הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הגליל > הגליל העליוןעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שמורות טבע וגנים לאומיים


מראה מקום : חצור
מחברת: גליה דורון


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

משך הסיור – כחצי יום
דרגת קושי – קלה
דמי כניסה לתל חצור (רשות הטבע והגנים) – כדאי לקנות כרטיס משולב גם למוזיאון באיילת השחר.
כדאי להשתמש בתרשימים שבדפדפת המחולקת בכניסה לאתר.
כדאי לקראת הטיול או לאחריו לבקר באתר "הסודות של חצור"

הפעם נסייר בעיר החשובה ביותר בארץ כנען של האלף השני לפנה"ס – חצור, עליה נאמר בספר יהושע יא:10 ..." כִּי-חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה" .

תל חצור ממוקם על הכביש הראשי לגליל העליון, כביש 90 , כ 4 ק"מ לאחר צומת מחניים מתעקל הכביש מזרחה – לשמאלנו מתנשא המורד התלול של תל חצור, ולאחר עיקול נוסף מערבה נראה לימיננו את כביש הגישה לתל. לאחר שתשלמו דמי כניסה המשיכו בנסיעה עד מגרש החניה של התל.

1. תצפית צפונה לכיוון העיר התחתונה ורקע היסטורי

אתם נמצאים עכשיו בעיר העליונה של חצור, המכונה בפי הארכיאולוגים ה"אקרופוליס" של העיר. לתל חצור 2 חלקים – העיר העליונה ומתחתיה ולכיוון צפון משתרעת העיר התחתונה, הגדולה שכיום מכוסה שדות מעובדים של מושבי הסביבה. זוהי חצור, הגדולה שבערי כנען. שטחה בתקופה הכנענית הגיע עד 800 דונם (לפחות פי 10 מערי כנען הידועות כמגידו, לכיש או ירושלים) אך חצור מתייחדת לא רק בגודלה אלא גם בעובדה שיש לנו עליה מידע רב יחסית מתעודות מן התקופה הכנענית המאפשרות לנו הצצה לעולמן המופלא של ערי המסחר הגדולות של העולם העתיק.

התעודות התגלו במארי - אתר ארכיאולוגי חשוב הנמצא בצפון מזרח סוריה ובו עיר ענקית שהתקיימה באלף השני לפנה"ס וחרבה ע"י צבאות חמורבי מלך בבל ב 1750 לפנה"ס לערך. במהלך החפירות התגלו בארמון של מלכי מארי ארכיונים ובהם עשרות אלפי תעודות הכתובות על לוחות טין, בשפה האכדית בכתב יתדות. בין אלפי התעודות מתייחסות כ- 15 לחצור "שלנו". בתעודות אלה נזכרים משלוחי בדיל – המתכת הנדירה והחיונית להפקת ברונזה ( הברונזה היא נתך של נחושת ובדיל) ממארי (שניהלה את הסחר הבינלאומי) אל חצור. מכתבים אחרים מספרים על שליחים מחצור הסועדים על שולחן מלך מארי או על משלוח של "כסף, זהב ואבנים טובות" ממלך חצור למלך מארי. באחד המכתבים נזכר גם שמו של מלך חצור "אבני-אדו" (אדו= הדד אל הסערה הכנעני ואילו אבני = יבנה :כלומר "יבנה הדד" - כמו השם העברי יבנאל) הדמיון בין השם אבני לבין שמו של מלך חצור המוכר לנו מן המקרא מאוחר יותר – יבין, בולט, וזהו כנראה שמם השושלתי של מלכי חצור. במהלך החפירות בחצור עצמה נמצאו מספר תעודות ובאחת מהן מופיע השם חצור וגם שם המלך אבני אדו.

העובדה שחצור נזכרת בתעודות מארי מעידה על חשיבותה בראשית האלף השני לפנה"ס ועל היותה אחד ממרכזי הסחר הגדולים של העולם העתיק. הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו בתל מעידים על עושרה הרב ומעמדה החשוב.

