הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות > תזונה


מחירה של קללת השפע
מחברים: פרופ' מנחם פיינרו; פרופ' אבי קרסיק

מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
חזרה3

שיח-מומחים:
קשרי הגומלין בין עליית רמת החיים של אוכלוסיית העולם המערבי ובין דרכי המניעה להתפתחותן של מחלות באימוץ אורחות חיים בריאים.


"תסמונת (סינדרום) X"- קללת השפע


"חברת השפע המודרנית לוקה בעשורים האחרונים ב'תסמונת (סינדרום) X”' אומר פרופ' פיינרו "זו מתפשטת כמגפה ואחראית במישרין להתגברות התחלואה והתמותה הנגרמות ממחלת הסוכרת וממחלות הלב וכלי הדם בעולם המערבי. לתסמונת כינויים נוספים: 'תסמונת התנגודת לאינסולין' או 'התסמונת המטבולית'". לדבריו, "מסקר עדכני שבוצע במדגם האוכלוסייה הבוגרת בארצות-הברית, ופורסם בראשית השנה בביטאון איגוד הרפואה האמריקני, עולה כי התסמונת נפוצה בקרב כרבע מאוכלוסייה זו, ו- 39% מן האמריקנים לוקים בהשמנה מרכזית, האחראית לתסמונת ומהווה לה סמן חיצוני".

"בסקר דומה על 'מצב בריאות ותזונה - מב"ת' המבוצע לאחרונה על ידי משרד הבריאות בישראל בקרב 3,279 מבוגרים מעל גיל 25, שהם מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת במדינה, נמצאה שכיחות השמנה מרכזית המתוקננת בקרב 26.8% מהתושבים. שיעור השמנה זו בקרב הנשים - 8%. 31, ובקרב הנשים הלא יהודיות מגיע לכדי 39.6%. מדובר במגפה של ממש!". פרופ' פיינרו מסביר מהי "תסמונת :"X" זהו צבר (cluster) של גורמי סיכון שכל אחד ממאפייניו מהווה גורם סיכון עצמאי, אך כאשר הם חוברים יחד ב"תסמונת X" הם גורמים להתפתחות של מחלות כגון מחלה טרשתית (atherosclerosis) של הלב וכלי דם היכולה להתבטא באופנים שונים: מוות פתאומי, אוטם שריר הלב, אירועים מוחיים (שיתוק מוחי), הספקת דם לקויה לגפיים התחתונות עד לצורך בקטיעה ואי-ספיקת כליות; ומחלת הסוכרת מטיפוס 2, לכל סיבוכיה החמורים בכלי הדם הקטנים כגון פגיעה בראייה, בתפקוד הכליות עד כדי צורך בהשתלת כליה או טיפול דיאליזה, ובגפיים עד לצורך בקטיעה. במחקרים רבים נמצא שהתחלואה והתמותה הנגרמות ממחלות כלי הדם האלה שכיחות פי 4-3 בלוקים בתסמונת, לעומת אוכלוסייה שאינה לוקה בה".



ששת מרכיבי "תסמונת X:"


* השמנת גוף מרכזית (מתבטאת בכרס המפורסמת).
* תנגודת לפעילות האינסולין (העמסת סוכר פתולוגית, רמות מוגברות של אינסולין בדם).
* הפרעות בחילוף החומרים של שומני הדם (רמות מוגברות של תלת-גליצרידים (טרי-גליצרידים), ורמות נמוכות של כולסטרול ה-HDL - הכולסטרול "הטוב").
* יתר לחץ דם.
* נטייה לקרישת-יתר של הדם.
* נטייה לדלקת בדופן העורק (ערעור יציבות הרובד הטרשתי).

