הפליטים הערביים : 1949

מילות המפתח: פליטים, מלחמת השחרור, ערבים בארץ - ישראל
בשלב הראשון של מלחמת העצמאות היוו ערביי ארץ-ישראל גורם מרכזי בפעולות הלוחמה. כאשר החלו הכוחות היהודיים לעבור לאסטרטגיה של התקפה – החל להתעורר פחד בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. את תחושת הפחד ליבו שידורים בתחנות ערביות. הן הציגו את הלוחמים היהודים כשואפי נקם והרג. את הבריחה של ערביי ארץ-ישראל ב-1948 לא עצרה ההנהגה המקומית, וברוב המקרים היו חבריה ראשנים לבריחה. גם צבאות ערב לא הציגו עצמם, כמי שבא לסייע לערביי ארץ-ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה. במדינות ערב הם התגוררו במחנות כפליטים: ברצועת עזה (במצרים), בממלכת עבר הירדן, וכן בסוריה ובלבנון.  /למידע מלא...

מפת תוכנית ברנדוט : ספטמבר 1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, פרשת ברנדוט
לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש. המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי. מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן. כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף. לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.  /למידע מלא...

מפת הסכמי שביתת הנשק : 1949

מילות המפתח: מלחמת השחרור, הסכמי שביתת נשק
הסיום הפוליטי של מלחמת העצמאות הושג לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה- מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. המשא ומתן לשביתת נשק התנהל ברובו באי רודוס בחסות האו"ם. בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה. קו גבול זה סומן במפה בצבע ירוק ולכן הוא מכונה "הקו הירוק".  /למידע מלא...

אימוני גדנ"ע בירושלים, 1 באוקטובר 1948

מילות המפתח: מלחמת השחרור, גדנ"ע
חברי גדנ"ע, לבושים במדי חאקי מתאמנים בימי מלחמת העצמאות. לעתים נטלו חברי הגדנ"ע הצעירים חלק גם בלחימה; כך היה בעיקר בירושלים.  /למידע מלא...

אנדרטה לזכר אנשי שיירת יחיעם

מילות המפתח: אנדרטאות זיכרון, מלחמת השחרור, שיירות
האנדרטה בנויה לגובה משלושה עמודים היוצרים צורת כוכב. בין שניים מהם (בצילום) נתון לוח שַיִש, ועליו סמל צה"ל, ועל לוח נוסף חקוק: "לשם ולתהילה לפורצי הדרך ולמגינים האמיצים שריוו מקום זה בדמם בחושם לשחרר את יחיעם הנצורה ביום ט' שבט תש"ח, י"ב תמוז וביום ט"ז אדר ב' תש"ח. זכרם לא ימוש לעד". מתחת לכתובת שמות 47 אנשי שיירת יחיעם.  /למידע מלא...

חיילי חטיבת הפלמ"ח "הראל" לאחר כיבוש הקסטל, אוקטובר 1948

מילות המפתח: פלמ"ח, מלחמת השחרור, קסטל
הקסטל הוא הר בדרך לירושלים. עד 1948 שכן בראשו כפר ערבי.
במלחמת העצמאות פעלו מהכפר כנופיות ערביות למניעת התחבורה לירושלים. במאבק לשחרור הדרך נוהלו במקום קרבות קשים בין יהודים לבין ערבים, והכפר עבר מיד ליד פעמים מספר. באחת ההתקפות נהרג עבד אל-קאדר אל-חוסייני, שהיה מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים. מותו פגע בכוחות הערביים, ואחריו נכבש הר הקסטל על-ידי הפלמ"ח.  /למידע מלא...

אבא קובנר וחברי ה"הגנה" בקיבוץ יד מרדכי, 17 במאי 1948

מילות המפתח: מלחמת השחרור, קובנר, אבא, יד מרדכי (קיבוץ)
בקיבוץ יד מרדכי הוצבה מחלקת פלמ"ח, נאגרו כלי נשק וכל האוכלוסייה עברה אימוני נשק בהדרכת החברים ששרתו בצבא הבריטי ולוחמי הפלמ"ח.   /למידע מלא...

קפה עטרה

מילות המפתח: עלייה חמישית, ירושלים (יישוב עירוני), בתי קפה
מודעות של בית הקפה "עטרה" שבו נהגו לשבת רבים מעולי גרמניה. לרבים מבתי הקפה היו חבורות של מבקרים קבועים אמנים, עורכי דין, אישי ציבור, פקידי ממשל ועירייה, אנשי עסקים, עיתונאים, יוצאי גרמניה ועוד.  /למידע מלא...