|
 |
 |
 |
חזרה3 |
 |
מבוא |
מסמך זה הוכן לבקשת עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקראת דיוני הוועדה בשבתה כוועדה להכנת "חוקה בהסכמה" בנושא חוק-יסוד: החקיקה וחוק יסוד: השפיטה. במסמך נסקרים הליכי פנייה של הפרלמנט או של הממשלה אל בית-המשפט העליון או אל בית-המשפט לחוקה בשאלות חוקתיות. המדינות הנסקרות הן: אוסטריה, גרמניה, דרום-אפריקה, פולין, צרפת וקנדה.
במדינות הנסקרות במסמך נמצא הליך כזה או אחר המאפשר לפרלמנט או לממשלה לפנות אל בית-המשפט לחוקה או אל בית-המשפט העליון בשאלה חוקתית כדי שיכריע בה. במדינות אלה, מלבד בקנדה, החלטת בית-המשפט לחוקה בשאלה המופנית אליו כאמור היא החלטה מחייבת, ולא מייעצת בלבד.
יש הטוענים כנגד הליכים מסוג זה כי לא מתפקידם של בתי-המשפט לתת חוות דעת בשאלות חוקתיות, בין היתר משום שההליך אינו נובע ממחלוקת אמיתית. הטענה היא כי מדובר בתפקיד שגופים משפטיים ברשות המבצעת יכולים למלא. באוסטרליה, לדוגמה, סירב בית-המשפט הגבוה לתת חוות דעת מייעצת, בנימוק שאין מדובר בתפקיד שיפוטי, ונראה כי בית-המשפט העליון בארצות-הברית מחזיק באותה דעה.1
במדינות הנסקרות במסמך זה נמצא כי ההליך האמור משמש על-פי רוב כדי לקבל את הכרעת בית-המשפט בשאלת חוקתיותו של חוק. בגרמניה ובדרום-אפריקה ההליך מאפשר להפנות רק שאלות בעניין זה. באוסטריה ובפולין הממשלה רשאית לפנות אל בית-המשפט בכמה נושאים (ובהם חוקתיותו של חוק), ובצרפת יש, נוסף על הליך הפניית שאלת חוקתיותו של חוק, הליך התייעצות של הממשלה עם בית-המשפט בכל הקשור לבחירות. בקנדה, שלא כבשאר המדינות הנסקרות, הממשלה רשאית להפנות אל בית-המשפט שאלה בכל נושא, והחלטת בית-המשפט היא חוות דעת מייעצת בלבד.
יצוין כי במדינות מסוימות, שאינן נסקרות במסמך זה, בית-המשפט לחוקה או בית-המשפט העליון מוסמך לבחון נושאים חוקתיים נוספים, כגון חוקיות הבחירות, אך סמכות זו מיושמת בדרך אחרת, ולא במסגרת הפניית שאלות מהפרלמנט או מרשות אחרת.
|
1. אוסטריה2 |
חוקת אוסטריה מאפשרת לגופים שונים לפנות אל בית-המשפט לחוקה, אך הפרלמנט אינו נמנה עם גופים אלה. הממשלה (הפדרלית או המחוזית) רשאית לפנות אל בית-המשפט לחוקה בבקשה שיכריע בשאלות בכמה נושאים, ובעיקר בשאלה אם דבר חקיקה או פעולה אחרת הם בגדר סמכות הפדרציה או המדינות, בשאלת חוקיותן של תקנות, בשאלת חוקתיותם של הסכמים פוליטיים, בשאלות הקשורות להסכמים בין הפדרציה לבין המדינות (או בין המדינות לבין עצמן) ובשאלת חוקתיותו של חוק (בעניינם של חוקים פדרליים תיעשה בחינה כזאת לבקשת שליש מחברי ה-Federal Council). ואולם, נראה כי נעשה שימוש מועט ביותר בהליך הפנייה האמור.
הכרעת בית-המשפט לחוקה מחייבת את הרשויות הנוגעות בדבר; למשל, אם נפסק כי חוק מסוים אינו חוקתי, חובה לפרסם מייד את ביטולו.
|
2. גרמניה3 |
כאשר מתגלעים חילוקי דעות או כאשר מתעורר ספק בדבר ההתאמה הפורמלית או המהותית של דבר חקיקה להוראות החוקה, הממשלה (הפדרלית או המדינתית) או שליש מחברי הפרלמנט רשאים לבקש מבית-המשפט לחוקה שיכריע. כדי להגיע להכרעה, בית-המשפט נותן לפרלמנט ולממשלה הזדמנות להביע את דעתם, עד מועד מסוים.
החלטת בית-המשפט לחוקה מחייבת כל רשות ציבורית; אם הגיע בית-המשפט לחוקה למסקנה כי חוק מסוים אינו חוקתי, הוא מכריז כי חוק זה בטל.
