המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : אלהי האב

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. חלק זה של המאמר מזהה את הביטוי "אלהי האב" המופיע בספר בראשית ובספר שמות עד יציאת מצרים, כשריד מאמונת האבות. משמעותו של ביטוי זה הוא אלהים משפחתי השומר על האדם באופן פרטי והפנייה אליו נעשית בעיקר בשעת מצוקה כאשר האדם רחוק מביתו. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : השם המפורש כשריד שמלפני משה

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
שם הויה נתפש באמונה המקראית המאוחרת כשם המאפיין את אמונת הייחוד (המונותאיזם) אולם גם מצירוף העדויות המקראיות עולה ששם זה מקורו בתקופה שקדמה למונותאיזם. בתקופה זו היה יהוה אחד מהאלים בפנתיאון.  /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : ההתעוררות האמונתית

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. האבות חוללו מהפכה דתית, אבל בשונה מהמקובל, טוען המאמר כי המהפכה לא הייתה מונותאיסטית. האבות ייסדו את דת האבות שגם שבטי קדם היו קשורים אליה והיא מתבטאת בשמות האל ובמילה. /למידע מלא...

בצלם אלוהים או בצלע האדם? מעמד האישה במחשבת המקרא לאור סיפורי הבריאה

מילות המפתח: בריאת העולם, פילוסופיה מקראית, נשים במקרא
שני סיפורי בריאת האדם בבראשית מציגים שתי תמונות שונות בתכלית של האישה מהותה ומעמדה. בסיפור בריאת האדם בבראשית א' האישה שווה לאיש. שניהם נוצרו כאחד למטרה משותפת. שונים אבל שוים. בסיפור בריאת האדם וחטא גן עדן בבראשית ב-ג, האישה נחותה מהגבר: היא נוצרה באופן משני כדי למלא צורך של האיש ולא צורך של העולם, והיא האשמה בקשיי הקיום של בני האדם, בהיותה מחטיאה ומפתה. /למידע מלא...

ואתה הסבת את לבם אחורנית (מל"א יח: לז)

מילות המפתח: בחירה חופשית, פילוסופיה מקראית, אליהו (הנביא)
אליהו בתפילתו במעמד הכרמל (מלכים א י"ח) אומר: "ואתה הסבות את ליבם אחורנית" פסוק זה זכה לפירושים רבים. המאמר מציג את הגישות במדרש ופרשנות ימי הביניים ומבחין בין שתי מגמות עיקריות: גישה ריטורית- פירוש תפקידו של הפסוק בתפילת אליהו. גישה הגותית- התמודדות פרשנית עם שאלת הבחירה החופשית. בסיום מציג המחבר את דעתו לפשט פסוק זה. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ג

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן במעמדו של המלך בישראל כ"בחיר ה'". בעזרת ניתוח מזמורי תהילים העוסקים במלוכה (תהילים פ"ט ותהילים ק"י) ובאמצעות השוואתם למקבילות מסופוטמיות מוצע שהמלך הישראלי נתפס כמי שנבחר על ידי האל והאל היה מחדש את הברית עימו בטקס שנתי שנערך בחודש ניסן. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ד

מילות המפתח: דוד (המלך), פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן בדוד המלך ובאופן שבו נתפסה מלכותו בעיני עצמו ובעיני ההיסטוריוגרפיה המקראית. המאמר דן בכתובים משמואל דברי הימים ותהילים. /למידע מלא...