דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : ספרות חז"ל

מילות המפתח: משנה, תלמוד, ספרות חז"ל, הלכה, תנאים, מדרשי הלכה, אמוראים
המאמר עוסק בהתפתחותם של ספרי ההלכה לאחר חורבן בית שני: שיטתו של רבי עקיבא, קובץ ההלכות של רבי יהודה הנשיא, סידור המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה, מ"תנאים" ל"אמוראים", והתהוותו ומהותו של התלמוד. /למידע מלא...

דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : האגדה

מילות המפתח: מדרשי אגדה, ספרות חז"ל, מדרש (פרשנות המקרא)
ספרות חז"ל מורכבת מהלכה ומאגדה. אגדה היא החלק הסיפורי, שאינו דן במצוות ובחוקים. על מהותה של האגדה, מטרותיה ומקורותיה, ועל התפתחות המושג "מדרש". /למידע מלא...

דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : מדרשי אגדה

מילות המפתח: מדרשי אגדה, דרשות (יהדות), ספרות חז"ל
על התפתחותם ודעיכתם של מדרשי האגדה. האיסור על כתיבת האגדה, סידורם של מדרשי האגדה ה"קלאסיים", הסוגים השונים של מדרשי האגדה ודעיכתם של האגדה והדרשה בציבור. /למידע מלא...

כתבי יוסף בן מתתיהו

מילות המפתח: יוסף בן מתתיהו, פרשנות קדומה (מקרא)
יוסף בן מתתיהו חבר ארבעה ספרים. ספרו קדמוניות היהודים מתאר את תקופת המקרא ונסמך בעיקר על הכתובים המקראיים, אך גם על מקורות נוספים. דף המידע מתאר את הדרך שבה נהג  יוסף בן מתתיהו בחומר המקראי ואת מגמתם של השינויים והתוספות. /למידע מלא...

מדרש פנים מקראי : על הכותרות ה"היסטוריות" למזמורי תהלים

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך. תהלים, פרשנות קדומה (מקרא)
המאמר עוסק במזמורי תהילים שלהם כותרות "היסטוריות", הקושרות בין המזמור ובין ארוע מסוים מחייו של דוד המלך. המאמר מראה כיצד ניתן לראות בכותרות פרשנות פנים מקראית, השופכת אור הן על הסיפורים מספר שמואל והן על מזמורי התהילים. /למידע מלא...

גבולות נעים ומעומעמים - התהליך המדרשי בין יצירה לחשיפה

מילות המפתח: מדרשי אגדה
המאמר דן באופיו של המדרש ומציג שתי תפיסות: האחת רואה במדרש גילוי של המשמעות של הכתוב המקראי והשניה רואה בו יצירה חדשה. המאמר מראה כיצד הגבול בין החשיפה ליצירה במדרשים הוא לעיתים מטושטש. /למידע מלא...

רבי עקיבא ורבי ישמעאל

מילות המפתח: מדרשי הלכה, עקיבא (רבי), ישמעאל (רבי)
 עיקר המחלוקת בין רבי ישמעאל ובין רבי עקיבא ובתי המדרש שלהם הייתה באופן שבו יש ללמוד בו את ההלכה מן התורה. דרכי המדרש שפותחו בידי רבי עקיבא באו כדי להרחיב ולפתח את המדרש ודרכיו כדי לשלב הלכות קיימות בפסוקי התורה. לעומתו סבור רבי ישמעאל, כי אין לשלב את ההלכה בפסוק, אלא אם כן הולם הדבר את הגיונו המשפטי והרציונלי של הפסוק. /למידע מלא...

פרק נוסף בבחינת בית היוצר של המדרש והאגדה

מילות המפתח: מדרשי אגדה
המאמר מלמד כי אירועים של פרידה היוו הזדמנות קבועה להתהוות מדרש ואגדה. המקורות מעידים שהיה נהוג לומר דרשה בפרידות שבין החכמים לבין עצמם, בפרידות שבין החכמים לבין ציבור שומעם, ואף מחוץ למעגל החכמים המצומצם, כפי שעולה מסיום טקס הקבורה בו החכם פוטר את הרבים בשם האבל. /למידע מלא...