הרמ"א והחכמות החיצוניות

מילות המפתח: מדע, הרמ"א, מכתבים ואיגרות היסטוריים
מכתבו של רבי משה איסרליש הרמ"א דן בחשיבות לימוד המדעים ובהיתר ללמוד אותם בשבת. /למידע מלא...

הרואה בכוכבים

מילות המפתח: אסטרונומים, פראג (עיר), גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
תולדות חייו של דוד גאנז על רקע תקופתו והפריחה התרבותית בעיר פראג. לגאנז היו קשרים עם האסטרונום טיכו ברהה ועם יוהנס קפלר המדענים הבולטים במאה השש עשרה והיה הראשון לדווח על תגליותיהם בעברית. /למידע מלא...

הרואה בכוכבים

מילות המפתח: גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
דוד גאנז היה תלמיד חכם שחי במאה ה-16 בפראג. המאמר מתאר את התלהבותו מספר היסודות של אוקלידס, את השפעתם של הרמ"א ושל המהר"ל על יחסו לחכמות חיצוניות ואת ההשפעה שהייתה לתגליות של טיכו ברהה ויוהנס קפלר על השקפת עולמו. /למידע מלא...

שבע נביאות

מילות המפתח: נבואה, נשים במקרא, תלמוד בבלי. מגלה
סוגיית התלמוד הבבלי בדף יד במסכת מגילה מונה את הנביאים והנביאות שהתנבאו לעם ישראל. המאמר דן בשאלת ייחודן של הנביאות, שהביא לכך שנמנו כקבוצה בפני עצמה, ומאפיין את הנבואה הנשית כנבואה יוצרת – כזו המשנה את המציאות, יותר מאשר מנתחת או חוזה אותה. /למידע מלא...

קם ליה בדרבה מיניה

מילות המפתח: ענישה גופנית, דיני נזיקין, תלמוד בבלי. כתבות
המאמר עוסק בכלל התלמודי הרווח 'קם ליה בדרבה מיניה' (=קם לו בגדול ממנו), הקובע כי כאשר אדם ביצע עבירה עליה הוא מתחייב בשני עונשים – עונש ממוני ועונש גופני – בית הדין יחייב אותו בעונש הגופני בלבד. כלל זה יוצר לעתים קושי, שכן הוא עשוי לבטל את חובת הפיצויים של עובר העבירה כלפי מי שפגע בו, והמאמר מתווה כיוון לפתרון קושי זה. /למידע מלא...

צדק מחוץ לבית המשפט

מילות המפתח: משפט, כלכלת שוק, תלמוד בבלי. בבא קמא
המאמר עוסק בסוגיית 'עביד איניש דינא לנפשיה' (=עושה אדם דין לעצמו) שבמסכת בבא קמא. המאמר דן בעמדות הפוסקים השונות בסוגיה, ובנימוקים לכאן ולכאן. /למידע מלא...

על אבנים ואגוזים

מילות המפתח: מתבגרים והתבגרות, ילדים, הלכה, תלמוד בבלי. גטין
המאמר דן בסוגיות שונות בהן מופיעים קריטריונים לקביעת בגרות של ילדים. מסקנת המאמר, שבתקופת חז"ל התרחש תהליך סטנדרטיזציה, שבסופו נקבע גיל י"ג שנה לבן וי"ב שנה לבת, כגיל הבגרות. /למידע מלא...

מסכת זנוחה שלשונה משונה

מילות המפתח: תלמוד בבלי. נדרים
המאמר מציג את ייחודה של מסכת נדרים, לצד כמה מסכתות נוספות, מבחינת לשונית ומבחינות נוספות. ייחוד זה מצביע, לדעת חוקרי התלמוד, על כך שהמסכת עברה עריכה מסוג שונה, ואולי במקום אחר ממקום עריכת שאר המסכתות. /למידע מלא...