יצוין כי הפרלמנט והממשלה רשאים לפנות אל בית-המשפט לחוקה בבקשות נוספות, כגון הבקשה לפסול רשימה פוליטית (למשל משום שמטרותיה סותרות את החוקה), אולם במקרה כזה מדובר בפתיחת הליך להפעלת סמכות הנתונה לבית-המשפט ולא בהפניית שאלה או בבקשת חוות דעת.
|
3. דרום-אפריקה4 |
שליש מחברי הפרלמנט רשאים לפנות אל בית-המשפט לחוקה בבקשה שיכריע בשאלת חוקתיותו של חוק. באופן דומה, נשיא המדינה רשאי לפנות לבית-המשפט בשאלת חוקתיותה של הצעת חוק. החלטת בית-המשפט היא החלטה מחייבת.
כאשר מתעוררים חילוקי דעות בפרלמנט (או ברשות מחוקקת מחוזית) בשאלת חוקתיותו של חוק, שליש מחברי הפרלמנט רשאים, כאמור, לפנות אל בית-המשפט לחוקה בבקשה שיפסוק בסוגיה. חברי הפרלמנט רשאים לפנות אל בית-המשפט לחוקה בבקשה שיוציא צו המצהיר כי חוק או חלק ממנו הוא בלתי חוקתי. כאמור, בקשה זו חייבת להסתמך על תמיכת שליש מחברי הבית לפחות, ויש להגישה בתוך 30 יום מהיום שבו נתן נשיא המדינה את הסכמתו לחוק וחתם עליו. בית-המשפט מוסמך לקבוע כי החוק, כולו או חלקו, יהיה חסר תוקף עד להכרעתו בבקשה האמורה, אם אינטרס הצדק מחייב זאת ואם יש לבקשה סיכויי הצלחה סבירים.
נשיא המדינה רשאי להפנות הצעת חוק אל בית-המשפט לחוקה בבקשה שיכריע בשאלת חוקתיותה בטרם ייתן לה את הסכמתו. אם יש לנשיא המדינה הסתייגויות בדבר חוקתיותה של הצעת חוק שהוא התבקש לחתום עליה, הוא מחזיר אותה לפרלמנט. אם גם לאחר הדיון המחודש בפרלמנט לא נחה דעתו, הוא רשאי להעביר את שאלת החוקתיות של הצעת החוק להכרעת בית-המשפט לחוקה. אם הכריע בית-המשפט לחוקה כי הצעת החוק היא חוקתית, הנשיא חייב לאשרה ולחתום עליה.5
|
4. צרפת 6 |
בית-המשפט לחוקה בצרפת דן בחוקתיותם של חוקים לפני פרסומם, כאשר השאלה מופנית אליו מידי גורמים ברשות המחוקקת או ברשות המבצעת. מדובר במודל של ביקורת שיפוטית מוקדמת, שבו נבחנת חוקתיותו של חוק לפני כניסתו לתוקף.
"חוקי-יסוד" (Organic Acts) לפני פרסומם ותקנונים של הפרלמנט לפני יישומם חובה להגיש לבית-המשפט לחוקה, כדי שיפסוק בשאלת החוקתיות שלהם. נוסף על כך, הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר של אחד מבתי הפרלמנט או 60 מחברי הבית רשאים להעביר אל בית-המשפט לחוקה שאלות בדבר חוקתיותם של חוקים אחרים שטרם פורסמו. בית-המשפט לחוקה חייב לפסוק בתוך חודש – או בתוך שמונה ימים, אם הממשלה ביקשה זאת נוכח דחיפות העניין. העברת חוק לבית-המשפט לחוקה משהה את פרסומו. הוראה שהוכרזה בלתי חוקתית אינה ניתנת לפרסום או ליישום.
החלטת בית-המשפט לחוקה אינה ניתנת לערעור, והיא מחייבת את כל רשויות הממשלה, המינהל והשפיטה.
נוסף על האמור, בית-המשפט לחוקה דן בשאלות ובחילוקי דעות בכל הקשור לחוקתיות הבחירות לפרלמנט, הבחירות לנשיאות המדינה ומשאלי עם. הממשלה מתייעצת עם בית-המשפט לחוקה בנושאים הקשורים לארגון ההצבעה בבחירות לנשיאות ולארגון משאלי עם.
|
5. פולין7 |
נשיא המדינה, יו"ר (Marshal) בית-הנבחרים, יו"ר הסנאט, ראש הממשלה, 50 מחברי בית-הנבחרים או 30 סנטורים וכן גופים מסוימים בשלטון המקומי (בנושא שבמסגרת תפקידם) הם בין הגורמים הרשאים לפנות אל בית-המשפט לחוקה בין השאר בבקשות בעניין התאמת חוק או הוראות משפטיות אחרות לחוקה או להסכמים בין-לאומיים או בעניין התאמת מטרות של מפלגות פוליטיות או פעילות שלהן לחוקה. יצוין כי נשיא המדינה הוא הגורם היחיד שרשאי לפנות אל בית-המשפט בשאלת חוקתיותו של חוק שטרם פורסם, קרי בטרם חתם עליו.
