הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גנטיקה


המדור הגנטי לחיפוש קרובים
מחבר: איתן קריין


סיינטיפיק אמריקן ישראל
חזרה3

מאגר מידע גנטי של ניצולי שואה עשוי למצוא בני משפחה אבודים

אמי איבדה את רוב משפחתה בשואה, אבל גורלו של אחד מאחיה נותר עלום. מכרים שראו אותו במחנות בפולין כמה ימים לפני תום המלחמה הופתעו לגלות שהוא פשוט נעלם. יותר משישים שנה חלפו מאז ועדיין מהבהבת תקווה קלושה שאולי שרד, ושצאצאיו מנהלים חיים שאיננו יודעים עליהם דבר. גם סבו של סיד מנדלבאום נעלם באירופה ב-1943, ולכן, כשקרא בנובמבר 2005 על חשיפה של שרידי קורבנות בגרמניה בעקבות הכשרת קרקע לבנייה באיזור שטוטגרט, הוא החליט להקים מאגר שירכז מידע גנטי של קורבנות שואה, ניצולים וצאצאיהם בני הדור השני והשלישי. התקווה היא שמאגר נתונים גנטי זה יאפשר בעתיד לקשר בין שרידים הנחשפים ברחבי מזרח ומערב אירופה המתפתחת, לסייע במציאת קרובי משפחה בין מספר רב של יתומים החיים כיום בישראל וארה"ב. וכן לאפשר סגירת מעגל עבור ניצולים שמקום קבורת יקירם לא נודע.

מנדלבאום יצר קשר עם הגנטיקאי מייקל האמר מאוניברסיטת אריזונה שהוא רב ניסיון ומומחה בפיתוח סמנים גנטים המשמשים בחקר ובזיהוי תהליכים אבולוציוניים והיסטוריים הקשורים במוצא האדם. יחדיו הם ייסדו את פרויקט הדנ"א של השואה (The DNA Shoah Project).

המאגר אמור להכיל בעיקר דוגמאות דנ"א מניצולים חיים ומבני משפחתם שייאספו באמצעות הברשה קלה של הלחי הפנימית, שיטה פשוטה ומהירה למיצוי דנ"א. בשיחה עם סיינטיפיק אמריקן ישראל אמר מנדלבאום שאיסוף דגימות החל במערב ארה"ב, יתרחב בראשית 2007 למזרחה ובאביב יחל גם בישראל.

תיעוד השואה ופענוח מידע גנטי לפתרון תעלומות היסטוריות אינו זר למנדלבאום. ב-1981 הוא הקליט עדויות של ניצולים בשביל ארכיון השואה של אוניברסיטת ייל. אחר כך עמד מנדלבאום בראש הצוות שהפריך באמצעות ניתוח דנ"א את טענתה של אנה אנדרסון שהיא אנסטסיה בתו של הצאר ניקולאי השני. בשנים האחרונות הקים ארגון בין-לאומי וצוות חשיבה כדי לסייע בחיסול העוני והרעב בעולם.

המחקרים של האמר עוסקים בחקר השונות הגנטית בין בני אדם כדי להבין את האבולוציה של האדם ולחשוף את מקורותיו. האמר השתתף גם במחקר שהראה שהכוהנים היהודים של היום הם צאצאים בעלי סדרת סמנים גנטיים ייחודים משותפים. האמר מנהל מתקן לניתוח גנומי ולטכנולוגיות ליבה באוניברסיטת אריזונה בו יערכו האנליזות של פרוייקט השואה. המתקן מתמחה במתן שירותי ניתוח דנ"א מסוג זה ובפיתוח שיטות חדשות המיושמות כיום בשני פרויקטים מרכזיים שבהם משתתף המתקן, הפרויקט הגנוגרפי של נשיונל ג'אוגרפיק (The Genographic Project) ופרויקט "אילן היוחסין הגנטי" (Family Tree DNA).

הוכחת קשר משפחתי או פלילי באמצעות ניתוח דנ"א אינה שיטה חדשה, בדיקות אבהות, זיהוי גופות וחקירה בזירת הפשע עושים בה שימוש תדיר. אבל מציאת קשר משפחתי בין ניצולי שואה מעמידה אתגרים מדעיים שרק לאחרונה מתחילים להתמודד עמם. ראשית, אין מדובר במציאת קשר בין קרובים מדרגה ראשונה אלא קרובי משפחה רחוקים יותר המצריכים השוואה של מידע גנטי נרחב יחסית. בשנים האחרונות פותחו שיטות למיצוי זול ומהיר של דנ"א המאפשר עיבוד מידע רב יותר בפרק זמן קצר. כמו כן, שיטות ביואינפורמטיות חדשות, שפותחו בעקבות אסונות מודרניים, עשויות לסייע בתהליך ההתאמה בין אנשים. לדוגמה, באסון הצונאמי שהתרחש ב-26 בדצמבר 2004 בדרום-מזרח אסיה, נהרגו משפחות שלמות וגופות הנספים וחפציהם האישיים המשמשים למיצוי דוגמאות דנ"א פוזרו על פני שטחים נרחבים. זיהוי החללים ומציאת קרובי משפחותיהם חייבו פיתוח שיטות חדשות ותוכנות שיהיו מסוגלות לזהות משפחות שלמות ולמצוא קרובים רחוקים. חברת Gene Codes מאן הרבור שבמישיגן היא אחת החברות שפיתחה תוכנה מסחרית לזיהוי משפטי של דנ"א שמשמשת את חוקרי התובע המחוזי של מדינת ניו יורק, וגם לזיהוי שרידים של הרוגי המתקפה על מגדלי התאומים. החברה תרמה לפרויקט השואה את התוכנה, כוח האדם ושרתי המחשב הדרושים להפעלתה, ונשיאה, האוורד קאש, הוא אחד היועצים שלו. יועץ בכיר נוסף בפרויקט הוא חתן פרס נובל ג'יימס ווטסון שהיה שותף בגילוי מבנה הסליל הכפול של הדנ"א.

בניית המאגר הגנטי הוא השלב הראשון בפרויקט הדנ"א של השואה. בעתיד מקווים היוזמים כי אמצעי זה יסייע בזיהוי שרידי אדם המתגלים באירופה ובבחינת התאמתם לניצולים וצאצאיהם. "הכלכלה המתפתחת באירופה מביאה להרחבת רשת הדרכים ולבנייה בתוך שטחי יער," אומרים מנדלבאום והאמר. "והדבר מגדיל את הסיכוי לחשיפה של שרידי אדם וקברי אחים "אין בכוונתנו ליזום פתיחה של קברים," אומרים היוזמים. "אבל ללא מאגר נתונים אין לכך גם הצדקה. יש לנו חלון הזדמנויות של 25-20 שנה לאסוף דוגמאות, אחר כך יהיה אפשר לזהות שרידים שיתגלו גם בעתיד הרחוק. מספר הניצולים מצטמצם והולך, וזיכרונם מיטשטש, ולעומת זאת, הזיכרון הטמון בדנ"א שבכרומוזומים ובמיטוכונדריה הוא זיכרון קבוע המתגבר על הזקנה."

‏‏איסוף הנתונים בישראל

בהתאם לנתונים שנתקבלו ממוזיאון השואה בוושינגטון חיים כיום בישראל כ-250,000 ניצולים וכ-70,000 חיים בארה"ב. באביב מתוכנן להערך כנס חניכת הפרויקט בישראל. במהלכו יסבירו יוזמי הפרויקט לקהל הרחב את תהליך האיסוף, יצירת המאגר וחשיבותו העכשווית והעתידית. בינתיים אפשר להוריד דפי רישום ומתן מידע אישי ומשפחתי באתר הפרויקט http://dnashoah.org/
כמו כן אפשר ליצור קשר לשם קבלת הסברים והדרכה נוספים מנציגת הפרויקט בישראל ד"ר תמר ארז בכתובת shoa_project@yahoo.com

ד"ר ארז קיבלה את תוארה בביולוגיה אבולוציונית בהנחייתו של פרופסור האמר והינה שותפה פעילה מזה ארבע שנים בצוות המפתח ומשתמש בסמנים גנטים לבני אדם ובעלי חיים למטרות זיהוי והתאמה גנטיים.

ביבליוגרפיה:
כותר: המדור הגנטי לחיפוש קרובים
מחבר: קריין, איתן
תאריך: דצמבר-ינואר 2006-2007 , גליון 26
שם כתב העת: סיינטיפיק אמריקן ישראל
עורכי כתב העת: אייזנברג, אלי  (ד"ר) ; מנס, אלכסנדר  (ד"ר)
הוצאה לאור: אורט ישראל. המינהל למו"פ ולהכשרה
הערות: 1. סיינטיפיק אמריקן ישראל יוצא לאור על ידי אורט ישראל, וביוזמתו של הרצל לאור.
הערות לפריט זה:

1. הכותב הוא העורך המדעי-תפעולי של סיינטיפיק אמריקן ישראל ועומד בראש תכנית תרבות-מדע בחמד"ע.