תל חצור נחפר בשנות ה- 50 של המאה העשרים ע"י יגאל ידין בחפירה שנודעת עד היום כ"בית הספר של הארכיאולוגיה הישראלית". בחפירה זו חשף ידין חלקים של העיר העליונה ובה שרידים מן התקופה הישראלית וכן נחפרו מספר מוקדים בעיר התחתית ובהם נחשפו בעיקר מקדשים ושערי העיר. מאוחר יותר חזר ידין לחפור בתל וחשף את מפעל המים המרשים. משנות התשעים מתנהלת חפירה גדולה נוספת בעיר העליונה של חצור, שמנהלה היה אמנון בן תור כשמטרתה המוצהרת היא לחשוף את ארמון המלכים הכנעניים ששלטו בחצור במהלך האלף השני לפנה"ס ולגלות את ארכיון המכתבים שלהם. (בהנחה שאם נמצאו במארי מכתבים מחצור צריך למצוא בחצור את הצד השני של תכתובת זו) משימה זו עדיין לא הושגה, למרות שנחשפו במהלך החפירה אמון מרשים ומקדשים את הארכיון עדיין לא מצאו והחופרים מלאי תקווה ש"בעונה הבאה" אכן יתגלה. אם תתממש התקווה תהא זו תגלית חשובה ביותר בארץ הדלה בממצאים כתובים.

שימו לב לכך שהעיר התחתונה המשתרעת מצפון לנו נראית נמוכה מסביבתה ומוקפת במעין מסגרת גבוהה יותר – זוהי סוללת עפר אדירה שהקיפה את כל העיר ( בבסיסה היא 60 מ' רוחב וגובהה הגיע לפחות ל 15 מ') – תופעה המאפיינת ערים בתקופת הברונזה התיכונה ( 2000 – 1575 לפנה"ס).


סוללת העפר המקיפה את התל

כיום קשה להבחין בין סוללת העפר המלאכותית לבין הנוף הטבעי. בעבר דרשה הקמת סוללה מעין זו משאבים כלכליים וחברתיים אדירים וגם היא מעידה על עוצמתה של חצור אז. בשטח החפירה שמתחת לנו (שטח מ') אפשר לראות את גרם המדרגות שהוביל מן העיר התחתונה לעיר העליונה, שרידי מבנים וביצורים.

2. הארמון / המקדש הכנעני


הארמון / מקדש הכנעני

לכו על פי השילוט ומפת האתר שבדפדפת שקבלתם בכניסה לכיוון שטח א' אל הארמון הכנעני (המבנה המכוסה גג). זהו אחד המבנים החשובים שנחשפו בחפירות החדשות של חצור. כדי להגיע אליו היה צריך להסיר מבנים מתקופה יותר מאוחרת, התקופה הישראלית, שהועברו בזהירות, אבן אבן ונבנו מחדש בשטח א-ב שאליו נגיע מאוחר יותר.

מתחת למבנים של האלף הראשון לפנה"ס (ימי ממלכת ישראל) נחשף מבנה ענק שזמנו סוף התקופה הכנענית. הכנסו אליו דרך רחבת הכניסה המרוצפת, שימו לב לבסיסי העמודים הענקיים (תוכלו לשער מה היה גובהם ועוביים של עמודי העץ שהתרוממו מן הבסיסים ושוחזרו רק בחלקם) סמוך למדרגות התגלו שברי פסל בזלת יחיד במינו בדמות אדם המחזיק אגן ענק המוצב עכשיו, לאחר שחזור, במוזיאון ישראל. עלו במדרגות אל האולם הגדול. חלקו העליון לא שרד את השריפה האדירה שפקדה אותו. בחלקו התחתון ששומר ושוחזר אפשר להבחין ביסודות האבן, בבניית הקירות העבים מלבני בוץ מיובשות בשמש ובציפוי של קירות הלבנים בלוחות בזלת המכונים בפי הארכיאולוגים "אורתוסטאטים" – אבנים עומדות ישר. זו שיטת בניה שהייתה מקובלת בצפון – בסוריה וארם נהרים, דבר נוסף המעיד על זיקתה של חצור לממלכות הצפון. אך המראה המרשים ביותר הוא זה של קירות הלבנים שהתעוותו ונשרפו באש הנוראה שהרסה את המבנה.


מקדש מצבות, תקופת הברונזה התיכונה


קיר הלבנים השרוף, חצור הכנענית

מי אחראי לשריפה זו, שאחריה לא קמה חצור הכנענית עוד? התשובה המתבקשת היא שזו שכבת החורבן של עירו של יבין מלך חצור שנשרפה ונהרסה על ידי יהושע.

