הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > פוליטיקה השוואתית > משטרים


ממשל נשיאותי


רמות
חזרה3

השם ממשל נשיאותי נגזר מהעובדה שבטיפוס ממשל זה, נשיא המדינה, הנבחר על-ידי האזרחים, הינו ראש הרשות המבצעת. בממשל כזה קיימים הליכים נפרדים של בחירות תקופתיות, כלליות ושוות לנשיאות (בבחירות אישיות) ולבית-המחוקקים (פרלמנט, בית-הנבחרים). מועמד לנשיאות אינו חייב להיות חבר בית-הנבחרים, ולכן יש כאן שני מסלולים נפרדים המובילים לתפקידים בעלי השפעה פוליטית – האחד בתוך בית-הנבחרים (המחייב השתתפות בבחירות לבית-הנבחרים), והאחר מחוץ לו (בחירות לנשיאות).

בממשל הנשיאותי, אם כן, הנשיא והפרלמנט שואבים את סמכותם באופן ישיר מאותו מקור – האזרח הריבון. מתוך כך, הפרלמנט אינו יכול להביע אי-אמון בנשיא ובממשלתו ולהעבירם מכהונתם לפני סיומה (למעט מקרה שבו נשיא מסתבך בפלילים). הנשיא הנבחר על-ידי האזרחים ממנה את שרי ממשלתו, והם אחראים לפניו. הוא יכול לפטר כל אחד מהם ולהחליפו בכל עת, על-פי שיקול-דעתו. השרים אינם רשאים לכהן כחברי פרלמנט.

מבנה ארגוני כזה של מוסדות הממשל מאפשר מצב שבו הנשיא הנבחר (ראש הרשות המבצעת) והרב בפרלמנט (הרשות המחוקקת) אינם משתייכים לאותה מפלגה, ואינם שותפים לדעה ולקווי-פעולה מדיניים. מצב כזה מקשה במידה רבה את ניהולה היעיל של המדינה, והוא דורש יישובן של מחלוקות בין הנשיא לבין הפרלמנט באמצעות משא-ומת ומהלכים פוליטיים לא-פורמליים של שני הצדדים.

ארצות-הברית הינה מדינה שמיישמת את שיטת הממשל הנשיאותי. נשיא ארצות-הברית נבחר על-ידי האזרחים, והוא ממנה את שרי ממשלתו; הם אחראים לפניו, והוא רשאי להחליף כל אחד מהם במשך תקופת כהונתו. לצד הנשיא פועל קונגרס בן שני בתים (סנאט ובית-נבחרים), הנבחרים על-ידי האזרחים בבחירות נפרדות, ומהווים את הרשות המחוקקת של המדינה הפדרלית.

חסידי השיטה הנשיאותית מצביעים על הבחירות הישירות של הנשיא על-ידי האזרחים ועל עצמאותה של הרשות המבצעת כעל יתרון. הבחירות הישירות מאפשרות לאזרחים לקבוע מי יהיה האיש שינהל את הממשל, ועצמאותה של הרשות המבצעת מאפשרת לה עבודה יעילה, שאינה תלויה בקבלת אישור של הנבחרים בכל עניין ועניין. כמו-כן, הממשלה אינה נזקקת למשא-ומתן קואליציוני ארוך ומייגע ואינה נדרשת לקבל פשרות לא-רצויות בעיניה. מתנגדי השיטה טוענים שהיא נותנת בידי הרשות המבצעת ובידי העומד בראשה עוצמה רבה מדי, שאינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה, ולמעשה מבטלת, למשך תקופת הכהונה החוקית של הממשלה, את תוקפה של ריבונות האזרחים.

ביבליוגרפיה:
כותר: ממשל נשיאותי
שם  הספר: רב שיח עם הדמוקרטיה : עקרונות וכללי המשחק
תאריך: 2001-2003
הוצאה לאור: רמות
הערות: 1. בשער גם: המכון לחקר הטיפוח בחינוך ליד המועצה הארצית של נשים יהודית בארה"ב. האוניברסיטה העברית בירושלים. בית הספר לחינוך. ‬
2. 4 כר' (ספר א-ד): ספר א. עקרונות וכללי משחק של הדמוקרטיה, זכויות האדם והאזרח, חירות ושוויון ; ספר ב. האזרח הריבון, שלטון החוק ; ספר ג. רשויות הממשל, להיות אזרח: תרבות פוליטית והשתתפות אזרחית, דמוקרטיה במשבר ; ספר ד. מדינת הלאום, מיעוטים לאומיים בדמוקרטיה והמיעוט הערבי בישראל.
3. יצא לאור בתמיכת הקרן על שם סמואל ורשאור ארה"ב, והקרן על שם קלמן ואידה וולנס ארה"ב.
הערות לפריט זה:

1. מתוך ספר שלישי, עמ' 28-29. עורכים: אילנה פלזנטל, קרי דרוק, חיים אדלר, ישראלית רובינשטיין.