גלדיאטור ציוני מחבר: אמנון לורד

חזרה3

הסרט בן חור, מהמצליחים בתולדות הקולנוע, מציג את דמותו של היהודי החדש, הציוני, באמצעות שימוש באפוס מרהיב משלהי בית המקדש השני. סצנת מרוץ המרכבות המפורסמת תיוותר לנצח ייצוג של גבורה יהודית

באפריל 1958 הגיעה ההפקה הענקית של הסרט 'בן חור' לארץ. היו מספר סצנות שהבמאי ויליאם ויילר רצה לצלם במקום שבו מתרחש חלק גדול מעלילת הסרט - ירושלים וארץ יהודה. בישראל של אותן שנים היה קשה מאוד לספק תשתית הפקתית לסרט קולנוע. בעיתונים דווח שאחת הסצנות תצולם באזור חדרה. מדובר היה בסצנה של שלושת המלכים בליל המולד. גמלים, חמורים, עזים וכבשים לא היו חסרים, אך כולם ידעו לספר על מחסור בסוסים פוטוגניים להפקה הענקית. בהמשך נדדו משאיות ההפקה לירושלים, שבה היו אמורים לצלם סצנות נוספות. מהומה גדולה פרצה בליפתא. היה צורך ב- 3,000 ניצבים לצילומים, והם גויסו משכונות עוני בעיר בהבטחה שכל מי שיגיע יקבל עשר לירות. הגיעו 5,000 איש והבלגן היה גדול. רבים מאלה שהתייצבו לא ידעו בכלל שמדובר בסרט ופשוט באו לקבל עשר לירות. אנשי הצוות היו ברובם איטלקים, הרגילים לאי סדר ולמהומות ארגוניות, אך התברר להם שהישראלים עולים עליהם בתחום הבלגן.

הצילומים בישראל הופסקו, ולא ידוע אם משהו מהחומר המצולם נכנס בסופו של דבר לסרט. סביר להניח שצילומי רקע שנערכו באזור ירושלים, סצנות של המון אדם העובר תהליכי פיקוח על ידי הרומאים, וגם חלק מסצנות הצליבה, הוכנסו לסרט.

בן חור כיהודי החדש

סרט הראווה התקופתי הענק יצא לאקרנים בסופו של דבר ב- 1959. היו שהטילו ספק באיכותו האמנותית וגרסו שהוא אינו יותר מסרט על גברים בחצאיות, לפעמים קצרות מדי, אולם מבחינת הקהל בן חור היה אחד הסרטים המסעירים ביותר בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה.

במבט לאחור הסרט נראה כיום אולי גדול ומשמעותי אף יותר ממה שנתפס בזמנו. היום ברור שהבמאי ויילר ניסה לשלב מוטיבים שהיו אקטואליים בתקופה שבה נעשה הסרט, והעלילה - המתרחשת בימי הכיבוש הרומי, ימי חייו ומותו של ישו הנוצרי - משמשת את היוצר כמשל עדכני ומרתק לסיפור העם היהודי.

דומה שלראשונה בתולדות הקולנוע הוצגה גבורה יהודית במרכז הבמה. ויילר עשה זאת באמצעות סיפור מהתקופה הרומית, כשהגבורה היא זו של השורד בתנאים פיזיים קשים ביותר, ובעיקר בדו קרב הבלתי נשכח של מרוץ המרכבות. יהודה בן חור לא נלחם בסרט כיהודי; אבל ניצחון הרצון שלו, ההישרדות שלו, ולבסוף הניצחון שלו במרוץ, הוא למען עמו. בתחרות האדירה, בשיאו של הסרט הארוך - למעלה משלוש שעות וחצי - נמצאים כל היסודות של התמודדות הגלדיאטורים. מרוץ המרכבות הוא למעשה קרב לחיים ולמוות.

המרוץ הזה, שנחשב לאחד הקטעים המיתולוגיים בתולדות הקולנוע, מפגיש שתי דמויות שהיו בעברן ידידות בלב ונפש. בן חור היהודי ומסאלה, הטריבון הצבאי הרומי. מסאלה, בגילומו של סטפן בויד, נולד וגדל ביהודה. הוא ובן חור אהבו אחד את השני כמו שרק ילדים יודעים. כעבור שנים חוזר מסאלה ליהודה בראש אחד הלגיונות. הסרט מתחיל במפגש הבלתי רגיל בין שני הילדים שעכשיו הם מבוגרים. בן חור, בגילומו של צ'רלטון הסטון, הגיבור האפי של הוליווד, נעשה סוחר עשיר, והשניים הופכים לאויבים, כאשר לכל אחד נאמנות אחרת. מסאלה, הנאמן לתפקידו באימפריה הרומית, דורש מבן חור להסגיר את היהודים החורשים מזימות מרד נגד הרומאים. בן חור מסרב לעשות זאת, למרות התנגדותו למרד אלים. מסאלה מגרש אותו לעבדות בספינות הרומיות העוגנות בנמל צור.

