשון : הסגנון של יחידות סיפוריות - נאום חושי (שמ"ב יז 13-7)

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אבשלום (בן דוד)
המחבר מנתח את נאומו של חושי (שמו"ב ב' י"ז 7-13), באופן שיטתי אשר דן במכלול התופעות הסגנוניות המצויות בסיפור. המחבר מראה כיצד עצתו של אחיתופל שהיתה טובה יותר מבחינה עניינית, סוכלה, ואילו עצת חושי אשר הוגשה בדרך טובה יותר מבחינה פסיכולוגית ורטורית, זכתה בהתמודדות. /למידע מלא...

סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך, תנ"ך כספרות
ההרצאה עוסקת בפסוקי הסיום של מספר ספרים במקרא ומראה כי יש קשר בין פסוקי סיום בספרים שונים, באופן של סגירת מעגל. כך לדוגמא- פסוקי הסיום של ספר יהושע סוגרים מעגל שנפתח בפסוקי הסיום של בראשית. /למידע מלא...

אין אהבות שמחות

מילות המפתח: אהבה, נשים במקרא
בספרות המקראית השימוש בפועל 'אהב', מאפיין יחסים בין גבר ואשה המסתיימים בכאב ובצער, כך מדגים המאמר מסיפורים מקראיים רבים: אהבת יעקב לרחל, אהבת יצחק לרבקה, אהבת מיכל לדוד, אהבת אלקנה לחנה, אהבת שלמה ואחשוורוש לנשותיהם, אהבת שמשון לדלילה ועוד. /למידע מלא...

העיוור שראה את הנולד

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, שמשון (השופט)
לאחר שכוחו של שימשון סר מעליו, הפלישתים נקרו את עיניו והפכו אותו לעבד. ניקור העיניים הוא מעשה של התעללות והשפלה, אך גם היה עונש מקובל במזרח הקדום, במקרים של הפרת ברית. המאמר מביא דוגמאות רבות למשמעויות אלו של ניקור עניים. כמו כן נידון במאמר מוטיב הראיה המתעתעת ומוטיב העיוור המיטיב לראות. המוטיבים מודגמים בסיפורי שמשון בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא ובספרות הכללית. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...

מילות המפתח: ספרות חז"ל, נשים במקרא
שרה, בתו של יפתח ודינה הן שלוש נשים מקראיות שחוות משבר. אחת מהן מקבלת את הדין, והשתיים האחרות אילמות. חז"ל במדרשיהם מחו בשם שלושתן. /למידע מלא...

מראה מקום : בית ארבעת המרחבים- חיי היום יום בתקופת המקרא

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נשים במקרא, החברה המקראית
בביתן הקרמיקה שבמוזאון ארץ ישראל נמצא שחזור ייחודי של הבית הישראלי הטיפוסי לתקופת המקרא, המכוּנה "בית ארבעת המרחבים". שחזור זה עוזר לנו לשפוך אור על חיי היום-יום של אבותינו בתקופה זאת. מסלול הטיול ממלא בתוכן את ההתבוננות בבית ומסביר על תפקידם של הכלים והמתקנים השונים המוצגים בו. /למידע מלא...

שני צעיפים

מילות המפתח: נשים במקרא, רבקה (אימנו), תמר (דמות מקראית), לבוש (מקרא)
בשני סיפורים מקראיים נזכר הצעיף כפריט לבוש נשי- בסיפור רבקה (בראשית כד) ובסיפור תמר (בראשית לח).  מאמר זה בוחן את הידוע על הצעיף מחוקי המזרח וקושר ביו המידע לסיפור המקראי. הצעיף מראה על התנהגות כפולת פנים, על הערמומיות  של תמר ורבקה. שתי הנשים מצליחות להוציא את תכניתן אל הפועל בניגוד לרצון הגבר. /למידע מלא...