הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה


ג'ורג' גרשווין 1937-1898
מחבר: ג'ון סטנלי


שבא הוצאה לאור
חזרה3

ג'ורג' גרשווין 1937-1898
George Gershwin

יצירות מומלצות

רפסודיה בנוסח בלוז
Sony Classical Royal Edition SMK437529
התזמורת הסימפונית קולומביה / ליאונרד ברנשטיין (פסנתר)
הגרסה המפורסמת של ברנשטיין מ-1960 שופעת ספונטניות לא מרוסנת. ביצוע חצוף וכובש.

פורגי ובס
EMI CDS7 49568-2
וילרד וייט (בס), פורגי; סינתיה היימון (סופרן), בס; הרולין בלקוול (סופרן), קלרה; סינתיה קלרי (סופרן), סרינה; דיימון אוונס (בריטון), ספורטין לייף; מרייטה סימפסון (מצו-סופרן), מריה; גרג בייקר (בריטון), קראון; מקהלת גלינדבורן; התזמורת הפילהרמונית של לונדון / סיימון ראטל
ראטל במיטבו - בוטח ומלא השראה. הביצוע כולו מצטיין בלהט דרמטי ובתנופה רגשית שנדיר למצוא כמותם בתקליט.

יצירות מייצגות

אמריקני בפריס
קונצ'רטו לפסנתר בפה מג'ור
ספר השירים של גרשווין
Girl Crazy ("משוגע על בחורות")

ג'ורג' גרשויין הביא את המוסיקה האמריקנית הפופולרית אל אולם הקונצרטים, וגם חיבר אוצר של שירים פופולריים בלתי נשכחים. שירים אלה, שרובם למלים מאת אחיו של גרשווין, איירה, מצטיינים בכושר המצאה מלודי שטרם קמו לו מתחרים במאה ה-20.

גרשווין נולד להורים יהודים עניים במנהטן, ובילדותו כמעט שלא נחשף למוסיקה. הוא למד לנגן בפסנתר בכוחות עצמו ומאוחר יותר קיבל שיעורי מוסיקה ותיאוריה, אך מעולם לא הגיע לשליטה מלאה בקריאת תווים. ב-1914 עזב גרשווין את בית-הספר כדי לעבוד אצל רמיק, אחד המו"לים של המוסיקה הקלה ששכנו ב"סמטת הפחים" (Tin Pan Alley); אבל תוך זמן קצר החל לפרסם שירים משלו. ב-1919 חיבר את המחזמר הראשון שלו, לה לה לוסיל, ובאותה שנה כתב גם את הלהיט הגדול הראשון שלו, השיר "סווני", שזכה בפופולריות אדירה בהקלטה של אל ג'ולסון.

שאיפתו של גרשווין לחבר מוסיקה רצינית ניכרת ברבות מיצירותיו. ב-1919 כתב את שיר ערש לרביעיית מיתרים, וב-1922 חיבר את Blue Monday Blues (בלוז "יום שני הכחול"), אופרת ג'אז במערכה אחת. פול וייטמן, שעמד בראש להקת ג'אז, הזמין ב-1924 את רפסודיה בנוסח בלוז, שבה התגלה גרשווין כמלחין קונצרטי בשל. גרשווין עצמו היה הסולן בביצוע הבכורה של היצירה - תפישה מבריקה של קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת ג'אז בפרק אחד. אולם בשל חוסר הניסיון של גרשווין כמתזמר, הפקיד וייטמן את תזמור היצירה בידי המעבד שלו, פרד גרופה. בדומה לשאר יצירותיו הגדולות של גרשווין, אפשר לטעון כי תחושת המבנה של רפסודיה בנוסח בלוז היא די פרימיטיבית; אבל זה מעולם לא הפריע לקהל הנלהב להיפתח למנגינות הכובשות ולכתיבה המבריקה לפסנתר. אחד המאפיינים המפורסמים של היצירה, הגליסנדו הפותח לקלרנית, היה למעשה תוספת מאוחרת: במקור כתב גרשווין סולם בן שבעה-עשר תווים, אבל באחת החזרות ניגן קלרניתן התזמורת גליסנדו בתור הלצה, וגרשווין נהנה ממנו כל-כך עד ששילב אותו בפרטיטורה.

לאחר הצלחתה של רפסודיה בנוסח בלוז הוזמן גרשווין לכתוב עוד יצירות קונצרטיות גדולות - הקונצ'רטו לפסנתר בפה מג'ור (1925), ואמריקני בפריס (1928). הוא המשיך לחבר שירים, ומ-1924 כתב אחיו איירה את המלים כמעט לכולם. הטקסטים המיומנים והשנונים של איירה תרמו להצלחתם הרבה של האחים כמחברי שירים בברודווי. הם כתבו ביחד להיטים כמו משוגע על בחורות ו-Strike up the Band, שגרסאות מחודשות לביצועיהם במקור הופיעו לאחרונה בתקליטור. גרשווין התעשר כשם שהתפרסם, ובסוף שנות ה-20 החל לאסוף ציורים מאת אמנים כגון בראק ושאגאל; כמו כן הקדיש יותר ויותר זמן לציור תמונות משלו.

בין 1934 ל-1935 מימש גרשווין שאיפה שטיפח זמן רב, וחיבר אופרת פולקלור כושית - פורגי ובס. חלקים ממנה נכתבו בזמן שגרשווין התגורר באי בקרבת צ'רלסטון שבדרום-קרוליינה, שבה מתרחשת עלילת האופרה. שירים כמו "קיץ" ("Summertime") ו"יש לי המון שום דבר" ("I got Plenty of nuttin") הושפעו מהשפה ומהמוסיקה של הקהילה השחורה במקום.

ב-1937 החל גרשווין לסבול מהתקפי סחרחורות וביולי של אותה שנה מת בדמי ימיו מגידול במוח. גרשווין הגיע לסינתזה של ג'אז ומוסיקה רצינית שהיא מרשימה כשלעצמה ומהווה גם דיוקן יחודי של החברה האמריקנית בתקופה שבין מלחמות-העולם.

George & Ira Gershwin - אתר של האחים גרשווין בו ניתן לשמוע קטעים מיצירותיהם

ביבליוגרפיה:
כותר: ג'ורג' גרשווין 1937-1898
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק "ראשית המאה ה-20" בספר.