כיצד נגרמת "תסמונת X" ומדוע רואים בה תוצאה ישירה של "קללת השפע"?
"בעבר הלא רחוק הואשמה התורשה בגרימת התסמונת, ואכן ידועות נסיות גנטיות נדירות האחראיות להתפתחות התסמונת", אומר פרופ' פיינרו, "אך לאחרונה הוברר שלגורמים שאינם תורשתיים חשיבות עליונה בהתפתחותה במרבית הלוקים בה. על כך יעידו אוכלוסיות שנחשבו בעבר לחסינות מפני התפתחות מחלות כלי דם טרשתיות וסוכרת מסוג 2, אך משהיגרו לארצות ששפעו בהן מקורות המזון, נמצאו רגישות ביותר להתפתחות מחלות אלה. מכאן ניתן להסיק שלגורמים נרכשים וסביבתיים חשיבות עליונה בהתפתחות התסמונת, ואלה החשובים בהם", הוא מדגיש:
"היעדר פעילות גופנית, השמנה מרכזית (שומן תוך-בטני והתפתחות כרס), מאזן אנרגטי חיובי (תזונה עודפת), רכיבי מזון (בעיקר שומן רווי וסוכר פשוט), עישון (ניקוטין), תרופות והורמונים, גורמים תורשתיים שטרם נתבררו בבני אדם וכן גורמים אימהיים בעת התפתחות העובר". פרופ' פיינרו ממליץ על הדרך לטיפול בתסמונת במילה אחת: "מניעה"!! ומפרט את הגישות הטיפוליות להתמודדות עם התסמונת החמורה והנפוצה: "במחקרים הוכח שאורח חיים בריא הוא המפתח להימנעות מהתסמונת ומתוצאותיה ההרסניות, ובייחוד יש להימנע מעישון ומתזונה עודפת, לצרוך תזונה נבונה עתירה בירקות ובפירות טריים ודלה בשומן רווי (תזונה ים תיכונית), והחשוב מכול – פעילות גופנית סדירה, ירידה במשקל עודף, מאזן אנרגטי שלילי, הימנעות מתרופות המחמירות את התסמונת (כגון אסטרוגן בנשים ב"גיל המעבר"). האמצעים האלה כולם משפרים את מאפייני התסמונת, אך אם לא מושגת התוצאה הרצויה, ניתן להסתייע בתרופות קיימות המצויות בשוק ויכולות לסייע בהגברת הרגישות לאינסולין (כמו Glucophage, Glucomin=Metformin ו- Avandia=Rosiglitazone). אם גם התרופות האלה אינן מספקות, יש לטפל בגורמי הסיכון הבודדים המלווים את התסמונת כגון איזון הסוכרת, יתר לחץ הדם, ההפרעות בשומני הדם, הנטייה לקרישיות יתר והנטייה לדלקת". לפי פרופ' פיינרו המתכון לחיים ארוכים ואיכותיים הוא "אימוץ אורח חיים בריא, והוא עדיף מצריכת תרופות וטיפולי "אנטי-אייג'ינג".



"מגפת התאומים" - השמנה וסוכרת מטיפוס 2 - מה אפשר לעשות?


אחד ממרכיבי התסמונת הוא השמנת יתר, שפשטה בכל האומות המתועשות. "מעבודות רבות עולה כי השמנה מובילה לקיצור תוחלת החיים", אומר פרופ' קרסיק, "כל ק"ג עודף במשקל נתון מביא לידי עלייה של 2-4 אחוזים בתמותה בגיל העמידה. מסת הגוף (ה- BMI) משמשת מדד להשמנה. חישוב המדד הוא שקלול משקל האדם בק"ג מחולק בריבוע גובהו במטרים. התמותה נמוכה בקרב בעלי BMI של 20-25 והיא עולה עלייה תלולה עם גדילתו". לדבריו, "ברבע מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות-הברית, אירופה וישראל מסת הגוף היא 30 BMI ויותר. מסת גוף כזו מלווה בכל התחלואה הקשורה בהשמנה ובייחוד בעלייה בשכיחות הסוכרת מטיפוס 2". תופעת ההשמנה הגורמת לסוכרת, מחלות לב ותחלואה נוספת נקראת "מגפת התאומים", מסביר פרופ' קרסיק. "ככל שמצבה הכלכלי של החברה משתפר, כך התפלגות המשקלים בחברה נוטה לעלות, בעוד בחברות הבלתי מפותחות שכיחות ההשמנה נמוכה".



ההשמנה מסוכנת בכל גיל


"ההשמנה השכיחה נותנת אותותיה גם בקבוצות הילדים והנוער, בשל אכילת מזון עשיר בקלוריות והמרת פעילות ספורטיבית בעבודה במחשב וצפייה במקלט הטלוויזיה. כיום יש נוער הלוקה בסוכרת מטיפוס 2 שנגרמה מהשמנת יתר, תופעה שלא הייתה קיימת כלל לפני 10 שנים.

במקביל לעלייה העצומה בשכיחות ההשמנה, נצפית גם עלייה בשכיחות הסוכרת מטיפוס 2" , מזהיר פרופ' קרסיק. "מחלה זו נחשבת לאחד האיומים המרכזיים על בריאות הציבור במאה ה- 21, שכן היא גורמת לפגיעה בכלי הדם. סוכרת זו נובעת מעמידות לאינסולין וחסר יחסי של אינסולין. המחלה מתבטאת בגיל המבוגר ומופיעה לרוב עם השמנת יתר ובעקבותיה. שכיחותה כ- 150 מיליון איש ואישה בעולם, ומעריכים שמספר זה יוכפל כבר בשנת 2025".