אפשר לטעון שבסרטו של ויילר בן חור מגלם את דמות היהודי החדש, העברי, הציוני, בראי היהודי הישן שבטרם גלות. ואמנם, באותה שנה שבה יצא הסרט לאקרנים, צולם 'אקסודוס', האפוס הגדול של ליאון יוריס בבימויו של אוטו פרמינגר, המספר את סיפורה של ספינת המעפילים המפורסמת. סרט זה צולם ברובו בישראל, ופול ניומן, שכיכב בתפקיד הראשי, כבר לא היה דמות אלגורית, הוא היה ביטוי ישיר ומורכב לגיבור הצברי הציוני שנושא את עמו עלי שכם במלחמת העצמאות.

את בן חור צריך אם כן לבחון לא רק על רקע הז'אנר של סרטי האימפריה הרומית שפרחו באותה תקופה, ובוודאי לא רק בהשוואה לדמויות של גלדיאטורים, אלא בהשוואה לדמויות של גיבורים יהודים בקולנוע הפוסט מלחמתי. עד בן חור שימש היהודי בסרטים כמו 'הסכם ג'נטלמני' (איליה קזאן), 'עושה הלהטים' ו'אש צולבת' (אדוארד דמיטריק) בדמות החריג בחברה שהסביבה נבחנת ביחסה אליו. בן חור התמודד עם המיתוסים הכבדים והמושרשים ביותר שיוחסו ליהודי, ששורשיהם בתקופה שבה מתרחשת העלילה. שם הגיבור הוא יהודה - שם טעון ביותר בהקשר של סיפור הצליבה - אך יהודה איש קריות מוזכר אולי פעם אחת בחטף, ואילו יהודה בן חור אינו בוגד ואינו מלשין. בן חור אינו יהודי נודד וגם לא 'היהודי הנצחי'. יש לו מולדת שממנה הוא מגורש ואליה הוא חוזר. אמנם בתחילת הסרט הוא סוחר עשיר, אך בהמשך הוא חי בחוסר כל, שורד בזכות יכולתו הפיזית ובזכות תשוקתו לשמור על אמונתו ולחזור למולדת, לאמו, לאחותו ולאהובתו אסתר. על ספינת העבדים הופך בן חור ללוחם, וזו הדמות שבה הוא נפגש שוב עם מסאלה על מסלול המרכבות.

הגלדיאטור היהודי מתנצר

ויילר דחס לסרט משמעויות ומוטיבים מודרניים כלל עולמיים ויהודיים. את ארבע הסוסות הערביות הרתומות למרכבתו של בן חור גידל ואימן שייח' ערבי שמגלם יו גריפית'. בעל הסוסות וגיבור המרוצים מציגים אחווה יהודית ערבית אל מול האימפריאליזם הרומי. זה היה אכן אחד החלומות האידאליסטיים של שנות החמישים. לפני שבן חור עולה למסלול עונד הערבי על צווארו שרשרת עם מגן דוד כסוף ובוהק, כדי שיסמא את עיניו של היריב מסאלה ברגע הנכון, כדברי השייח'.

את הדמויות הרומיות הבולטות משחקים אנגלים בעלי מבטא בריטי שאין לטעות בו, את הגיבור היהודי מגלם צ'רלטון הסטון, שחקן אמריקני קלסי, ובתפקיד אהובתו של בן חור בחר ויילר ללהק את חיה הררית, שחקנית ישראלית. לא פעם במסע הגירוש של בן חור נראים הוא וחבריו כמו אסירים יהודים בתקופת השואה, והרומאים מצדיעים במועל יד, שבאותן שנים לא יכול היה שלא להיות מזוהה עם הנאצים.

כשהסרט הוקרן בישראל היו אחדים, כמו העיתונאי אורי קיסרי, שטענו שהוא מיסיונרי. יש בכך משהו. הסרט - בניגוד לספר של הגנרל לואיס וולאס מהמאה ה- 19 שעליו הוא מבוסס - אינו אנטישמי, אולם העלילה מובילה את בן חור בסופו של דבר להתנצרות. החוויה הרוחנית הנסית שהוא ובני משפחתו עוברים מוצבת בניגוד לתכונות סטריאוטיפיות שיוחסו ליהודים: קנאות, עיקשות ונקמנות. בן חור משיל לכאורה תכונותיו אלה מעליו ומשליך יהבו על אמונה, על חסד ועל אהבה - תכונות נוצריות קלסיות. הסרט מציע בסופו פתרון שמתעלה על העימות הנצחי בין הלאומיות לאימפריאליזם - הרוחניות האוניברסלית.

ובכל זאת הדרך שבה הציג הסרט את ההתמודדות היהודית מול האימפריאליזם הייתה במידה רבה ציונית. אי אפשר להתעלם מהעובדה שסרט ראווה ענק שגיבורו הוא לוחם יהודי היה משך שנים סרט הקולנוע הפופולרי ביותר, שהחזיק בשיא ההכנסות לאחר ששבר את השיא של 'חלף עם הרוח', וגם בשיא הזכיות באוסקר - 11 במספר - שיא שהחזיק מעמד עד שהגיע 'טיטניק' כעבור כארבעים שנה.