סיקסק מחבר: ד"ר נח רוטרי

חזרה3

הסיקסק נמנה על משפחת החופמיים. זהו עוף גדה וביצות שגודלו כגודל יונה. הוא נפוץ בסוריה, בירדן, בלבנון ובתורכיה.
שמו ניתן לו על שום שהוא משמיע קולות צרחה הנשמעים כמו: "סיק, סיק, סיק".
הסיקסק הוא בעיקר עוף קרקע. בשל מבנה רגליו הארוכות, הוא אינו עומד לעולם על ענפי עצים ושיחים, שאינו יכול ללופתם באצבעותיו. הוא שוכן על גדות מקווי מים ובשדות לחים. הוא מעופף איטי יחסית.
בחיפושו אחר מזון על הקרקע, הסיקסק נעזר בחוש הראייה. הוא רץ במהירות ונעצר בפתאומיות כשהוא מוצא את מבוקשו.

הוא מקנן באזורי ביצות ובשדות עשב.בני הזוג דומים וקשה להבדיל ביניהם.
בחורף, הסיקסק יוצר להקות ומשוטט. הוא חורף בשפכי נהרות, בחופי ים, בגדות ובמקווי מים מתוקים.
באביב נוצרים הזוגות, וכל זוג כובש לעצמו נחלה. בעת מעוף הכלולות, שרים בני הזוג.
עם יצירת הנחלה מטילה הנקבה בגומה קטנה בקרקע שלוש עד ארבע ביצים, ירקרקות עם כתמים גדולים בצבע חום-אפור. צבעי הביצים מסווים אותם באורח מושלם וקשה לזהותן אפילו כשעומדים קרוב מאוד לקן.
שני בני הזוג דוגרים במשך 21-23 ימים ושניהם מטפלים באפרוחים המסוגלים לעופף בגיל ארבעה שבועות.
בתקופת הדגירה נעשים הסיקסקים תוקפניים במיוחד והם עלולים להתקיף באומץ רב (בצלילה מן האוויר, תוך חבטות בכנפיים וברגליים) כל בעל-חיים שיתקרב אל הקן שלהם, כולל בני-אדם.