מניעת סוכרת מסוג 2


עקב עוצמת התופעה ושכיחותה נקט עולם הרפואה יוזמה לנסות להעריך דרכים לדחיית הופעת הסוכרת ולטיפולה. דרכים אלה הראו שבשינוי אורח החיים יש כדי למנוע את התפתחות הסוכרת או לדחותה.

פרופ' קרסיק: "מחקר ראשון נערך בפינלנד בקרב 522 גברים ונשים בגיל העמידה, שנתגלתה אצלם אי-סבילות לסוכר וסווגו לשתי קבוצות. אחת קיבלה ייעוץ דיאטטי קצר ואחת נכנסה למשטר אישי של הורדה במשקל ופעילות גופנית. לאחר 3 שנות מעקב נצפה הבדל של 58% בשכיחות סוכרת בין הקבוצות. נמצא קשר ברור בין מניעת התפתחות הסוכרת ובין העמידה באתגרי הדיאטה והפעילות הגופנית. מאלה שמילאו 4 ויותר מ- 6 משימות, אף לא אחד פיתח סוכרת.

במחקר אחר, ה- Diabetes Prevention Program כלל 3,234 משתתפים אמריקניים בגיל העמידה בעלי אי-סבילות לסוכר. גם כאן הם סווגו לקבוצת בקרה שקיבלה ייעוץ תזונתי ולקבוצה שזכתה להדרכה ולאימון אישיים בתזונה ובפעילות גופנית. במחקר זה הייתה גם זרוע נוספת של טיפול תרופתי במטפורמין (גלוקופג' - תרופה להורדת ריכוז הסוכר בדם). במחקר זה נצפתה ירידה של 58% בהתפתחות סוכרת מטיפוס 2 בקבוצה שזכתה לטיפול תזונתי ולפעילות גופנית של הליכה בת 45 דקות חמש פעמים בשבוע, לעומת קבוצת הבקרה, וכן ירידה של כ- 7 אחוזים במשקל".

"יש לזכור", הוא אומר, "שגם האמצעים התרופתיים מנעו התפתחות סוכרת, אך בשיעור קטן יותר משינוי באורח החיים. אולם הקהילה הרפואית מחכה להוכחה שאמצעים אלה מונעים "מעבר" לסוכרת וגם את התחלואה של כלי הדם המלווה אותה כדי להצדיק את ההשקעה בטיפול נרחב בתרופות אלה".

"הרפואה המודרנית משקיעה מאמצים אדירים בטיפול בחולי לב ובתוצאות הפגיעה בעורקי הלב והמוח היא משקיעה מאמצים אדירים בטיפול בחולי לב ובתוצאות הפגיעה בעורקי הלב והמוח: צנתורים, ניתוחי מעקפים ותרופות מתוחכמות. אולם כל אלה תועלתם מוגבלת שכן אין ביכולתם להחזיר את המצב לבריאות שלמה. אמצעים זולים ובטוחים שיכוונו לטיפול בהשמנה ולמניעת סוכרת וסיבוכיה יביאו תועלת מרובה פי כמה".

"רק שינוי יסודי באורח החיים בכל הגילים יביא לידי שינוי במגמת התפשטות מגפות כמו "תסמונת X” ו"מגפת התאומים". צו השעה הוא הדגשת הצורך בתזונה נכונה ופעילות גופנית באמצעות הסברה, חינוך ועשיית אמצעי הספורט העממי לנגישים. אמצעים אלה הם בידי מערכת החינוך, השלטון המקומי וכן בידי כל הורה ומורה שיישאו ויקיימו מצוות תזונה נכונה ופעילות גופנית ויהיו דוגמה", מסכם פרופ' קרסיק.




הידעת? למחלת הסוכרת של המבוגר יש גם מרכיבים גנטיים. אולם ניתן לדחות את הופעתה של המחלה בחמש שנים ויותר על ידי פעילות גופנית ותזונה נכונה. עם גילויה – טיפול תרופתי הולם, המשולב בהמשך אורחות חיים בריאים קטין באופן משמעותי את הסיבוכים הקשים שלה.



