הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראלעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > אוכלוסייה ודמוגרפיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > יהודים בתפוצות


דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : התבוללות ונישואי תערובת
מחבר: סטיב ישראל


הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
חזרה3

בניגוד לאמונה המקובלת, גורם זה אינו חדש בעם היהודי. כבר לפני 2,500 שנים, כאשר חזר כדי לעזור להנהיג את הקהילה היהודית השבה לארץ ישראל, נדהם המנהיג היהודי עזרא ממספר נישואי התערובת של יהודי ירושלים, ואילץ אותם להתגרש מבני הזוג הלא-יהודים. אם כי המידע שיש לנו על התופעה בתקופה שלפני זמננו, מועט יחסית, ברור שהיא הייתה קיימת בזמנים ובמקומות כלשהם, אבל איסורים דתיים ובידוד חברתי הגבילו את השכיחות שלה. אנו מניחים שזה היה נדיר. המצב משתנה כשאנו מגיעים אל העידן המודרני.

במערכת זאת של גבולות ברורים נכנסה היהדות לתקופה המודרנית - תקופה שהגבולות המסורתיים שלה, אשר הפרידו בין יהודים לבין לא-יהודים, החלו ליפול בארצות הנוצריות במערב. בדיוק בזמן הזה אנו מתחילים להבחין בהיחלשות של האמונה הדתית המסורתית, שהתרחשה אצל יהודים רבים, אשר פגשו את הרעיונות ואת המציאות של העולם החיצוני. הפיתוי להמיר את הדת התחזק, ובמאה ה-19 המירו את דתם מאות אלפי יהודים ונישאו נישואי תערובת.

בדורות הקודמים מספר היהודים, אשר רצו להישאר יהודים אבל להינשא לבני זוג לא-יהודים, היה קטן, אבל ככל שהיהודים התקבלו יותר בחברה, וככל שבוטלו החוקים המגבילים את השתתפות היהודים בחברה, הלך ונחלש הפיתוי להמיר את הדת. בנקודה זאת החל מספר נישואי תערובת לטפס למעלה. בעשורים הראשונים של המאה ה-20 המריא מספר נישואי התערובת ברוב האזורים של מערב אירופה ושל מרכזה. בשנים אלה החלו נישואי התערובת להיות בעיה קשה לעם היהודי ולמנהיגיו.

כבר באמצע המאה ה-19 בחנו מחדש כמה מן המנהיגים של היהדות הרפורמית את האיסור המסורתי על נישואי תערובת, והחלו לקבל את הרעיון של נישואין לבני זוג לא-יהודים, כל עוד הילדים יגדלו ויחונכו כיהודים.

ייתכן, שההשמדה של יהדות אירופה בעקבות ההתעוררות העצומה של השנאה נגד היהודים ברחבי העולם המערבי (כולל המצב בשנות ה-30 באנגליה ובשנות ה- 40 באמריקה) האטה את העלייה במספר נישואי התערובת. אנשי מוסר רבים ניסו להפיק מן השואה את הלקח, שיהודים שהתבוללו ונישאו נישואי תערובת לעולם לא יוכלו להתחמק מגורלם: הם ייחשבו יהודים ויישפטו כיהודים לעולם ועד. מבחינתם, אחת דינם של נישואי תערובת להיכשל. למרות זאת, רבים מאמינים שכיום המצב בעולם שונה.

הדור האחרון חזר למצב שהיה לפני המלחמה: שיעורים הולכים וגדלים יותר מאי-פעם של נישואי תערובת. על הסיבות העיקריות לכך קל להצביע. האמונה ברומנטיקה, המעודדת קשר רגשי כקריטריון יחידי לקשר זוגי, חוסר הרלוונטיות של התיאולוגיה הדתית היהודית אצל רבים מהיהודים בני זמננו, חוסר הידע של המסורת ושל ההיסטוריה והרגיעה באיסורים ובעונשים הקהילתיים - כל אלה תרמו את חלקם לגידול הניכר במספר נישואי התערובת. התנועה הקונסרבטיבית הנהיגה רפורמה והחליטה במודע לקבל בני זוג לא-יהודים בקהילותיהם.

הנימוק העיקרי של הקונסרבטיבים הוא שעדיף לנסות ולזכות בתומכים חדשים ביהדות ובעם היהודי מתוך החוג של נישואי התערובת. הוצאתם מן הקהילה עלולה להחליש את העם היהודי בטווח הארוך. עידודם לשוב אל הקהילה ולמצוא בה את מקומם עתיד ליצור את הבסיס לחיים יהודיים חזקים ומשמעותיים, לפחות אצל חלק מן הנשואים בנישואי תערובת. זאת, הם טוענים, הדרך היעילה להתמודדות עם הבעיה. חשוב להבהיר שאין תנועה המעודדת נישואי תערובת. השאלה שכל התנועות נאלצות להתמודד אתה היא איך להגיב למציאות.

בעולם הלא-אורתודוקסי השקפה זאת, שיש לה השלכות מעשיות חשובות, נטתה להחליף את התגובה המסורתית של עלבון ושל התרחקות, שהייתה מקובלת עד ממש לאחרונה, לפחות בחוגים המסורתיים יותר. הלא-אורתודוקסים במקום להתרחק הושיטו יד. לעומת זאת, העולם האורתודוקסי כולו שומר על הגישות המסורתיות ועל העונשים. הנושא נשאר קשה לרוב העולם היהודי.

