הסדרי נגישות



חוקים ותקנות
מחברת: חגית מאור


אאחר מאור
חזרה3

החוקים המרכזיים הקיימים בנושא השמירה על איכות הסביבה הובאו לפי סדר חקיקתם כדי להציג את התפתחות המודעות הסביבתית בישראל.

פקודת החוק הפלילי (1936) - מפגע לרבים
על-פי פקודה זו, אדם הגורם נזק, סכנה או טירדה לרבים, או אי-נוחות לציבור יואשם בעוון. עוון זה יכונה "מפגע לרבים".

כל המקים רעש גדול או מעורר ריחות רעים או מזיקים, צפוי להיענש כשם שנענשים על מפגע לרבים.

חוק להגנת חיית הבר (התשט"ו- 1955) - שמירה על חיות בר
החוק מגדיר: "חיית בר" - יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, או כל חלק ממנו, או תולדה שלו שמקורו בשטח המדינה או מחוצה לו, שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם.

החוק אוסר לצוד, ללכוד, לתפוס, להרוג חיות בר וזאת על מנת לשמור עליהן מפני פעילות האדם המאיימת על קיומן.

חוק המים (התשי"ט- 1959) - שמירה על מים
על-פי חוק זה, מקורות המים נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

כל אדם זכאי לקבל מים, אבל חייב הוא לנהוג במים ביעילות ובחיסכון; להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין ולהימנע מדילדולו של מקור מים.

החוק מגדיר:
"זיהום מים" - שינוי בתכונותיהם של מים מבחינה פיסיקלית, כימית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים.

"גורם זיהום" - מפעל תעשייתי או חקלאי. בניין, מתקן, מכונה או כלי תחבורה אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים.

החוק מסדיר את השימוש במים, מניעת זיהומם, קובע כללים לשימוש בהם, איזורי קיצוב, מפעלי מים ותכנון מפעלי מים.

חוק למניעת מפגעים (התשכ"א- 1961) - איסור רעש, ריח וזיהום אוויר
(חוק זה נודע בשם "חוק כנוניץ'").
על-פי חוק זה:
לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים;
לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר;
לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי סביר של האוויר.
החוק מגדיר: "זיהום אוויר" – זיהום על-ידי עשן, גזים, אדים, אבק וכיו"ב.

חוק כנוביץ' מתייחס רק למניעת מיטרדים ואין בו הוראות תכנוניות או חיוב הרשויות בקיום תוכנית ניטור מתמדת למזהמי אוויר.

מכוח חוק כנוביץ' הותקנו תקנות מפורטות (ראה להלן: ^תקנות למניעת מפגעים בעניין: זיהום אוויר מכלי רכב, מניעת רעש, איכות האוויר, פליטת חומר חלקיקי לאוויר, מדידת רעש^).

תקנות למניעת מפגעים (התשכ"ג- 1963) - זיהום אוויר מכלי רכב
על-פי תקנות אלה: "זיהום אוויר בלתי סביר מכלי רכב" הוא פליטת עשן, גזים, אבק וחלקיקים אחרים מפחיתי ראות הנראים לעין.

מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה ממונה להורות לבעל רכב על הצעדים שעליו לנקום למניעת זיהום אוויר מרכבו.

חוק גנים לאומיים ושמורות טבע (התשכ"ג- 1963) - שמירה והגנה על ערכי טבע
החוק מגדיר:

"שמורת טבע" - שטח שבו נשמרים חי, צומח, קרקע, מערות או מים, שיש בהם עניין של מדע או של חינוך, מפני שינויים בלתי צפויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם, ושהשר הממונה על החוק הכריז עליו ברשומות שהוא שמורת טבע.

"ערך-טבע" - כל דבר או סוג דברים שבטבע, בין חי, בין צומח ובין דומם, שיש ערך לשמירתו.

מטרת החוק היא לשמור על שטחים שהוכרזו כ"גנים לאומיים" וכ"שמורות טבע" מפני שינויים בלתי רצוניים. לשם כך הוקמו רשות-הגנים-הלאומיים ורשות-שמורות-הטבע.

החוק גם הסמיך את השר הממונה עליו להכריז על חי ועל צומח מחוץ לשמורות טבע כעל ערכי טבע מוגנים ולאסור את הפגיעה בהם.

חוק רשויות נחלים ומעיינות (התשכ"ט- 1965) - שמירה והגנה על ערכי טבע
חוק זה קובע הקמת "רשות נחל" , שבין יתר תפקידיה היא ממונה על שמירת הנוף לאורך הנחל בשתי גדותיו והכשרת שטחים אלה לצרכי גנים ונופש.

