בור מחבר: פרופ' אדמיאל קוסמן

חזרה3

אחד מארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער (משנה בבא קמא א,א).

הבור אחד מאבות הנזיקין.  במקרא מדובר על בור שחפר או פתח אדם ברשות הרבים, ובעקבות זאת נפלה בבור בהמה, כאמור בשמות כא, לג-לד: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ". פרטי הדינים של אב-הנזיקין בור מובאים במשנה מסכת בבא קמא ה, ה.
לפי התפיסה התלמודית בור הוא אב טיפוס לכל תקלה סטאטית, שאינה זזה ממקומה, שהניח אדם ברשות הרבים - זאת בניגוד לאבות הנזיקין האחרים, שכולם דינאמיים ונמצאים בתנועה, ראו הערכים: "שור", "מבעה" ו"הבער". 

הפניות:
משנה בבא קמא א,א ושם ג,א, וסוגיות התלמודים.
לתולדות הבור: ר' יצחק לאמפרונטי, פחד יצחק, מהדורת ברוך מרדכי כהן, ג, ירושלים תש"ל, טורים רכא-רכה.
אנציקלופדיה תלמודית, ערך "בור", כרך ג, עמ' כג-לה. 

הפניות נוספות:
נחום רקובר, אוצר המשפט, [א], ירושלים תשל"ה, עמ' 394; הנ"ל, אוצר המשפט, ב, ירושלים תשנ"א, עמ' 401.