השלב האחרון של מלחמות יהושע בכנענים הוא נגד קואליציה של מלכי הצפון

א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ אַכְשָׁף. ב וְאֶל-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן, בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנְרוֹת--וּבַשְּׁפֵלָה; וּבְנָפוֹת דּוֹר, מִיָּם. ג הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר; וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן, בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה. ד וַיֵּצְאוּ הֵם, וְכָל-מַחֲנֵיהֶם עִמָּם--עַם-רָב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וְסוּס וָרֶכֶב, רַב-מְאֹד. ה וַיִּוָּעֲדוּ, כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו, אֶל-מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם, עִם-יִשְׂרָאֵל. (יהושע יא: 1 - 5)

מיקומה של מי מרום אינו ברור, בזמנו זוהה המקום עם אגם החולה שיובש ויש המזהים את המקום עם הכפר מרון א-ראס שבלבנון. גם מה בדיוק אירע בקרב לא מתואר בפרוטרוט – הנצחון מושג בדרך נס ותבוסתם של הכנענים לכאורה מוחלטת.

וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם, עַל-מֵי מֵרוֹם--פִּתְאֹם; וַיִּפְּלוּ, בָּהֶם. ח וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם, וַיִּרְדְּפוּם עַד-צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם, וְעַד-בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה; וַיַּכֻּם, עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לָהֶם שָׂרִיד ט וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ יְהוָה: אֶת-סוּסֵיהֶם עִקֵּר, וְאֶת-מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ. (שם 7 - 8)

גורלה של חצור מפורט יותר – העיר נלכדה, המלך והתושבים נהרגו והעיר עצמה נשרפה באש:

י וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים--הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה. יא וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב, הַחֲרֵם--לֹא נוֹתַר, כָּל-נְשָׁמָה; וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ. יב וְאֶת-כָּל-עָרֵי הַמְּלָכִים-הָאֵלֶּה וְאֶת-כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּכֵּם לְפִי-חֶרֶב--הֶחֱרִים אוֹתָם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה, מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה. יג רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם--לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ. יד וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה. (שם 10-14)

הארכיאולוגים מתארכים את חורבנה של חצור הכנענית לאמצע המאה ה- 13 לפנה"ס, תאריך העולה בקנה אחד עם התארוך המקובל לכניסת עם ישראל לארץ ישראל. אם אכן מחריבה של חצור היה יהושע הרי שיש בחצור דוגמא חשובה להתאמה בין הסיפור המקראי לממצא הארכיאולוגי (דבר שאינו קורה באתרים רבים ומכאן, בין השאר, המחלוקות שבין חוקרים לגבי פועלו של יהושע.)

לאחרונה הועלתה השערה שהמבנה הגדול והמרשים בו אנחנו נמצאים אינו הארמון של מלך חצור הכנעני אלא המקדש המרכזי של העיר.

חזרו לחצר המרוצפת ולכו עד קצה גבול החפירה לכיוון מזרח. גם כאן היה כנראה איזור מקודש בתקופת הברונזה התיכונה – שימו לב למספר הרב של אבני בזלת הנראות כמצבות – השימוש במצבות אבן כמושא פולחן מאד נפוץ בתקופה זו.


חצר המקדש / ארמון

חזרו על עקבותיכם אל רחבת החניה. ממנה אפשר להשקיף או לרדת אל איזור השער.

3. שער העיר

לאחר השריפה האדירה נשארה חצור בחורבנה לפחות מאה שנה. היא חזרה להיות עיר של ממש רק בימי ממלכת ישראל.

ידין חשף בחפירתו שרידי שער מרשים וחומת סוגרים. סיפור הגילוי של השער כבר שייך למיתולוגיה של הארכיאולוגיה של א"י. מסופר שידין חשף פינה אחת של מבנה בנוי אבני גזית גדולות מסותתות בסיתות שוליים ומיד מדד כעשרים מ' קרא לפועלים ואמר להם לחפור בנקודה שסימן והנה זה פלא – פינה זהה לחלוטין נגלתה לעיני החופרים. לא היה זה קסם אלא מידע המבוסס על הפסוק שבספר מלכים א ט:15 "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצור ואת מגדו ואת גזר" (ראו התייחסות לנושא זה במסלול מגידו). השער שומר ושוחזר אך עדיין יש צורך בדמיון רב כדי לראות שער עיר ענק המתנשא לגובה של 10 מ' לפחות ובו מגדלים, מעבר שער ושלושה חדרי משמר מכל צד. שימו לב למיקומו של השער ב"אמצע" העיר העליונה – דבר המעיד על כך שחצור הישראלית היתה עיר זעירה לעומת העיר הכנענית הענקית. מאוחר יותר ירחיבו מלכי ישראל את שטח העיר, השער יצא מכלל שימוש ושער חדש ייבנה סמוך לסככת השומר בכניסה לאתר.

