בית הוא חטיבה של שורות המהוות, בדרך כלל, שלמות ריתמית ורעיונית. בתי השיר, על הרווחים שביניהם, נקלטים מיד במפגש הראשון עם השיר. הם חלק בלתי נפרד מן הנוכחות הפיזית-צורנית של השיר על הדף והם, כמו השורות הבונות אותם, מבדילים בין השירה לבין סוגים ספרותיים אחרים.
הבית הנפוץ ביותר הוא בית בן ארבע שורות - הבית המרובע.
שירים הכתובים בבתים באורך משתנה נפוצים בעיקר בשירה המודרנית. זו אינה הבחנה טכנית בלבד: שיר בעל בתים סדורים, בעלי אורך אחיד וקבוע, יוצר אצל הקוראים ציפיות שונות מאלו שמעורר שיר הכתוב בבתים שאינם סדורים, כלומר, בתבנית חופשית. התבנית החופשית עשויה להבליט ולהחצין את ההיבט הרגשי-הבעתי של השיר.
וכמובן, יש לזכור ששירים רבים אינם נחלקים לבתים, אלא הם כתובים בבית אחד, ארוך או קצר.
בשירים מסוימים, בעיקר בשירה המודרנית, המעבר מבית לבית אינו חופף את המבנה התחבירי-רעיוני שבשיר. במקרה כזה, הרעיון או התמונה אינם מסתיימים במלה האחרונה של הבית, אלא הם גולשים אל הבית שאחריו. כך נוצרת, למעשה, פסיחה בין הבתים.
|