חוק התכנון והבנייה (התשכ"ה- 1965) - טיפול באשפה
חוק זה הסמיך את הוועדה המקומית לקבוע בתוכנית מיתאר הוראות הכוללות דרכים לאצירת אשפה, סילוקה, מקומות למזבלות ולהרחקת אשפה ופסולת לניצולם.

תקנות למניעת מפגעים (התשכ"ו- 1966) - מניעת רעש
על-פי תקנות אלה :

לא יפעיל אדם, בדרך עירונית, צופר או אמצעי אזהרה כיוצא בזה מרכב, אלא אם הדבר היה דרוש לשם אזהרה למניעת סכנה.

לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה, רשם-קול, רם-קול וכו' בין השעות 14:30 לבין 16:00 ובין השעות 23:00 לבין 6:00 באיזור מגורים.

לא יבצע אדם עבודות תיקונים או שיפוץ בין השעות 22:00 לבין 6:00 בבניין המשמש למגורים.

לא יפעיל אדם מכונות המונעות בכוח מיכני לצורך חפירה, בנייה וכד' בין השעות 19:00 לבין 6:00 באיזור מגורים.

לא יטלטל אדם פחי אשפה, מיכלים, חביות וכו' בין השעות 22:00 לבין 6:00 באיזור מגורים.

לא ינהג אדם ברכב מנועי או בסירת מנוע זולת אם הותקן במפלט של הרכב או של הסירה משתיק-קול המונע רעש נפץ הבוקע מתוכו.

חוק תחנת הכוח תל-אביב (התשכ"ז- 1967) - שמירה על הסביבה
מכוח חוק זה הופעלה תחנת הכוח תל-אביב. בתקנות תחנת הכוח תל-אביב (התשכ"ח- 1968) נקבעו דרכי הפיקוח על הפעלת תחנת הכוח.

על-פי תקנות אלה, חברת החשמל תקים, תפעיל ותנהל תשע תחנות ביקורת (תחנות ניטור למדידת כמויות מזהמי האוויר). הנתונים שיאספו בתחנות יועברו ל"מפקח על ההפעלה לעניין בריאות" והוא ינהל מעקב שוטף אחריהם. "המפקח" רשאי להורות על מצבי כוננות ועל שינויים בדרכי ההפעלה ויפקח על ביצוע הפעולות הנדרשות במצבים אלה.

חוק רישוי עסקים (התשכ"ח- 1968) - שמירה על איכות סביבה
חוק זה הסמיך את שר הפנים לקבוע מי יהיו בתי העסק הטעונים רישוי וזאת כדי להבטיח: איכות סביבת בית העסק, תנאי תברואה נאותים, מניעת מפגעים ומיטרדים, בטיחות בבית העסק או בסביבתו, מניעת סכנות של מחלות בעלי-חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות.

בין העסקים שחוייבו קבלת רישוי כנ"ל: תחנות דלק, בריכות שחייה, בתי אוכל.

תקנות למניעת מפגעים (התשל"ב- 1971) - איכות האוויר
על-פי תקנות אלה: "זיהום בלתי סביר של האוויר" הוא פליטת חומר שיש בה כדי לגרום לריכוזו באוויר או לדרגת השחרה במידה הגבוהה מהתקן.

אין לראות בתקנות אלה אישור לגרימת ריכוז חומרים או דרגות השחרה עד לתקנים, ואין בהן כדי לשלול את אחריותו של מי שגורם זיהום אוויר שהוא בלתי סביר אף אם אינו עולה כדי התקן.

תקנות למניעת מפגעים (התשל"ג- 1912) - פליטת חומר חלקיקי לאוויר
התקנות מגדירות :
"חומר חלקיקי" - כל חומר, לרבות נוזל או מוצק, למעט אדי מים, הקיים בצורה של חלקיקים דקים.

"חומר חלקיקי מרחף" - חומר חלקיקי שקוטרו פחות מ- 10 מיקרון המרחף באוויר.

"קצב פליטה" - כמות החומר החלקיקי (בקילוגרם) הנפלטת לשעה כתוצאה מהתהליך.

על-פי תקנות אלה: "זיהום בלתי סביר של האוויר" הוא פליטת חומר חלקיקי מרחף לאטמוספירה בעת עיבוד חומר גלם בתהליך, במשקל העולה על קצב הפליטה הנקוב בתקנות.

עלה ריכוז החומר החלקיקי המרחף מעל לתקן, רשאים מנהל היחידה למניעת מפגעי זיהום אוויר במשרד הבריאות והרופא המחוזי להורות לכל בעל מפעל לנקוט באמצעים סבירים לחיסול המקורות הגורמים לזיהום האוויר ממפעלו.

תקנות למניעת מפגעים (התשל"ז- 1977) - מדידת רעש
התקנות קובעות מהו רעש בלתי סביר ומהו הסף העליון של רעש מותר על פי סוג שימוש הקרקע: מגורים, תעשייה וכד'.

