הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיהעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם


שימור מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה
מחברת: בילי סביר


חזרה3


 

מהו מין נדיר?


העיסוק במינים נדירים הוא תחום מרכזי בשמירת הטבע. ההגדרה של מין נדיר אינה פשוטה: כאשר באזור מסוים האוכלוסייה של מין מסוים קטנה מאוד ועל סף הכחדה - הוא נחשב מין נדיר; ואילו כאשר באזור אחר האוכלוסייה של אותו המין גדולה - שם הוא אינו נחשב נדיר. אייל הכרמל הוא דוגמה טובה למצב כזה: בארץ הוא נכחד לגמרי בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, אך באירופה יש אוכלוסיות גדולות שלו.
עוד קושי בהגדרה הוא מינים אנדמיים. מינים אלה חיים רק באזור מצומצם ושם אוכלוסיותיהם גדולות, אך בקנה מידה עולמי הם נדירים מאוד. ישנם גם מינים שפרטיהם פזורים מאוד, מעטים בכל מקום (אך באזור גיאוגרפי נרחב), ולכן הם אינם נחשבים מינים נדירים.



 

איך מחליטים מה לשמר?


ההחלטה מה לשמר מושפעת לא רק מן ההגדרה, הבעייתית, של מין נדיר אלא גם משיקולים נוספים. שיקולים אלה הם אסתטיים-חווייתיים של האדם. ואכן, בארץ מקדישים מאמצים רבים לשימור צמחים מרשימים, שפריחתם צבעונית ובולטת, ופחות מאמצים לצמחים שאינם מרשימים כל כך. ומה לגבי בעלי-חיים? איך מחליטים מי לשמר? בבעלי-חיים העדיפות בהגנה על הגדולים בהשוואה לחרקים, ברורה מאוד.
אך למרות הבעייתיות בהגדרות, מנסים להגדיר מין נדיר באופן יותר אובייקטיבי יותר, כלומר - באופן שאינו מבוסס על טעם... הגדרה זאת מתבססת על שלוש שאלות: (א) מהי התפוצה הגיאוגרפית של המין? (ב) באילו בתי גידול הוא מסוגל לחיות (האם הוא "מפונק" או לא)? (ג) מהו גודל האוכלוסייה (מספר הפרטים של מין מסוים) באזור הנבחן?
בהתאם לקריטריונים אלה קבע האיגוד הבינלאומי לשמירת טבע 4 קטגוריות של מינים:
1. מינים נדירים - האוכלוסיות שלהם קטנות סכנת הכחדה אינה נשקפת להם.
2. מינים רגישים - מינים נדירים, שהאוכלוסיות שלהם קטנות ומתמעטות בגלל הפרעות סביבתיות.
3. מינים בסכנת הכחדה - האוכלוסיות שלהם צומצמו בגלל הפרעה סביבתית עד לרמה של סכנה לקיומם.
4. מינים נכחדים - מינים שנכחדו לאחרונה באזור מסוים בגלל הפרעות סביבתיות.



 

אז מה עושים? איך משמרים?


את המינים הנדירים משמרים בכמה שלבים:
I. עורכים סקרים מפורטים, המונים את המינים הנדירים ואת דרגת הסיכון של כל אחד מהם. סקרים אלה מפורסמים בספרים אדומים, המביאים אל הציבור את רשימות המינים הנדירים ואת דרגת הסיכון שלהם.
II. מכריזים על מינים מוגנים, אשר הפגיעה בהם אסורה על פי חוק.
III. משמרים מינים באתר שלהם, במקומם הטבעי, כלומר - בשמורות טבע ובפארקים. שמורות טבע הן מקלטים טובים למינים נדירים ולמינים בסכנת הכחדה, שכן מינים אלה הם חלק של המגוון הביולוגי הכללי המוגן בשמורה.

כדי שהמינים הנדירים יוסיפו להתקיים, גודל האוכלוסיות שלהם צריך להיות לפחות אוכלוסייה מינימלית בת-קיום, כלומר אוכלוסייה גדולה מספיק, כדי שתוכל להתרבות. בבעלי-חיים למשל, לשם שימור יש צורך באוכלוסייה של 500 פרטים ועוד 50 פרטים המצויים בשלב הפוריות ויכולים להתרבות. אך העניין אינו כה פשוט: השטח של רוב שמורות הטבע נקבע לפי אילוצים של זמינות השטח, ולא תמיד יש בו כדי להבטיח קיום לאוכלוסייה המינימלית הרצויה.



 

האם אפשר לשמר מינים לא רק בטבע?


שימור של מינים נדירים נעשה גם מחוץ לאתר שלהם, כגון: בגנים בוטניים, בגני חיות, במכוני מחקר ובמאגרי גנים. ואכן, גם בעלי-חיים בשבי עשויים לשמש כמקור להשבה של פרטים לשמורות טבע - כמייסדי אוכלוסיות חדשות (למשל: השבת הנשרים לכרמל לאחר רבייה בשבי). שימור צמחים בגנים הבוטניים הוא לעתים הדרך היחידה להגן עליהם מפני הכחדה, אם בית הגידול שלהם נכחד בשלמותו. שם גם ניתן לחקור ולמוד את הביולוגיה של המין לשם מציאת דרכים להשיבו טבע. עוד דרך לשימור צמחים נדירים היא יצירת מאגרי זרעים, שישמשו חומר ריבוי.



* סביר בילי עיבדה את החומר על-פי הספר: אקולוגיה - התיאוריה והמציאות הישראלית, מאת ד''ר אבי פרבולוצקי וד''ר גדי פולק, הוצאת כרטא, 2001, עמודים 679-689. עריכה לשונית - חוה בוהק

ביבליוגרפיה:
כותר: שימור מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה
מחברת: סביר, בילי
הערות לפריט זה: 1. סביר בילי עיבדה את החומר על-פי הספר: אקולוגיה - התיאוריה והמציאות הישראלית, מאת ד''ר אבי פרבולוצקי וד''ר גדי פולק, הוצאת כרטא, 2001, עמודים 689-679.