הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שימור מיניםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חיים


דו"ח לטבע נולד : מבוא ותקציר
מחבר: ד"ר בני שלמון


החברה להגנת הטבע הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
חזרה3

דו"ח לטבע נולד: מבוא ותקציר

 

העולם הגדול - קטן



לפני כ-10,000 שנה, עם תחילת ביותם של צמחים ושל בעלי חיים, החלה האוכלוסייה האנושית לצמוח בקצב גדל והולך. האוכלוסייה העולמית, שמנתה לפני מיליון שנה כ-100,000 בני אדם, מונה כיום למעלה מ-6,000,000 (שישה מיליארד) בני אדם, שטחו של כדור הארץ נותר ללא שינוי.



 

ישראל הקטנה - גדלה


במדינת ישראל היו, עם קום המדינה, 650,000 תושבים. לאחר חמישים שנה היו במדינה כמעט 6,000,000 (שישה מיליון) תושבים. קצב הריבוי הטבעי בישראל דומה לזה שבשלם השלישי ועולה על 2% לשנה. בקצב כזה מכפילה את עצמה האוכלוסייה תוך כ-40 שנה. בהנחה שקצב הריבוי הטבעי לא יפחת, באמצע המאה הבאה יחיו במדינת ישראל כ-12 מיליון תושבים.



 

מה הקשר בין התפוצצות האוכלוסין למצב חיות הבר?


הגידול באוכלוסייה מביא עמו בינוי ופיתוח של תשתיות בשטחים טבעיים. אזורים טבעיים שלמים נקטעים, עוברים שינויים חריפים או נמחקים כליל תחת מכבשי הפיתוח. אם התפיסה התכנונית תישאר כשהייתה, הכפלת האוכלוסייה בישראל תגדיל פי שלושה את השטחים הבנויים ותצמצם בהתאם את שטחי המחיה של חיות הבר.



 

מיהם הנפגעים העיקריים?


הנפגעים העיקריים מחיסול השטחים הפתוחים הם בעלי חיים גדולים, המצויים בראש מארג המזון ("פירמידת המזון") - טורפים ואוכלי נבלות.



 

כמה מינים יש בישראל היום?


אף על פי ששטחה של ישראל קטן, רק כ-28,000 קמ"ר, היא עשירה מאוד במיני בעלי חיים: חיים ומתרבים בה כ-100 מיני יונקים וכ-200 מיני עופות (בקליפורניה, הנמצאת באותו קו רוחב גאוגרפי, יש מספר דומה של מינים, על אף ששטחה גדול פי 14 ויותר משטח ישראל). בישראל יש מינים ותת-מינים ייחודיים (אנדמיים) רבים, אשר חשוב במיוחד לשמור עליהם. הכחדת מין או תת-מין כזה היא אבדה עולמית, שאין ממנה חזרה - “Extinct is forever”.

פרופסור מנדלסון העריך, כי בישראל מצויים היום כ-2,590 חולייתנים (בעלי חוליות). קל להעריך את מספר החולייתנים, אך קשה מאוד להעריך את מספר המינים של חסרי החוליות: דר" פרידברג העריך כי בישראל יש כ-15,000 מיני חרקים, שהם כ-1.6% מעולם החי העולמי המוכר. בהתייחס למספר המשוער של מיני החרקים בעולם, ניתן להניח שיש בישראל הרבה יותר מינים מהידוע לנו היום. איל וחבריו הניחו, כי מספר מיני החרקים בישראל כפול מהמוכר היום. מכיוון שמספר מיני החרקים עולה פי כמה וכמה על יתר הקבוצות, ההערכה היא כי בישראל יש כ-30,000 מיני חרקים!



 

דוגמאות לגודל הקבוצות


דגי שונית: כ-1,000 מינים במפרץ אילת (כ-14% מכלל דגי השוניות בעולם), מהם כ-15% אנדמיים לים סוף!

אלמוגאים (אלמוגי אבן): כ-140 מינים במפרץ אילת (כ-5.6% מהפאונה העולמית).

דוחיים: 6 מינים (כ-0.2% מהפאונה העולמית). בישראל היה קיים מין אנדמי אחד (עגולשון), שנכחד עם ייבוש החולה.

שבלולים: כ-100 מינים (0.3% מהפאונה העולמית), 8% מהם אנדמיים.

חרקים: הקבוצה הגדולה והעשירה ביותר במינים בעולם החי. החרקים מהווים 90-85 אחוזים מכלל המינים של עולם החי. לפי הערכות שונות, יש בעולם 10 עד 100 מיליוני מינים של חרקים. בחינה של קבוצות חרקים שנלמדו בישראל מעלה את הנתונים הבאים:

פרפרי יום: 139 מינים (כ-1% מהמינים בעולם). אין מין אנדמי לישראל.

ארינמלאים: כ-180 מינים (כ-4% מהפאונה העולמית).

פריזבוביים: כ-85 מינים (כ-2% מהפאונה העולמית).

נמלים: כ-140 מינים (כ-1.4% מהפאונה העולמית). 25% מהמינים הינם אנדמיים!

זוחלים: כ-95 מינים (כ-1.4% מהפאונה העולמית). אין מין אנדמי לישראל.

עופות: כ-530 מינים, מהם כ-200 מינים דוגרים בישראל (כ-2% מהפאונה העולמית). אין מין אנדמי לישראל.

יונקים: כ-100 מינים (כ-2.5% מהפאונה העולמית). 1% מהם אנדמי לישראל.



 

כמה מינים ותת-מינים נעלמו מישראל ב-100 השנים האחרונות?


