|
|
 |
 |
שביל החלב הוא הגלקסיה בה אנו שוכנים. גלקסיה היא מקום ביקום המכיל מיליארדי כוכבים (השמש שלנו היא דוגמא לכוכב כזה). סביב כל כוכב יכולים להיות גם כוכבי-לכת, ולהם ירחים. יתכן ויש גם שביטים ואסטרואידים במסלול סביב אותם כוכבים. בגקלסיה שלנו יש לפחות 100 מיליארד כוכבים. הגלקסיות, ושביל החלב מכילות גם ענני גז ואבק גדולים הנקראים ערפיליות. ערפיליות אלה הן שרידים לכוכבים שהתפוצצו אך גם מקומות בהם נוצרים כוכבים חדשים.
שביל החלב שאנו רואים כפס חיוור בשמיים הוא למעשה מבט צד על הגלקסיה שלנו. השמש שלנו, היא כוכב אחד מתוך מיליארדים שיש בגלקסיה, ולכן אנו רואים את הגלקסיה באופן חלקי בלבד, כפס אלכסוני על כיפת השמיים. לו יכולנו לצאת ולהתרחק ממנה למרחק גדול מאד, היינו רואים אותה כמו שבשבת עם זרועות - הצורה האופיינית לגלקסיה ספירלית.
נסו לחשוב על דוגמא: נניח שאתם גרים בבית רב קומתי. מתוך החדר שלכם בבניין, אתם יכולים אולי לראות את צדו האחד, אבל רובו נסתר מעיניכם, כי אתם בתוכו. לו יכולתם לצאת החוצה מהבניין, למשל ללכת לרחוב הסמוך, הייתם רואים את כל הבניין כולו.
עוד כמה מילים על גלקסיות:
למעשה, רוב היקום הוא ריק כמעט לחלוטין, ורק במקומות מסוימים, שהם הגלקסיות, ישנו חומר. לכן אפשר לומר, שגלקסיה היא מקום ביקום, שבו מרוכז הרבה מאד חומר המופיע בצורת כוכבים וערפיליות ועוד גרמי שמיים אחרים. גלקסיות נקראות גם "ערי כוכבים וכל אחת מכילה יותר ממאה מיליארד כוכבים, וגודלה יותר ממאה אלף שנות-אור ובין "עיר" כזו ל"עיר" אחרת - ישנו ריק כמעט מוחלט ואין בכלל כוכבים.
במלים פשוטות, שביל החלב מורכב מהרבה מאד כוכבים. הראשון שגילה זאת היה גלילאו גלילי, האסטרונום האיטלקי, בשנת 1609. הוא כתב ביומנו ששביל החלב עשוי מאינספור כוכבים חלשים, אשר אורם המשותף יוצר את ההילה, הזוהר החיוור הזה שהזכיר לקדמונים חלב.
מקור השם "שביל החלב" הוא בסיפורי המיתולוגיה היוונית. מסופר שהאלה הירה לא רצתה להיניק את הרקולס כשהיה תינוק, והחלב שלה נשפך על כיפת השמיים. חז"ל קראו לשביל החלב נהר דינור, כמו זיקוקין דינור, ואמרו שזהו נהר של אש בשמיים, שעל חופיו הצטברו רבבות כוכבים.
מידע מפורט על שביל החלב
|