החומה הקשורה לשער זה היא "חומת סוגרים" המורכבת משני קירות יחסית דקים וחללים ביניהם – הסוגרים היכולים לשמש למגורים או לאחסון. יגאל ידין תארך את השער למאה ה- 10 לפנה"ס לימיו של שלמה, על סמך הפסוק שבספר מלכים. היום , נושא הבניה המפוארת בימי שלמה שנוי במחלוקת עזה .

המשיכו ללכת לאורך התל, לכיוון מערב אל האיזור אליו הועברו הבתים שהיו מעל לארמון הכנעני בו בקרנו קודם.

אלה שני מבנים מעניינים מתקופת ממלכת ישראל. האחד – בית מגורים גדול בסגנון הידוע כבית ארבעת המרחבים האופייני לתקופה הישראלית.


בית ארבעת המרחבים- תל חצור

המרחבים השונים שמשו למלאכות הבית (כגון הפקת שמן, טויה, אריגה וכ') ולמגורים. מבנה העמודים הצמוד אליו שמש כנראה כמחסן גדול - דבר המעיד על אופיין של הערים בתקופת המלוכה שהיוו מרכזים כלכליים, ממלכתיים לסביבתם החקלאית.

4. המצודה

המשיכו עד שטח ב' שבקצה התל.

כאן נחשפו שרידים דלים של מה שקרוי בלשון החופרים "ישוב התנחלות" – ישוב קטן ודל, שנוסד (על ידי בני ישראל?) על חורבות העיר הכנענית ונחשף בו אתר פולחני שכיום שרידיו כמעט ואינם נראים לעיין. את רוב השטח תופשת מצודה גדולה שזמנה המאה ה- 9 לפנה"ס (ימי אחאב?) שלא השתמרה היטב. לכו מימין, לאורך השביל המטפס על החומה והקיפו את המצודה. אפשר לראות שחומת הסוגרים המקורית מולאה באבנים בזמן בנית המצודה. שימו לב למגדל הממוקם מחוץ לתוואי החומה, לאפשר שליטה מירבית על הגישה לחומה.

חזרו לכיוון רחבת החנייה ואל תפסידו את הביקור החוויתי במפעל המים של חצור.

מענין לציין שלמרות שהחפירות בחצור מעידות שהיתה עיר מבצר חשובה – בתנ"ך, אחרי ימי שלמה העיר נזכרת פעם אחת נוספת – כשמתואר סופה בשנת 734 לפנה"ס - " בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה" (מלכים ב' ט"ו: 29.)

5. מפעל המים

ידין חפר את מפעל המים כעשר שנים לאחר תום החפירה הגדולה בתל. לאחר פינוי הכמות האדירה של השפכים נחשף מפעל מים מרשים שהוביל דרך פיר מדורג אל מפלס מי התהום בעומק של כ 40 מ, מתחת לתל. אין כאן מעיין כמו במגידו ויש להניח שכבר אז ידעו מהנדסי המים שיש מי תהום שאפשר להגיע אליהם אם חופרים לעומק. הירידה כיום במדרגות הברזל הלולייניות (שווה את המאמץ) כדאי לא להפגע מאבנים מדרדרות.

את מפעל המים תארך ידין למאה ה- 9 לפנה"ס, זמן בנייתה של המצודה, תקופת הזהר של ממלכת ישראל.

6. מוזיאון חצור באיילת השחר

תחנתנו האחרונה תהיה במוזיאון הקטן, אך החשוב מאד, שבו חלק מן הממצאים שנחשפו בחפירות (רוב הממצאים החשובים מוצגים דרך קבע במוזיאון ישראל) .

חזרו למכוניות ורדו מן התל. פנו צפונה וסעו עד לכניסה לקיבוץ איילת השחר. המבנה שמשמאל הוא המוזיאון.

במרפסת הכניסה מוצגים אריות הבזלת המפורסמים שהתגלו בחצור.


לביאה בחצר המוזיאון באיילת השחר

אריות נאים אלה היו מוצבים בכניסה לארמון או בית כשהם נועדו לא רק ליופי ופאר אלא כדי לשמש אזהרה, מאגית, נגד כל שוחרי רע או כמתן הגנה לשוכני המקום. זוהי מסורת מסופוטמית נפוצה ושוב אנו רואים את הקשר שבין חצור הכנענית לעולם שמצפון. אפשר להבחין יפה מי האריה הזכר ומי הלביאה ולהעריך את האיכות האמנותית הגבוהה של האריות (אריות נוספים תוכלו לראות במעלה המדרגות המובילות למוזיאון ישראל בירושלים).

בקומת הכניסה למוזיאון נמצאים תרשימים ותצלומים מימי החפירה בתל ואילו בקומה השניה הממצאים עצמם המוצגים בסדר כרונולוגי. אפשר לראות כמה מן החפצים שזמנם האלף השלישי לפנה"ס – זמן הקמתה של חצור הקדומה אבל עיקר הממצאים המעניינים הם אלה שנמצאו במקדשים השונים שבעיר התחתית. במקדש אחד נחשפו אריה קטן, פסל כהן ומצבות קטנות שעל אחת מהן סמל ידים מונפות בתחינה וסמלו של אל הירח – האל סין. על האבן שבקדמת המצבות הונחו כנראה מנחות.

במקדש שני, המכונה מקדש האורתוסטאטים (על שם אבני הריבוד הישרות שציפו את קירותיו) , אפשר לראות את חפצי הקדש כפי שהתגלו באתרם – קערות חרס ואבן ענקיות, פסל אל ניצב על פר ומזבח ועליו סימן דמוי הגה – סמלו של אל הסערה הדד. זה מקרה נדיר שאנו יכולים לזהות מי היו האלוהויות הכנעניות להן סגדו במקדשים השונים. כאן בחצור אנו מזהים 2 אלים חשובים – סין והדד.

בחלונות התצוגה הבאים אפשר לראות כלי חרס, כלי פולחן וצלמיות מן התקופה הכנענית וכן חפצים שזמנם תקופת ההתנחלות ותקופת ממלכת ישראל.


קנקן מתקופת ההתנחלות, מוזיאון חצור

השילוב בין החפצים המוצגים במוזיאון לבין שרידי המבנים שבתל מאפשרים להבין, במידת מה, מה היה אורח החיים בחצור הקדומה.

7. תל קדש

הסיור בחצור נמשך כ- 3 שעות. אם ברצונכם לבקר בעוד אתרים ארכיאולוגיים (אך לא מקראיים בגליל) תוכלו לבקר בתל קדש (כביש 90 עד צומת כח, מערבה בכביש 899 אחרי מצודת כח, עד בקעת קדש ותל קדש.

תל קדש המתנשא מדרום לכביש הוא תל ענק שרק לאחרונה החלו לחפור בו ועדיין אין מה לראות בו. התל גדול מאד ואיננו, כנראה, קדש נפתלי המתוארת כעיר מוצאו של ברק בן אבינעם (המזוהה עם תל קדיס שליד פוריה, ראו סיור דבורה). זוהי אותה קדש שנהרסה ע"י תגלת פלאסר יחד עם חצור ושמשה גם כעיר לוויים.

בצידו הצפוני של הכביש נמצא מקדש פאגאני שאחד מקירותיו מתנוסס לגובה רב.

לכו בשביל לכיוון המקדש – בדרך תעברו על פני סרקופאגים מגולפים– ארונות קבורה מאבן (פירוש המילה סרקופאג ביוונית אוכל בשר) שזמנם התקופה הרומית. עד לאחרונה אפשר היה לראות בסמוך לארון הקבורה הגדול שבו מקום משכב זוגי, שלט המציין שזהו קברם של דבורה וברק בן אבינעם (מה שמעיד על בורותם של מחפשי הקברים הקדושים במנהגי הקבורה של תקופת המקרא ).

בהמשך השביל נגיע אל המקדש שרק קיר אחד שלו שרד בצורה מרשימה, למרות רעידות האדמה שפקדו את האיזור (שימו לב לתזוזת האבנים). בקיר המקדש חלון גדול, שדרכו אולי היו מציגים את פסל האל בימי חג וגומחה קטנה לנסך. המקדש הי מיועד לאל "בעל שמין" בעל השמים – אלוהות פופולארית בסוריה של התקופה הרומית המשלבת בין תכונותיו של בעל הכנעני לתכונותיו של זאוס או אפולו היווני. אופי הפולחן במקדש אינו ברור ואולי היה קשור בפולחן מתים.

סביב מה שהיתה חזית המקדש פזורות אבנים רבות מגולפות במיומנות רבה המעידות על יופיו ופארו של המבנה לפני שנהרס (שימו לב לכותרות הקורינתיות המעוטרות בעלי האקנתוס ולמשקוף שעליו חקוקה דמות נשר.)

ביבליוגרפיה:
כותר: מראה מקום : חצור
שם  הפרסום מקורי: מראה מקום
מחברת: דורון, גליה
תאריך: 2005
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מראה מקום הוא אוסף של דפי מידע על אתרים ומסלולי טיול בארץ בזיקה למקרא.