בתקנות נקבע כי אם רעש נמשך יותר מ- 9 שעות בחלק היממה המוגדר כ"יום", יהיה גבולו העליון המותר 50 דציבלים בתוך דירה הנמצאת באיזור מגורים. רמת הרעש המותרת בלילה היא 40 דציבלים.

התקנות מפרטות את שיטת המדידה, מכשיר הרעש ודרך החישוב של מיפלס הרעש.

פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (התש"ם- 1980) - זיהום ים
פקודה זו מטילה אחריות על שפיכת שמן מכלי שיט למי-ים או לכל מקום ביבשה. הנושא באחריות הוא הבעלים או קברניטו של כלי השיט.

תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה) (התשמ"ב- 1982) - שמירה על הסביבה

תקנות אלה קובעות כי לא תידון תוכנית להקמת: תחנות כוח, שדות תעופה, נמלים, מפעלים לטיהור שפכים, כבישים ועוד, אלא אם הוכן וצורף לתוכנית "תסקיר השפעה על הסביבה".

התסקיר בודק את הקשר בין התוכנית המוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות בדבר השפעות צפויות של התוכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הנדרשים על מנת למנוע את אותן השפעות שליליות.

חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים (התשמ"ג- 1983) - שמירה על הסביבה
חוק זה אוסר עישון במקומות ציבוריים כגון: בתי חולים, בתי קולנוע, תיאטראות, אולמי קונצרטים, ספריות, מעליות, אוטובוסים, מוניות וכד'.

חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (התשמ"ג - 1983) – שמירה על הסביבה
חוק זה מטיל מגבלות חמורות בנוגע לפרסום מוצרי טבק.

חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת) (התשמ"ג- 1983) - זיהום ים
חוק זה אוסר הטלת פסולת מכלי שיט או מכלי טיס אלא על-פי היתר. הנושא באחריות הוא הבעלים או קברניטו של כלי השיט או הטיס.

חוק שמירת הניקיון (התשמ"ד- 1984) - השלכת פסולת
על-פי חוק זה:
לא ישליך אדם פסולת, פסולת בניין או גרוטאות רכב ברשות הרבים. או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

אם הושלכה פסולת מתוך רכב, רואים את בעל הרכב, או את מי שנהג בו אותה עת, כאילו הוא השליכה. אם הושלכה גרוטאת רכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא השליכה.

באוטובוס, ברכב ציבורי וברכב מסחרי, יקבע בעל הרכב או נהגו, בצורה גלויה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.

הרשות המקומית תקבע אתרים לסילוק פסולת בניין, גרוטאות רכב וגרוטאות אחרות.

הרשות המקומית רשאית לסלק גרוטאות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד.

לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מיכלים למשקה, אלא אם מודפס או מוטבע עליהם, או על תווית שעליהם, סימון בדבר איסור השלכת פסולת.

החוק מורה להקים "קרן-לשמירת-ניקיון", שמטרתה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על הניקיון, למניעת השלכת פסולת, לעידוד פעולות חינוך והסברה, לפיקוח הדינים לשמירת הניקיון ולאכיפתם.

השר לאיכות הסביבה מוסמך למנות מפקחים לאכיפת החוק ו"נאמני-ניקיון".

החוק חל על אנשים פרטיים, תאגידים וגם על המדינה.

במסגרת החקיקה הבינלאומית, נחתמה בשנת 1985 "אמנת וינה" להגנה על שכבת האוזון. היא נכנסה לתוקף ב-1988, עם הצטרפותה של המדינה ה-20 לאמנה. חותמי האמנה קיבלו על עצמם להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מפני פעילויות אנושיות המשנות או עלולות לשנות את שכבת האוזון.
בשנת 1987 נחתם "פרוטוקול מונטריאול" שבו מתחייבות המדינות החתומות על הפרוטוקול להגביל את צריכת הפריאונים במדינותיהן.


חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (התשמ"ח- 1988) – זיהום ים
חוק זה אוסר על הטלה או הזרמה של פסולת או שפכים ממקור יבשתי לים אלא על-פי היתר.

תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) (התשנ"א- 1990) - פסולת מסוכנת
תקנות אלה מחייבות בעלי מפעלים לסלק בהקדם האפשרי כל פסולת שמקורה במפעל או המצויה בו ולא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד היווצרותה, למפעל שברמת חובב, כשהיא ארוזה ומשונעת בהתאם להוראות.

התקנות אוסרות לסלק פסולת באופן אחר אלא אם הסילוק נעשה לצורכי מיחזור הפסולת.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מדעי הטבע
מעבר ללקסיקון > לקסיקון גיאוגרפיה