דרכים להימנע מהשמנה ולהתמודד עמה


רונית אנדוולט וסמדר בן נון מביאות אוסף עצות והמלצות:
* שלבו פעילות גופנית בחיי היום-יום כדרך חיים.
* תכננו את מועדי האכילה היומית שלכם ואת כמותה מראש.
* הקפידו לאכול מדי 3-4 שעות.
* הקפידו לאכול 5 מנות ירק ביום, רצוי מגוונות (מנה = 2 מלפפונים או 2 עגבניות או 2 גזרים וכדומה).
* אכלו במתינות 2-3 מנות פרי ביום, רצוי מגוונות (מנה = תפוח בינוני או אגס בינוני או 3 משמשים וכדומה).
* אכלו פחמימות מורכבות עשירות בסיבים תזונתיים וויטמינים ממשפחת B כגון לחם חי, אורז מלא, בורגול, חיטה, קורנפלקס מחיטה מלאה.
* קומו מן השולחן בטרם נתמלאתם.
* אכלו בצלחות קטנות ואל תמלאו אותן יותר מפעם אחת בארוחה.
* הקפידו לצרוך מוצרי חלב, בשר ודגים דלי שומן.
* הימנעו מקניית חטיפים ופיצוחים.
* פנקו את עצמכם, הקציבו לעצמכם ממתק אחד ליום (כזה שאתם יודעים כמה קלוריות יש בו).
* דאגו להכין מזון מבושל באפייה או באידוי והפחיתו בטיגון.
* הקנו לילדיכם הרגלי אכילה נכונים בעודם קטנים והיו להם דוגמה אישית.
* הצטיידו ברשימת קניות מזון מתוכננת מראש. ערכו קניות מזון כאשר אינכם רעבים.
* זכרו: אכילה נכונה אינה גורמת לסבל. הסבל קיים כאשר הרגלי האכילה כבר מושרשים.


סימון מוצרי מזון*
סיכמה רונית אנדוולט
















הכינוי משמעות הכינוי ערכים מקסימלים מותרים (ערך קלורי או של תכולת חומר)
"נטול..." היעדר החומר, (היעדר החומר הושג באמצעות תהליך הייצור) החומר:
כולסטרול
נתרן
שומן
תכולה מקסימלית מותרת:
עד 2.5 מ"ג ל- 100 ג'
עד 5 מ"ג ל- 100 ג'
עד 0.5% במשקל
"ללא..." היעדר החומר במוצר המזון (מטבעו אינו מכיל את החומר)
"דל..." הערך הקלורי או תכולת החומר אינם גדולים מהערכים הנקובים לעיל מזון מוצק, מוצרי חלב נוזליים -
מזון נוזלי (למעט מוצרי חלב נוזליים) -
החומר:
כולסטרול
נתרן
שומן
עד 40 קילוקלוריות ל- 100 ג'
עד 20 קילוקלוריות ל- 100 ג'
תכולה מקסימלית מותרת:
עד 30 מ"ג ל- 100 ג'
עד 100 מ"ג ל- 100- ג'
עד 2.0% במשקל
"מופחת..." מציין שהערך הקלורי או תכולת החומר הופחתו לפחות בנקוב לעיל והמוצר שקיל מבחינה תזונתית למוצר המזון הדומה ערכים בהשוואה למוצר מזון דומה:
ערך קלורי
תכולת כולסטרול
תכולת נתרן
תכולת שומן

עד 2/3
עד ל- 2/3
עד ל- 1/4
עד ל- 2/3


*תקן ישראל (11) מס' 1145 – דצמבר 2000 באדיבות מכון התקנים הישראלי

ולמתחילים דיאטה


למדו לאהוב את עצמכם ולכבד את גופכם. זכרו שהצלחת הדיאטה לא נקבעת לפי מספר הק"ג שתצליחו להפחית, אלא ביכולת לשמור לאורך זמן על משקל תקין. הקדישו תשומת לב לאופן האכילה. לעסו ל... א.... ט ובהנאה. כך תחושת השובע מורגשת יותר ומחזיקה מעמד לאורך זמן. הגדירו לעצמכם לאיזה משקל תהיו יכולים להגיע בעזרתם המקצועית של הדיאטנים ובהתאמה למצבכם הגופני-בריאותי ואורח החיים שלכם.


בהצלחה!

ביבליוגרפיה:
כותר: מחירה של קללת השפע
מחברים: פיינרו, מנחם (פרופ') ; קרסיק, אבי (פרופ')
תאריך: ספטמבר-נובמבר 2002 , גליון 104
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הערות לפריט זה: 1. משתתפות נוספות: סמדר בן נון - דיאטנית קלינית; רונית אנדוולט - מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה ''מכבי שירותי בריאות''
2. פרופ' מנחם פיינרו הוא המנהל הרפואי "מכבי שירותי בריאות"; פרופ' אבי קרסיק הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה בביה"ח שיבא