לנושא כולו, נישואי תערובת והתבוללות, יש, כמובן, חשיבות רבה לדמוגרפים. עליהם להתעלם משיקולים דתיים (מהי ההשפעה על היהדות?) ומשיקולים חברתיים (מהי ההשפעה על הקהילה היהודית?), ולהחליט מה הם הקריטריונים לספירת היהודים בקהילות, אשר התבוללות ונישואי תערובת נפוצים בהן.

בעבר ניתן להניח בביטחון שיש חפיפה מוחלטת, פחות או יותר, בין מספר היהודים לבין מספר היהודים המעורבים במוסדות קהילתיים. לא עוד. רק חלק מן היהודים מעורבים במוסדות השונים של הקהילה, ככל שניתן לדעת מה הם בדיוק מוסדות אלה. זה מעלה סדרה של שאלות חדשות ומעוררות מחלוקת, אשר בעצם אין להן תשובות נכונות או שגויות: מה עושים לגבי ילדים של משפחות מעורבות, אם הילדים לא גודלו וחונכו כיהודים? האם יש לפעול לפי ההלכה, הקובעת שיהודי הוא מי שאמו יהודייה, על אף שכמה קהילות אימצו את הנוהג שהאב והאם שווים לעניין זה? האם שיקולים סובייקטיביים הם הקריטריונים העיקריים לספירה דמוגרפית של יהודים? האם יש לספור אנשים, שאומרים שהם אינם רואים את עצמם יהודים, בניגוד לדעת המשפחה שלהם? או שמא יש קריטריונים אובייקטיביים, כגון נוכחות בבית הכנסת או מעורבות בפעילויות תרבותיות וחברתיות, והם אלה שצריכים להיות הגורמים המכריעים?

למרות ההתפתחות של שיטות סקר מתוחכמות ביותר, תפקידם של הדמוגרפים נעשה קשה יותר. אנו טוענים שדווקא בשל הקשיים העצומים בקבלת החלטות "נכונות" בנושאים מורכבים כאלה, חשיבותם של המספרים היא בעיקר בתמיכה שלהם בהוכחת המגמות, הקיימות בתוך קהילה מסוימת שנבדקת.

הבה נראה את הדיון המתקיים בזירה הדמוגרפית האמריקנית, אשר עוסק במספרים של יהדות אמריקה, אשר פורסמו לאחרונה. על-פי הסקר של ה-National Jewish Population, גודלה של האוכלוסייה היהודית בארצות הברית כיום הוא 5.2 מיליונים. אבל ה-San Francisco based Institute for Jewish and Community Research פרסם סקר, שנערך לאחרונה, ועל-פי סקר זה, גודלה של אותה האוכלוסייה הוא 6.7 מיליונים. ההבדל נובע פחות מן ההבדלים בשיטות הסקר ויותר מן הקריטריונים, ששני הסקרים השתמשו בהם בתשובה לשאלה "מי הוא יהודי?". יתר על כן, הסקר האחרון דיווח על עוד 2.5 מיליוני אמריקנים, אשר "חברתית או פסיכולוגית" הם קשורים ליהדות. בקבוצה זאת יש אנשים, השומרים את מצוות היהדות ביחד עם מצוות של דת אחרת. אנשים אלה גודלו וחונכו כיהודים אבל דבקים עכשיו בדת אחרת, או שיש להם בן זוג יהודי.

נושא זה בשום פנים ואופן אינו מוגבל למערב. הוא קיים בדיוק באותו האופן גם בקהילות של מזרח מרכז אירופה ושל מזרח אירופה, שעליהן כבר דיברנו. מקרה אחר הוא הונגריה. הבאנו את הסטטיסטיקה המקובלת, שעל-פיה מספר היהודים בהונגריה הוא 80,000. מה שלא ציינו הוא שיש מספר סקרים של יהדות הונגריה בימינו, ושהסתירות ביניהם מדהימות. המספרים בסקרים נעים בין 50,000 לבין 200,000. את מקצת מן ההבדלים האלה ניתן להסביר על-ידי המציאות המיוחדת של הקהילה. במציאות זאת אנשים הסתירו את זהותם ולא כל כך מיהרו לחזור אליה באמצעות קשר גלוי עם הקהילה. אבל חלק משמעותי מן ההבדלים נובע מהשאלות שהעלינו כאן. מי בדיוק צריך להיחשב יהודי? שאלה זאת והשאלות האחרות רלוונטיות כמעט לכל קהילה יהודית בעולם.

 

חלקים נוספים במאמר:
1. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : מבוא
2. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : מאורעות ברוסיה בסוף המאה ה-19
3. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : השואה
4. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : הציונות והקמתה של מדינת ישראל
5. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : נפילת הקומוניזם במזרח אירופה ובמזרח מרכז אירופה
6. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : גורמים כלכליים כסיבה להגירה
7. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : התבוללות ונישואי תערובת
8. דמוגרפיה יהודית בת-זמננו :סיכום הנושא - הצעות למשמעות

ביבליוגרפיה:
כותר: דמוגרפיה יהודית בת-זמננו : התבוללות ונישואי תערובת
מחבר: ישראל, סטיב
שם  הפרסום מקורי: Contemporary Jewish Demography
מחבר: ישראל, סטיב
עורכת הפרסום מקורי: בוהק, חוה
תאריך: 2002
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הערות: 1. תרגום ועריכת המאמר לעברית: חוה בוהק.
הערות לפריט זה:

1. תרגום ועריכה: חוה בוהק