בבקשה מאחד הגורמים שלעיל חייבים להיכלל הפרטים האלה: (א) זהות הגורם שחוקק את החוק שהשאלה נשאלת עליו; (ב) החוק הרלוונטי או סעיף החוק שהשאלה נשאלת עליו; (ג) טענה כי החוק האמור אינו חוקתי; (ד) הסיבות לטענת האי-חוקתיות ואינדיקציות לראיות התומכות בטענה. לאחר שנשיא בית-המשפט לחוקה בוחן את הבקשה היא מועברת לשימוע בהרכב המתאים.
החלטת בית-המשפט לחוקה בבקשות האמורות היא מחייבת, ואם הכריע בית-המשפט כי חוק מסוים אינו חוקתי, ייכלל בהחלטתו מועד פקיעת תוקפו של החוק.
|
6. קנדה8 |
ממשלת קנדה רשאית להפנות אל בית-המשפט העליון שאלות של חוק או של עובדה כדי שידון בהן ויביע את דעתו. החוק מסמיך את ה-Governor in Council להפנות אל בית-המשפט שאלות כאמור, אך על-פי נוהג, הממשלה הפדרלית (ה-cabinet) היא שמפנה אותן. החוק מאפשר להפנות שאלות בכל נושא שה-Governor in Council מוצא לנכון להעלות, לרבות פרשנות החוקה, חוקתיות או פרשנות חוק וסמכויות הפרלמנט של קנדה. אף שהחוק מתיר להפנות אל בית-המשפט העליון בהליך זה שאלות בנושאים שונים, על-פי רוב מדובר בשאלות חוקתיות שעניינן חוקתיותם של חוקים (או חוקתיותן של הצעות חוק).
בית-המשפט העליון מחויב לדון בשאלה שהופנתה אליו כאמור, לענות עליה ולהעביר ל-Governor in Council את חוות דעתו, לרבות הנימוקים. חוות הדעת תפורסם כפי שמפורסם פסק-דין של בית-המשפט העליון בערעור. בית-המשפט רשאי להודיע על קיום הדיון לכל אדם או קבוצה מעוניינים, ואלה יהיו רשאים להישמע בדיון. נוסף על כך, בית-המשפט רשאי להורות לכל פרקליט לטעון בתיק בעניין כל אינטרס רלוונטי.
חוות דעתו של בית-המשפט בשאלות המופנות אליו כאמור היא חוות דעת מייעצת בלבד. עם זאת, עד שנת 2002 לא נמצא מקרה שבו לא כובדה חוות הדעת ככל פסק-דין אחר.
יצוין כי מעבר להליך האמור, בית-המשפט העליון (או שניים משופטיו) בוחן את חוקתיותה של כל הצעת חוק פרטית שמועברת לו מבית-הנבחרים או מהסנאט.
..................................................................................................
1. Peter W. Hogg, Constitutional Law of Canada, York University, Toronto 2002, p. 238
2. סעיפים 138-141 בחוקת אוסטריה, וכן: Herbert Hausmaninger, "Judicial Referral of Constitutional Questions in Austria, Germany, and Russia", 12 Tulane European and Civil Law Forum, 1997, p. 25.
3. סעיף 93 בחוקת גרמניה, החוק העוסק בבית-המשפט לחוקה (Federal Constitutional Court Act), וכן : Wolfgana Zeidler, “The Federal Constitutional Court of the Federal Republic of Germany: Decisions on the Constitutionality of Legal Norms”, Notre Dame Law Review 62, 1987, p. 504.
4. מידע מאתר בית-המשפט לחוקה, http://www.concourt.gov.za/about.html, תאריך כניסה: 24 במאי 2004, וכן סעיפים 79, 80, 167 ו-172 בחוקת דרום-אפריקה.
5. סעיף 79 בחוקת דרום-אפריקה.
6. מידע מאתר בית-המשפט לחוקה של צרפת, http://www.conseil-constitutionnel.fr/langues/anglais/ang4.htm, תאריך כניסה: 30 במאי 2004, סעיפים 56–63 בחוקת צרפת, וכן : Glendon, Gordon and Osakwe, Comparative Legal Traditions, West Publishing Co, 1994.
7. סעיפים 188 ו-191 בחוקת פולין, החוק העוסק בבית-המשפט לחוקה, The Constitutional Tribunal Act, וכן מידע שהתקבל מבית-המשפט לחוקה בפולין, http://www.trybunal.gov.pl/Eng/, תאריך כניסה: 2 ביוני 2004.
8. סעיפים 53–55 בחוק העוסק בבית-המשפט העליון של קנדה, Supreme Court Act, מידע מאתר האינטרנט של משרד המשפטים של קנדה, http://canada.justice.gc.ca, ומאתר בית-המשפט העליון של קנדה, http://www.scc-csc.gc.ca/Welcome/index_e.asp, תאריך כניסה: 30 במאי 2004, וכן Peter W. Hogg, Constitutional Law of Canada, York University, Toronto 2002.
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |