הסדרי נגישות



פרשת השבוע
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

הקטע מן התורה שנוהגים לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבת נקרא "פרשת השבוע" או "סִדְרָה".

התורה מחולקת ל-54 פרשות שבוע, וקוראים אותן במחזור של שנה אחת - משמחת תורה ועד שמחת תורה. (בארץ ישראל נהגו בימי קדם לקרוא את התורה במחזור של שלוש שנים, לפי חלוקה של 154 פרשות.)
מתחילים את הקריאה בשבת הראשונה שלאחר שִׂמְחַת תורה, ולכן שבת זו נקראת "שבת בראשית".
כל פרשה כוללת פרקים אחדים. (החלוקה של התנ"ך לפרקים, כפי שאנו מכירים אותה, היא מתקופה מאוחרת יותר, מהמאה ה-13. חלוקה זו התקבלה במהדורות התנ"ך המודפסות, רק החל מהמאה ה-16.)
שם הפרשה נקבע על פי המילה הראשונה שבה מתחילה הפרשה, או על פי מילה אחרת שמופיעה בתחילת המשפט הראשון.
"פַּרְשִׁיָה": קטע מן התורה שנועד לקריאה בתורה - מתוך פרשת השבוע. כל פרשה נחלקת לשבע פרשיות (פיסקאות), ובבית הכנסת קוראים אותה שבעה אנשים העולים לתורה. סדר הקוראים הוא: כוהן, לוי ו"ישראל" (מי שאינו כוהן או לוי), ועוד ארבעה מוזמנים. הסימון לקוראים מופיע בשולי הדף: שני, שלישי וכו'. בשבתות נהוג להזמין לעלייה לתורה שבעה קוראים ועוד "מַפְטִיר".
ה"מַפְטִיר" הוא הקטע המסיים את הפרשיה השביעית, והוא מקשר בין פרשת השבוע לבין ההַפְטָרָה. ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים, שקוראים לאחר שמסיימים לקרוא את פרשת השבוע.
בתקופת בית שני נקבע המנהג של קריאת התורה בציבור בבתי הכנסת ובשווקים, בשבתות ובחגים, וכן בימי שני וחמישי (שהם ימי השוּק).
לפי המסורת, עזרא הסופר קבע את הנוהג לקרוא בתורה שלוש פעמים בשבוע (מסכת סופרים, פרק י, הלכה א).


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא