הסדרי נגישות



התגלות אלהים (תאופניה)
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

מקור המושג ביוונית: "תֵּיאוֹ" - פירושו אֵל, "פַאנְיָה" - פירושו הופעה, וביחד: התגלות אלוהים.

התגלות אלוהים לבני אדם מופיעה בדרכים שונות: בדמות האל עצמו; על ידי שליחיו - הם המלאכים; על ידי נביאים; בהתפרצות כוחות הטבע; על ידי נסים, אותות, ותופעות רגילות שמקבלות הסבר של התגלות.
ההתגלות קשורה לחוויה שעובר האדם - לעיתים ביום ולעיתים בלילה, לעיתים בהקיץ ולעיתים בחלום, או בהכרה פנימית.
בתקופות הקדומות של האמונה הדתית היה להתגלות ביטוי חיצוני - בהופעת האל עצמו או מלאכיו, אך בדרך כלל ההתגלות מופשטת יותר בשל התפיסה שלא יראה האדם את האלוהים וחי (שמות ל"ג 20).
ישנו הבדל עקרוני בין משה, שה' דיבר אתו "פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו" (שמות ל"ג 11), לבין שאר בני האדם, כולל הנביאים, אשר חזו את ה' בדמיונם.
במעמד הר סיני נכח העם כולו. לפי שמות (כ"ד 11-10), נציגי העם ראו את ה' במעמד הר סיני: "ויראו את אלוהי ישראל…. ויחזו את האלוהים, ויאכלו וישתו". אך בתיאור המקביל שבספר דברים (ד'-ה') העם אינו חוֹוֶה את ההתגלות באמצעות ראייה, אלא באמצעות שמיעה בלבד. העם לא ראה כל תמונה, אולם שמע קולות וראה מראות, כמו ברקים ורעמים (דברים ד' 12, 15).
לעיתים הופיע אלוהים בדמות אדם (כמו שלושת המלאכים שנראו לאברהם כשלושה עוברי-אורח - בראשית י"ח). כאשר מופיע מלאך - הריהו בכל מקרה שליח אלוהים.
מושג המאוחר "גילוי שכינה" קשור לסיפורי התגלות שיש בהם יסוד קוסמי - הופעת כבוד ה' בתופעות טבע. ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני ראו בני ישראל את כבוד ה' ואת אותותיו - בעמוד האש והענן, בים הנקרע לשניים, בטביעת המצרים, בקולות ובברקים שעל הר סיני. בכל אלה בא לידי ביטוי שלטונו המוחלט של אלוהים על כוחות הטבע.

הצורה העליונה של התגלות אלוהים במקרא - היא הנבואה. לנביאים היו התגלויות שבשמיעה, בהן שמעו את דבר ה' ואותו מסרו אחר-כך לעם, אך גם בראייה: ה' נגלה לנביא ישעיהו בחזון הכיסא שבהיכל (פרק ו'), ולנביא יחזקאל - בחזון המרכבה (פרק א') ועוד.
ההתגלויות הנִסִיוֹת הן נדירות. בדרך כלל ה' מתגלה בהיסטוריה ובבריאה - מלוא כל העולם כבודו, וכל כוחות הטבע סרים למשמעתו.
פעלים המציינים את התגלות אלוהים הם בדרך כלל: ראה, חזה, שמע.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא