משוררת וסופרת ישראלית, נולדה בירושלים ב-1941. בגיל חמש נתייתמה מאביה, הסופר ישראל זרחי, ועברה עם אמה המורה לקיבוץ גבע. את חוויותיה הקשות מאותה תקופה תיארה בספר ילדת חוץ.
נורית זרחי כותבת שירה ופרוזה, לילדים ולמבוגרים, וכתיבה מסאית. כתיבתה בחלקה בעלת אופי דמיוני ובחלקה בעלת אופי מציאותי. היצירות מהסוג הראשון מצטיינות במיזוג של דמיון, הומור ופיוטיות, ומבטאות משאלות, חלומות ועצב, והיצירות מהסוג השני מכילות לעתים קרובות יסודות אוטוביוגרפיים, וגיבוריהם הצעירים נאלצים לצאת מתוך עולמם הפנימי ולהתמודד עם המציאות הכואבת.
"כשאני כותבת אני חושבת על ילדותי שלי," אומרת המשוררת, "הכל קורה בילדות. כל המפתחות מונחים שם. השאלה היא איזו צורה משווים לה... אין לי נוסחה קבועה בכתיבה. אני מניחה לשיר לצוץ. משום כך צורת שירי כה פשוטה. אני כותבת על פי דחף. זו מתת שמים. וכשהוא איננו - אינני יכולה לכתוב . וכשהוא ישנו - אני כותבת, אבל לעולם אינני יודעת מה יצא תוך כדי כתיבה."
מספרי הילדים שכתבה: האבן החלקה בטבעת, הנמר שמתחת למיטה, אם את לא יכולה לדבר יפה - תשתקי, הספר הגדול של נורית זרחי, באה המלכה למלך, ספרי תנינה. מספריה למבוגרים: אשה ילדה אשה, מטעי בר, כפר הרוחות, אמן המסכות, מכונית כמו אורכידיאה, משחקי מלים.
לאתר שירשת בו תוכלו לקרוא משיריה של נורית זרחי
|