מחזאי ובמאי ישראלי, נולד ב-1943 וגדל בדרום תל-אביב. נפטר ב-1999.
מחזותיו הראשונים (את ואני והמלחמה הבאה, קטשופ, מלכת האמבטיה) נכתבו לאחר 1967 וביטאו מחאה נגד הממסד, ששלח את בניו למות במלחמה. הצגתם על הבמה עוררה סערות ציבוריות נרחבות.
מחזותיו הבאים היו ליריים ופיוטיים והציגו דמויות ארכיטיפיות הלקוחות מהמקרא ומהמיתולוגיה היוונית (ייסורי איוב, נשות טרויה).
דמויותיו של לוין נעות בעולם דו-ממדי, בין שהן נמנות על ה'מצליחנים' ובין שהן שייכות לשכבה הנפוצה יותר של ה'מפסידנים'. הן מוצגות בצורה מגוחכת ומעוותת המעוררת בצופים מזיגה של צחוק, דחייה, רחמים ואהדה, ומביאות אותם לחשיבה מחודשת על טיבה של המציאות המוכרת. המחזאי נוהג לכנות את גיבוריו בשמות מוזרים, בצליל ובמשמעות.
לוין כותב גם פזמונים ושירים, סיפורים, מערכונים ותסריטים, שקובצו במספר כרכים: מה אכפת לציפור, הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים, חפץ, הזונה מאוהיו ועוד.
אתר בו תמצאו קטעים מיצירות נבחרות של המחזאי חנוך לוין, כתבות ומאמרים על יצירותיו ופרטים ביוגרפיים
|