הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חורבן גלות וגאולה > עזרא ונחמיה


מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מקדש שבי ציון בפרספקטיבה היסטורית
מחברת: שרה יפת


יד יצחק בן-צבי
חזרה3

ראינו כי בספר עזרא-נחמיה מוקדשת חטיבת פרקים שלמה לתיאור בניית המקדש (עזרא א-ו), וכי לדידו של מחבר החטיבה, תולדות תקופת שיבת ציון הן בעצם תולדות המקדש.100 מה הן השקפותיו של מחבר החטיבה על מקומו של המקדש בתולדות ישראל? נוכל לתאר הקפות אלה כנקיטת עמדה כלפי התקוות המשיחיות שנתלו בבניית המקדש, לא מתוך התפכחות אמוציונאלית שיש עמה אכזבה ותסכול, אלא כשלב אחד מעבר לכך: מתוך בחינה מחודשת של משמעות המקדש ומתוך הסתגלות אידיאולוגית-דתית מלאה.

לדידו של מחבר עזרא א-ו (שהוא ככל הנראה מחבר הספר כולו), עצם בניית המקדש היא הגאולה. בעוד שלפי השקפותיהם של חגי וזכריה נסבה הגאולה סביב שני צירים – מקדש ומלכות בית דויד – הרי לבעל עזרא-נחמיה יש רק ציר אחד: המקדש. הספר כולו מבטא עמדה אנטי-אסכטולוגית מובהקת וביטול גמור של השאיפות לשחרור לאומי ולעצמאות מדינית. הדברים מגיעים עד כדי כך שהוא משכיח לחלוטין את מוצאו של זרובבל בן שאלתיאל מבית דוד.101 הספר מבטא קבלה גמורה של המציאות המדינית כפי שהיא, ועוד יותר – ראיית המציאות הזאת כביטוי לחסד ה'. לגבי דידו, ראשית הגאולה היא בהכרזת כורש. רישיון כורש לבניית המקדש מכוון להגשמת מטרה אחת: 'לכלות דבר ה' מפי ירמיה' (עזרא א א). כלומר: בניית המקדש היא הגשמת נבואת הגאולה. הפולמוס עם תפיסת זכריה בולט לעין. לגבי זכריה, עוד בשנה השנייה לדריוש היא מקום לפנות אל ה' בזעקה 'עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה' (זכריה א יב), ואילו לדעת מחבר עזרא-נחמיה, כבר שמונה-עשרה שנה קודם לכן, עם הכרזת כורש, החלה נבואת הגאולה של ירמיהו להתגשם.

המכשיר להגשמת נבואת ירמיהו הוא כורש. ה' 'מעיר את רוחו', ומתוך השראה זו בא כורש לידי פעולה. הבנה כזו של המציאות נמצאת לכל אורך התיאור. פעולת ה' בתולדות עמו נעשית באמצעות מלכי פרס, והיא מודגשת מאוד בסופו של התיאור: 'וזקני היהודים בונים ומצליחים כנבואת חגי הנביא וזכריה בן עדוא, ויבנו וישלימו בפקודת אלוהי ישראל ובפקודת כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס' (עזרא ו יד). הבונים הם אמנם 'זקני היהודים' והמעוררים אותם לפעולה הם נביאי ה'; אך פקודת ה' ורצונו מגיעים אליהם באמצעות מלכי פרס. וכך הדבר גם בחגיגת הפסח שלאחר חנוכת המקדש: 'ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם ה' והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל' (עזרא ו כב).

מחבר עזרא א-ו חוזר ומדמה את בניית המקדש לבניית הבית הראשון: בניית המקדש היא סופו של תהליך ולא תחילתו. גם בניית הבית השני נתאפשרה רק כאשר 'הניח ה' להם מכל אויביהם'. לדעת מחבר החטיבה, הגורם היחיד שעיכב את בניין המקדש ומנע את ביצועו המיידי היו ההפרעות הבלתי פוסקות של צרי יהודה ובנימין.102 בעם עצמו לא נמצא כל דופי. הם היו נכונים לבצע כל פעולה הנחוצה לבניית המקדש בזריזות ובמסירות: עלייה, התנדבות בכסף, התכנסות בירושלים, בנייה וכדומה.103 התערבות ה', באמצעות נביאיו מחד גיסא ומלכי פרס מאידך גיסא, היא שגברה על הפרעות השונאים. נביאי ה' התנבאו על היהודים אשר ביהודה ובירושלים בשם אלוהי ישראל (עזרא ה א) ועוררו אותם לבנות, 'עין אלוהיהם היתה על זקני היהודים' (עזרא ה ה) ושלטונות פרס לא הפסיקו אותם ממלאכתם, ובסופו של דבר התירו להם מלכי פרס להביא את הבנייה לידי סיום.

ספר עזרא-נחמיה משקיף על תקופת שיבת ציון ממרחק זמן ומתוך פרספקטיבה היסטורית ודתית מסוימת. הלבטים, הקשיים והייסורים של שלבי ההתחלה הם כבר מאחוריו. התסיסה המשיחית דעכה ומה שנותר ממנה למעשה הוא המקדש. במרחק הזמן מדמה המחבר את תקופת שיבת ציון ליציאת מצרים שנייה; את העלייה מבבל – לכיבוש הארץ, ובסופו של התהליך הוא מעמיד את בניין המקדש ואת כינונה של עדת 'שבי הגולה' ההולכת בדרכי ה'.104 ההיבט הקובע, שבו הייתה המציאות המדינית שונה מזו של ימי הבית הראשון, הוא השלטון העצמאי ומלכות בית דויד. בעל עזרא-נחמיה השלים את חוסר זה: את המציאות המדינית כפי שהיא תיאר כחסד ה', ואת מלכי פרס – כממלאי מקומם של מלכי בית דויד. על ידי השלמה עם המציאות המדינית ושילובה בהשקפת עולם דתית, קבע המחבר את היסודות התיאולוגיים שבהם המשיכה היהדות להחזיק בתקופת הבית השני עד ימי החשמונאים. המקדש היה למרכז חיי האומה מכל הבחינות, ולא רק לגבי ארץ יהודה, והכוהן הגדול – למנהיגה החשוב ביותר. לימים, כאשר נתחדשה המלכות ביהודה, החזיקו מלכי בית חשמונאי בשני הכתרים, כתר כהונה וכתר מלכות.105 כתר הכהונה, ולא כתר המלכות, הוא שהעניק למלכי בית חשמונאי תביעה לגיטימית לשלטון. ותקופת העצמאות המדינית, ימי מלכי בית חשמונאי, הייתה לפרק אחד, קצר, בתולדותיו של 'בית שני'.

לחלקים נוספים של המאמר:
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - הגדרת התקופה , המסגרת הכרונולוגית
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תיאור בניית המקדש בעזרא א-ו
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - הפסקת הבנייה וחידושה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - עזרא א-ג לעומת עזרא ה יג- ו ה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - ששבצר וזרובבל
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תולדות בניית המקדש
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מתי הונחו יסודות המקדש
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - הפולחן בירושלים מחורבן בית ראשון ועד חנוכת הבית השני
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - המקדש בראשית תקופת בית שני
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מקומו של המקדש במחשבת התקופה
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - תפיסת המקדש בישעיה סו א-ב
מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מקדש שבי ציון בפרספקטיבה היסטורית (פריט זה)

הערות שוליים:
100. לעל, עמ' 352-350.
101. על העניין כולו ראה עוד: יפת, ששבצר וזרובבל, עמ' 80-71.
102. ראה לעיל, עמ' 356-352. בכך יש להסביר מדוע טרח כל כך מחבר החטיבה להדגים את ההפרעות האלה באמצעות מסמכים, ומדוע השתמש במסמכים מאוחרים יותר כאשר לא נמצאו תחת ידו תעודות בנות הזמן.
103. ראה לעיל, עמ' 361.
104. לעניין זה ראה גם: יפת (לעיל, הערה 44), עמ' 112 ואילך.
105. ראה הר (לעיל, הערה 38), עמ' 172-171.

ביבליוגרפיה:
כותר: מקדש שבי ציון : מציאות ואידיאולוגיה - מקדש שבי ציון בפרספקטיבה היסטורית
מחברת: יפת, שרה
שם  הספר: תקופת המקרא
עורכי הספר: אחיטוב, שמואל  (פרופ') ; מזר, עמיחי  (פרופ')
תאריך: 2000;תש"ס
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. כרך זה יצא לאור בסיוע הנדיב של מר מנדל קפלן וקרן סי. גי. ובתמיכת קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו-יורק.