המידע לגבי חסרי חוליות שנכחדו מישראל אינו שלם. אנו יודעים באופן ברור מהם מיני החולייתנים שנכחדו מישראל (ומהעולם) במאה השנים האחרונות: 2 מיני חולייתנים אנדמיים לישראל נכחדו! כן נכחדו 15 מיני רכיכות (7.5% מהפאונה) ו-6 מיני חרקים הקשורים למים. נוסף על אלה, מישראל ומסביבותיה נכחדו 4 תת-מינים של חולייתנים, שהיו אנדמיים לאזור. 22 מיני חולייתנים, שחיו בישראל ו/או קיננו בה, אינם נמצאים בה עוד (הם שרדו בארצות אחרות).




 

מהן הסיבות העיקריות להכחדת המינים בישראל?


הכחדת מינים ותת - מינים (או צמצום אוכלוסייתם עד לסכנת השמדה) היא תופעה עולמית. בתקופתנו נכחדים מינים ברחבי העולם, בקצב הגבוה פי 100-50 מקצב ההכחדה הטבעי בעבר. הסיבות העיקריות להכחדה בישראל הן:

ציד בלתי מבוקר - ציד אינטנסיבי חיסל מינים בישראל או הקטין אוכלוסיות עד סף הכחדה. לעתים ניצודים בעלי חיים בשל קונפליקט עם חקלאים.

הרעלה - שימוש נרחב בחומרי הדברה - קוטלי מכרסמים, חרקים וצמחים - וזיהום הסביבות הטבעיות בפסולת מוצקה ונוזלית גורמים להרעלת בעלי חיים ולמותם.

הרס בתי גידול - פגיעה במקום החיות (בית הגידול), על ידי הרס הסביבה הטבעית, שינויה או קיטועה, מסכנת את בעלי החיים. לפי הערכה, כשמקום החיות קטן ב-90%, מחצית מהמינים בו צפויים להיכחד.

דחיקה על ידי מינים זרים - חדירתם של כלבים, חתולים, יונים ובעלי חיים מבויתים אחרים לסביבות טבעיות וכן הכנסה של מיני חיות בר הזרים לארץ דוחקות את המינים מסביבתם הטבעית.

הפרעה על ידי בני אדם - גלישה ממצוקים, קווי מתח גבוה, מגדלי זכוכית, פעילות מטוסים ומסוקים סמוך לקנים, נסיעה בשטחים טבעיים ברכב שטח ועוד ר כל אלה מפריעים לעולם החי.

הכחדה טבעית - דחיקה על ידי מין קרוב, צמצום אוכלוסיית המין או הקטנת תחום תפוצתו גורמים להכחדה טבעית.



 

כיצד נוכל להבטיח, שנכדינו יוכלו ליהנות מעולם החי העשיר של ישראל – גם בעוד 100 שנים?


גורמי הפגיעה בעולם החי הם רבים, ורבה מאוד המלאכה שיש לעשות - כדי להבטיח את המשך קיומו של עולם החי המגוון של ישראל. פעולות רבות כבר נעשות, לחלקן דרוש חיזוק, ורבות אחרות עדיין נחוצות. מובאות כאן דוגמאות אחדות לפעולות שיש לנקוט:

  • יש לזרז את הליך הכרזתן של שמורות טבע. יש להכריז על שמורות טבע במקומות חיות שאינם מיוצגים בשמורות הקיימות, כך שייצגו את כל העושר הביוגאוגרפי של ישראל.

  • יש להבטיח, שגודל שמורות הטבע יאפשר למינים הגדולים לבסס אוכלוסייה בת-קיימא.

  • יש להבטיח שמירה על שטחים פתוחים שאינם שמורות טבע ועל מערכות אקולוגיות.

  • יש להבטיח, שפיתוח ובינוי בצמוד לשמורות טבע יוגבלו ושבין "איי" השמורות יחברו מסדרונות של שטחים טבעיים, שמעמדם יעוגן בחוק - כדי להבטיח זרימה של מידע גנטי בין ה"איים".

  • יש להימנע ככל האפשר מחציית שטחים טבעיים על ידי תשתיות, ובעיקר על ידי דרכים.

  • יש להתנות בניית כבישים רחבים בהקמת מעברי מים רחבים וגבוהים, שישמשו מסדרונות מעבר בין השטחים הטבעיים שמשני צדי הכביש.

  • יש להגדיר שטחים חשובים לבעלי חיים, שטחים שאינם שמורות טבע ולהגן עליהם.

  • יש ליצור תחליפים נאותים למקומות חיות שנעלמו או הופרו (שלוליות חורף, נחלים ועוד).

  • יש להכריז על שטחים חקלאיים, המשמשים מקומות חיות עשירים, כשטחים לשימור ולפצות את
    החקלאים בהתאם.

  • יש לטפל באוכלוסיות בעלי החיים באשר הן ולהקדיש מאמץ ומשאבים לחיזוקן ושמירתם בכל מקומות החיות שלהם.

  • יש למנוע ציד בלתי חוקי, הפוגע במינים מוגנים.

  • יש למצוא דרכים יעילות למיזעור הנזק שגורמות חיות בר לחקלאים וליצור מקורות מימון להגנה על יבולים חקלאיים.

  • יש למנוע - בחקיקה ובאכיפה - זיהום ים, נחלים ואגמים.

  • יש להגביר את מודעות הציבור לחיוניות השמירה על עולם החי ולחשיבותן של שמורות הטבע יש לרתום לנושא את מערכות החינוך ולהגביר את מודעות מקבלי ההחלטות לנושא.



ביבליוגרפיה:
כותר: דו"ח לטבע נולד : מבוא ותקציר
שם  הדו"ח: דו"ח לטבע נולד : על מצב חיות הבר בישראל
מחבר: שלמון, בני (ד"ר)
תאריך: 1999
הוצאה לאור: החברה להגנת הטבע; הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
הערות לפריט זה: