הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > חקלאותעמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה


חקלאות ימית מתפתחת במלוא הקיטור
מחברת: מירי אשל


ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
חזרה3

חברת החשמל מנצלת חלק מהמים החמימים הנפלטים לים בתהליך הייצור, לצורר פיתוח חקלאות ימית בסביבת תחנת-כוח קיטורית. הפוטנציאל המסחרי גדול, השימושים רבים ומגוונים ושני הצדדים - החברה והמגדלים - יוצאים נשכרים.

השוחים בים בחודשי החורף, נמשכים אל סביבת צינורות המוצא של 'מי הקירור' ליד תחנת-הכוח, אזור בו מי הים חמימים מעט יותר.

את היתרון הזה 'זיהו' גם כמה מיני דגים. בעקבותיהם הגיעו לאזור דייגים ואחריהם החוקרים, שבדקו את השינוי במארג החיים באתר, עקב העלייה בטמפרטורת המים. כלכלנים ומומחי חקלאות ימית מנסים גם הם ללמוד וליישם את יתרונות המים החמים.

ענת גלזר, ביולוגית ימית העומדת בראש מכון ים וחופים ביחידה למניעת מפגעים ורשוי סביבתי בחברת החשמל, מתייחסת בראיון זה לתופעה ולפוטנציאל הניצול של המים החמים לחקלאות ימית מסחרית.


 

מהו התהליך בו נוצרים המים החמים המוחזרים לים?


באופן סכמטי, תחנות-הכוח הקיטוריות מופעלות על-ידי מבערי ענק, המחממים מים לטמפרטורה של כ-500 מעלות צלזיוס. הקיטור המתפרץ מהדוודים מפעיל טורבינה, אשר מייצרת חשמל.

המים שבדוד חייבים להיות נקיים ביותר ונטולי מלחים. לכן, מבחינה כלכלית, משתלם לשוב ולעבות את הקיטור לאחר שסובב את הטורבינה, להופכו למים ולעשות בהם שימוש חוזר לייצור קיטור. העיבוי נעשה בעזרת מי הים, שנשאבים ומועברים למיתקני הקירור.

תחנת-הכוח בחיפה, אשר בחצרה נמצא מכון ים וחופים, צורכת כ-80 אלף קוב מי ים לשעה, יום יום, בכל ימות השנה. לאחר שסיימו את תפקידם בעיבוי הקיטור וספגו את חום האדים, מוחזרים מי הקירור לים.



 

באיזו מידה משפיעים המים החמים על טמפרטורת המים בסביבה?


טמפרטורת מי הקירור היוצאים מהתחנה, מגיעה עד 10 מעלות מטמפרטורת מי הים הנכנסים אליה. סמוך למוצא הצינור, טמפרטורת מי הים גבוהה עד לכדי 7 מעלות והיא הולכת ופוחתת במהלך מיהול פלומת המים החמים במי הים. צילומי אינפרה-אדום הראו שבחיפה, מי הים חמים יותר ברדיוס של כ-200 מ"ר סביב מוצא הצינור.



 

מהן ההשפעות הביולוגיות באזור?


באזור המים החמימים נרשמה עלייה בכמויות הפיטופלנקטון (צמחים) והזואופלנקטון (בעלי-חיים). כמו כן, עלה מספר הדגים והדגיגים. דייגים שהבחינו בשינוי, באים להשליך את חכותיהם באזור המים החמים. בעלי בריכות דגים אוספים משם דגיגי בורי, על-מנת לגדלם בבריכות. בקרקעית הים, באזור המים החמימים, חל שינוי קל בהרכב האוכלוסיה. הגיעו לשם יצורים המעדיפים טמפרטורת מים גבוהה, התיישבו והחלו להתרבות.



 

'מי הקירור' הם, בעצם, מוצר לוואי בתהליך ייצור החשמל. האם ניתן להפיק מהם רווח כלכלי?


ברישיון הייצור של חברת החשמל נאמר, כי עליה לטפל במוצרי הלוואי התהליכיים, כמו אפר הפחם, גבס (שיצטבר כשיופעלו המיתקנים הסביבתיים המודרניים למניעת פליטות מתחמוצות הגופרית ביחידות החדשות באתר באשקלון), או החום השיורי של תחנות-הכוח הממוקמות לחוף הים.

ניתן להתייחס למוצרי הלוואי כאל משאב בעל פוטנציאל כלכלי. חברת החשמל משקיעה במחקר ובפיתוח, לצורך מציאת שימושים ושווקים חדשים למים חמים. מכון ים וחופים, במסגרת תפקידיו בחברת חשמל, עוסק במחקר ובפיתוח דרכים לניצול כלכלי של החום השיורי ב"מי הקירור".

בתמונה: בריכות לגידול דגים למרגלות תחנת-הכוח בחיפה.
מימין: הצינור המזרים את המים החמים לבריכה.




 

כיצד ניתן לנצל את המים החמים?


מבחינה כמותית, תפוקת המים החמים בתחנת-כוח הינה אדירה, וניתן לעשות בהם שימוש נרחב. אפשר להעביר אותם ישירות לבריכות דגים, או לחממות חקלאיות שייבנו בקירבת התחנה. כמו כן, ניתן להתקין כלובי דגים פתוחים בתחום המים החמים.

בסקר שנעשה התברר, כי למעלה מ-150 תחנות-כוח בעולם, השוכנות לשפת ים או נהר, הקימו אתרי חקלאות ימית ובהם פותחו מיגוון גידולים:

  • מינים רבים של דגי מאכל, כמו דגי סלמון, צלופחים, שפמנונים או קרפיונים.

  • גידולים משולבים, בהם הפסולת של האחד משמשת מקור מזון לשני. בבריכה אחת מגדלים אצות, אשר משמשות מזון לדגים הגדלים בבריכה סמוכה. את המים העשירים בהפרשות הדגים, מעבירים לבריכה שלישית בה גדלות צדפות, אשר ניזונות מהפרשות אלה.

  • אצות-ים שונות המשמשות להפקת אגר-אגר (מצע גידול לחיידקים במעבדה), או להפקת חומרי מזון ותוספים שונים, בעיקר לתעשיית הרוקחות.

  • רכיכות ובהן צדפות למאכל, או אפילו צדפות מייצרות פנינים. כמו כן, גידולים מסחריים של מיני סרטנים, כמו חסילונים.





 

איזו תועלת מפיקה תחנת-כוח מפיתוח חקלאות ימית?


תועלת כפולה. ראשית, תוספת הכנסה ממכירת המים החמים ומהשכרת שטחים לצורכי החקלאות הימית. שנית, השקעה בעידוד החקלאים שבסביבה, במסגרת התרומה לקהילה.



 

מה היתרון לחקלאות הימית מהשימוש במים החמימים?


דגים הם יצורים בעלי דם קר, אשר קצב התפתחותם תלוי בטמפרטורת הסביבה. כיוון שטמפרטורת מי הים משתנה בהתאם לעונות השנה, בעל-החיים הימי אינו יכול להתפתח בקצב קבוע. לעומת זאת, אספקה סדירה של מים חמים כל ימות השנה, מבטיחה את התנאים לקצב גדילה אופטימלי ורציף.

ניתן להשיג זאת על-ידי שימוש במים חמים בלבד בעונת החורף, מהולים במי ים קרים בעונות המעבר ובקיץ לפי הצורך. בדרך זו, יתקצר משך הגדילה אפילו עד כדי מחצית. כמו כן, זרימת המים החמים לבריכה יוצרת עירבול, ובכך מגבירה את ריכוז החמצן המומס בהם.

בטיפול נכון, ניתן לגדל את הדגים בצפיפות גבוהה. במילים אחרות, חקלאות אינטנסיבית אשר תניב יבולים גדולים ליחידת שטח.

המשמעות הכלכלית הינה פחות השקעה של עבודה, זמן ומשאבים לכל טון של דגה, מה שמעלה את רווחיות הענף.



 

מה נעשה עד כה בארץ בתחום זה?


כאמור, חברת החשמל מעמידה תקציבים וכוח-אדם למחקר ולפיתוח פוטנציאל החקלאות הימית בקירבת תחנת-הכוח.

בעבר, נעשו ניסויים בגידול אצות לצורך הפקת אגר-אגר. כיום אנו עורכים ניסוי ליד תחנת-הכוח בחיפה, בגידול דגיגים בבריכות שמוזנות במים החמימים, תוך מעקב אחר התנאים לקבלת קצב גדילה אופטימלי.

במקביל, אנו פועלים לגיבוש פרוייקטים עסקיים, בתיאום עם משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל, ומפתחים קשרים עם יזמים.



 

איך את רואה את מגמות ההתפתחות של החקלאות הימית?


מתוך ריכוז נתונים מניסויים שנערכו בתחנות-כוח בעולם למדנו, כי פיתוח נכון עשוי להצמיח תועלת כלכלית לחברת החשמל, ובה בעת להרחיב את מקורות הפרנסה של חקלאי האזור. אנו מקווים להפוך את פסולת החום השיורי - אם תרצו, 'זיהום החום' - למשאב בעל ערך חקלאי. כל זאת ללא פגיעה בים, אשר לחופו אנו שוכנים.

ביבליוגרפיה:
כותר: חקלאות ימית מתפתחת במלוא הקיטור
מחברת: אשל, מירי
תאריך: לא ידוע 1999 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל