הסדרי נגישות



יוחנן הורקנוס


ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
חזרה3

נשיא וכוהן גדול חשמונאי בשנים 104-135 לפני סה"נ.

שיחרר את יהודה מתלות במלכות סוריה והרחיב את גבולות המדינה היהודית הצעירה על ידי כיבושם של מואב הצפונית, דרום יהודה והנגב הצפוני, הר שומרון, שטחים חשובים בעמק החוף (מיבנה עד אשדוד ובסביבות פתח-תקוה והרצליה שבימינו) ובקעת בית-שאן. החריב את העיר היוונית ששכנה במקום שומרון הקדומה ואת מקדשה של כת השומרונים על הר גריזים, ליד שכם. לא הסתפק בכיבושים צבאיים, אלא שקד לייהד את השטחים הנכבשים הן על ידי הבאת מתיישבים מיהודה והן על ידי גיור התושבים הקודמים. הוא גם גייר את האדומים אשר ישבו בימי בית שני בדרום יהודה ובצפון הנגב. הישגים אלה עלו בידיו בשעת הכושר המדינית שנזדמנה לו עם התפוררותה הגוברת של מלכות סוריה ששלטה קודם לכן על ארץ-ישראל. כוחה לא תש אמנם בבת אחת, ובראשית ימי שילטונו אף נאלץ יוחנן להכיר שנים אחדות במרותה והשתדל להפעיל נגדה את לחצה הדיפלומאטי של רומי. אולם כוחה הקודם לא היה לה עוד, ולא היה באפשרותה למנוע לאורך ימים את מסעות התפשטותו.
גידול המדינה הצריך הקמת בניינים ממשלתיים גדולים ומפוארים יותר, גם בירושלים וגם בערי השדה, הגדלת המנגנון, פיתוח העברית כשפת המנהלה, ובייחוד בכתב, ופיתוחה של אמנות שימושית.
העם העריך את פעלו ואף ייחס לו כתר נבואה. עם זאת כבר הסתמנה בימיו ראשית התנתקותם של השליטים החשמונאים מהמוני העם וממסורותיהם הלאומיות. כך, דרך משל, נשא שם זר נוסף לשמו העברי, העסיק שכירים נוכריים בצבאו ובסוף ימיו הסתכסך עם סיעת הפרושים שהיתה המקובלת על העם.