הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אשור
מכון מופ"ת


תקציר
דף מידע המתאר את המפגש בין האמפריה האשורית לבין ממלכות יהודה וישראל: מקרב קרקר בימי אחאב ועד מסע סנחריב בימי חזקיה.



ארץ ישראל ושכנותיה : אשור
מחברים: יוסף ניצן; ד"ר יהושפט נבו


אשור שכנה בעמק החידקל העליון. שתי ערי בירה שכנו על שתי גדות החידקל – אשור בגדה המערבית ונינוה בגדה המזרחית. הגם שאשור הייתה ממלכה קדומה, המפגש הראשון בין אשור לעם ישראל אירע רק בימי אחאב.

המלך הישראלי הראשון שפגש את הצבא האשורי היה אחאב, אשר השתתף בשנת 858 לפנה"ס בקואליציה של מדינות האזור כדי לקדם את הסכנה האשורית בראשותו של שלמנאסר השלישי. בני הברית הצליחו לאסוף 4000 מרכבות, מחציתן תרם אחאב. כתובת אשורית של שלמנאסר מציינת שבקרב כרכר עמדו 12 מלכים נגד אשור. לאחר מלחמה זו רפה הלחץ האשורי למשך כ- 40 שנה, מכיוון שאשור הייתה עסוקה בענייניה.

בתקופה זו השתלטו הארמים על חלקים נרחבים מארץ ישראל (מל"ב י, לב-לג). רק בסוף המאה ה- 9 נושעו ישראל ויהודה מידי ארם, כאשר אשור חידשה את לחצה על אדם, "ויתן ה' לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם" (מל"ב יג, ה). מושיע זה היה אדדניכרי השלישי מלך אשור שערך מסע עונשין נגד דמשק. אחרי כן הייתה שוב אשור עסוקה בענייניה, ועל כן היה לישראל וליהודה "מרווח נשימה" שאפשר לירבעם השני מלך ישראל ולעוזיהו מלך יהודה להשיב לקדמותה את האימפריה של ימי דוד. עם מותו של ירבעם השני חידש תגלת פלאסר השלישי את לחצו על ישראל וסוריה. כתובת אשורית מזכירה את עזריהו מלך יהודה כעומד בראש ברית של מדינות האזור שהתייצבו נגד תגלת פלאסר השלישי מלך אשור, בשנת 738 לפנה"ס.

הלחץ האשורי לא חדל בימי אחז, נכדו של עוזיהו, התארגנה שוב ברית מדינות נגד אשור, בראשותם של פקח בן רמליהו מלך ישראל ורצין מלך ארם. שני מלכים אלה צרו על ירושלים במטרה להכריח את אחז מלך יהודה להצטרף אליהם לקואליציה נגד אשור. אחז פנה לעזרת אשור, ואכן תגלת פלאסר השלישי בא לעזרתו וכבש את דמשק ואת המחוזות הצפוניים של ישראל (מל"ב טו, כט) (733 לפנה"ס).

תהליך ההשתלטות של אשור על מחוזותיה של ממלכת ישראל נמשך כאשר הושע בן אלה, מלכה האחרון של ישראל, מרד באשור.

בשנת 721 לפנה"ס עלה סרגון מלך אשור על ישראל וכבש את מחוזותיה. רבים מתושבי ממלכת ישראל הוגלו לאשור ובמקומם הובאו לשטחי ממלכת ישראל, שעשו לפחות אשוריות, תושבים שהוגלו מבבל וסביבותיה (מל"ב יז). בכך הקיץ הקיץ על ממלכת ישראל.

מותו של סרגון מלך אשור ועליית סנחריב לשלטון (705 לפנה"ס) עוררו גל של מרידות. חזקיהו מלך יהודה, אשר ניהל מדיניות זהירה ונמנע עד אז מלמרוד באשור, החליט למרוד, כנראה בעקבות הבטחה ממצרים למתן עזרה (ישעיהו ל, א-ה; לא, א). חזקיהו הכין את ירושלים למצור, דבר המוכיח שידע היטב את הסכנה שבצעד זה. הוא הקיף את שכונותיה המערביות של ירושלים, שהיו פרוזות עד ימיו, בחומה רחבה (ישעיהו כב, י-יא) (חומה שנתגלתה במלוא הדרה בחפירות הרובע היהודי אחרי מלחמת ששת הימים), וחפר נקבה תת-קרקעית שהוליכה את מימי הגיחון הזורם ממזרח לעיר אל ברכת אגירה במערבה של העיר (דבה"ב לב, ל). סנחריב עלה על ירושלים בשני גלים: גל אחד בא מהצפון בדרך האבות (ישעיהו י, כח-לב) וגל שני מדרום – דרך לכיש (שם לו, א-ב). בדרכו כבש סנחריב את כל ערי יהודה הבצורות (שם), וכפי שמתואר גם בכתובתו המפורסמת של סנחריב: "ואשר לחזקיהו היהודי אשר לא הביא את צווארו בעולי על 46 עריו הבצורות... שמתי מצור וכבשתי אותן... 150, 200 נפש, קטן וגדול, איש ואשה, סוסים, פרדים, חמורים, גמלים, צאן ובקר עד אין מספר הוצאתי מתוכו ויהיו לי לשלל, ואותו סגרתי כציפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו". בסופו של המצור, לאחר שחזקיהו התפלל פרצה מגפה במחנה אשור וכתוצאה מכך מתו 185 אלף מאנשיו של סנחריב, והמצור הוסר.

לחלקים נוספים של המאמר:

ארץ ישראל ושכנותיה
ארץ ישראל ושכנותיה: מצרים
ארץ ישראל ושכנותיה : אשור (חלק זה)
ארץ ישראל ושכנותיה : בבל
ארץ ישראל ושכנותיה : חוקי חמורבי - השוואה לחוקי התורה
ארץ ישראל ושכנותיה : בבל והמקרא

ביבליוגרפיה:
כותר: ארץ ישראל ושכנותיה : אשור
שם  הספר: צוהר למקרא
מחברים: ניצן, יוסף ; נבו, יהושפט (ד"ר)
תאריך: תשס"ד
בעלי זכויות : מכון מופ"ת
הוצאה לאור: מכון מופ"ת
הערות: 1. בראש השער: הוצאת ספרים בנושאי חינוך כליל.
2. מרכזת כליל: נעמי פרידמן.

 

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית