הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > כלכלה וניהולעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > כלכלה > תיירות
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה


תקציר
התיירות הסביבתית (אקוטוריזם) משלבת בין אתרי תיירות ומגורים ידידותיים לסביבה, בעיר וגם בטבע. הנחיות לאימוץ ממשק סביבתי על-ידי בתי מלון או אתרים תיירותיים, אמור להביא להפחתת זיהום מים, קרקע ואוויר, לחיסכון באנרגיה ומשאבי טבע מתכלים אחרים ולהפחתת הפסולת המצטברת. בדף זה מידע על מצב התיירות הסביבתית בישראל ובעולם ומספר דוגמאות לשינויים שמנהיג מלון פונדק רמון (במצפה רמון) בתהליך אימוץ הממשק הסביבתי.



הנוסעים מתבקשים לעבור במסלול הירוק
מחבר: מוטי איזקוב


אוכלוסיית התיירים המערבית בעלת האמצעים נאמדת ב-45 מיליון איש. אלה מחפשים את השילוב בין אתרי תיירות ומגורים ידידותיים לסביבה, בעיר וגם בטבע. למענם ובזכותם נולד האקוטוריזם (תיירות סביבתית). עם מחזור שנתי של מיליארד שקל, האקוטוריזם כבר איננו קוריוז, אלא מערכת עסקית חובקת עולם. מי שלא יירשם בזמן ל'חבילת התיור הירוקה', עלול למצוא עצמו הרחק מאחור.

"הצילו את כדור הארץ", זו היתה סיסמתם של קומץ הלוחמים למען איכות הסביבה בשנות ה-60 וה-70, שהפנו אצבע מאשימה כלפי התעשיות המזהמות. אך מאז "ועידת כדור הארץ" שהתקיימה בריו, ב-1992, התרחבו מאוד השורות. התוצר המרכזי של מפגש פסגה אקולוגי זה היה "אגנדה 21", אמנה שקבעה בין היתר, כי לתעשייה ולעסקים תפקיד מרכזי ב"פיתוח בר-קיימא", פיתוח אשר עונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע או לסכן את צרכיהם של הדורות הבאים.

בשנים שחלפו מאז ועידת ריו, העמיקה המודעות העולמית לנושאים סביבתיים, כולל גם אצל אלה המוציאים את לחמם מעסקי נסיעות ותיירות. הדבר התבטא ביישום בשטח של העקרונות הנובעים מהמושג "פיתוח בר-קיימא".

מעבר לכך, אנשי-העסקים הבינו שהתחשבות בצרכים סביבתיים טומנת בחובה גם הזדמנויות עסקיות. כך הדבר גם לגבי ענף התיירות והמלונאות, כולל חברות תעופה, חברות להשכרת רכב, בתי-מלון, סוכנויות נסיעות, מנהלות אתרי נופש וצרכני התיירות.

שני ארגונים בענף התיירות נטלו את ההובלה בנושא הסביבתי: האחד, Green Globe (כדור הארץ הירוק), שליד המועצה העולמית לתיירות ונסיעות, הגוף היחיד המוסמך להעניק "תו ירוק" לגורמים בענף. השני, International Environmental Initiative (המרכז הבינלאומי ליוזמת המלון הסביבתי). ארגון זה, עליו פרש את חסותו הנסיך צ'ארלס מאנגליה, מאגד את בתי-המלון בעולם שהנהיגו פרוייקטים "ירוקים".

שני ארגונים אלה הכינו הנחיות לאימוץ ממשק סביבתי על-ידי בתי מלון או אתרים תיירותיים, אשר בדומה ל14000-ISO, אמור להביא להפחתת זיהום מים, קרקע ואוויר, לחיסכון באנרגיה ומשאבי טבע מתכלים אחרים ולהפחתת הפסולת המצטברת.

המסר המרכזי: חסכונות סביבתיים אלה כרוכים גם בחסכונות כלכליים משמעותיים לבעלי העסקים.


 

זיכרונות, לא עקבות


ההכרה בחשיבות הממשק הסביבתי כבר קנתה לה אחיזה במספר פלחים, בשווקי התיירות וסוכנויות הנסיעות ברחבי תבל. גורמים רבים בענף זה נוכחו לדעת כי הדאגה לסביבה מתבטאת בפעילות עסקית יעילה, ומניבה רווח משמעותי. במפתיע, את הדחיפה להנהגת ממשק סביבתי בענף התיירות, נתנה דווקא קבוצה מקרב הנוסעים והתיירים, בעלי מצפון סביבתי ויכולת כספית. אלה הקימו ארגון שסיסמתו: "קח אתך זיכרונות, אך אל תשאיר אחריך עקבות".

אוכלוסיית התיירים והנוסעים שהם גם בעלי הכנסה סבירה, נאמדת בכ-40 מיליון איש בארה"ב וכ-15 מיליון באירופה. תיירים אלה מחפשים את השילוב בין אתרי תיירות ומגורים ידידותיים לסביבה, גם בעיר וגם בטבע. למענם ובזכותם נולד האקוטוריזם (תיירות סביבתית).

מדובר בתנועה המקיפה ארגונים ומוסדות, אשר הבינו גם את האפשרויות הכלכליות הגלומות בכך. בעצם, אין כל קושי להבין, לנוכח העובדה שהאקוטוריזם מגלגל מחזור של מיליארד דולר בשנה.

רשתות בתי-המלון הגדולות בעולם, בהן הילטון, אינטרקונטיננטל, הולידיי אין והיאט כבר הצטרפו ל-Green Globe. חברת התעופה השווייצית סוויסאייר מציעה תפריט אורגני בטיסה. חברות התעופה הבריטיות וירג'ין ובריטיש איירוויס אימצו את עקרונות הניהול והשיווק הסביבתי. חברות להשכרת רכב, כמו הרץ או באדג'ט, משכירות גם מכוניות חשמליות, ובמקביל, מצמצמות את השימוש בטפסים ובניירת. לאחרונה, הן החלו לצייד את רכביהן במפות דרכים אלקטרוניות נטולות נייר.

סוכנויות נסיעות כמו גראן נורד בפריז ואחרות בגרמניה, ממליצות רק על אתרים ומגורים שקיבלו "תו ירוק", בדרך כלל של מכון מוכר, או תו תקן 14000 ISO.



 

צמצום מרחב הטיוח


למרבה הצער, הגל הירוק בתעשיית התיירות בעולם, עדיין לא הגיע לחופי ארצנו. שום גורם תיירותי, גם כזה השייך לרשת מלונות בינלאומית, לא אימץ באופן מלא ממשק סביבתי. הסיבה היא שכל מלון ברשתות ענק אלה, רשאי להחליט על כך בעצמו, ובארץ, כנראה שאין עדיין תמריצים לכך. העובדה שאלפי ארגונים, חברות ואף ממשלות ברחבי העולם, הבינו שאקוטוריזם כבר אינו מושג אזוטרי, אלא כיוון ההתפתחות העתידי של הענף - עדיין לא חלחלה לתודעתם. חבל, כי אם לא יושקעו מאמצים של ממש בפיתוח "תיירות ירוקה", תפגע יכולתה של ישראל להתחרות על פלח גדל והולך של שוק התיירות העולמי (כיום מגיעים אלינו אחוז אחד מ-40 מיליון התיירים האמריקאים ושני אחוזים מהתיירים האירופים).

גם הבנקים וחברות הביטוח עוקבים מקרוב אחר היעילות הסביבתית של חברות וארגונים. משקיעים מעדיפים לעשות עסקים עם חברות שהוכיחו אחריות סביבתית, ועם מפעלים שהנהיגו טכנולוגיות 'נקיות' ובכך מגדילים את סיכוייהם להצליח. מעבר לכך, האכיפה של תקנות וחוקים סביבתיים על-ידי הרשויות, הולכת ומתרחבת הן מבחינת הפיקוח והן מבחינת גובה הקנסות והעונשים.

ארגוני הצרכנים, ואפילו התקשורת, מודעים לנושא הסביבתי ומתייחסים יותר לאתרי תיירות ידידותיים לסביבה. שיטות הבדיקה של ארגוני הצרכנים נעשות מתוחכמות יותר ויותר, ומצמצמות את מרחב הטיוח. על סף האלף השלישי, עולם העסקים הופך להיות הכוח העולמי המוביל. לכן, שינוי אמיתי בדרך בה אנו עושים עסקים, המבוסס על שינוי במודעות הסביבתית, עשוי להיות משמעותי ביותר בהמשך הדרך.



 

מהו מלון ירוק?


נכון לעכשיו, שום בית-מלון כחול-לבן עדיין לא זכה ב"תו ירוק", אך ניצנים ירוקים ראשונים כבר נראים בארץ. מלון פונדק רמון, השוכן במצפה רמון, הנו הראשון בישראל המנהיג ממשק סביבתי, אשר יקנה לו זכות לסימון Green Globe, והסמכה ל-ISO 14000.

המלון (השייך לרשת ישרוטל) נבנה מלכתחילה על-ידי הסבה של מבנה דירות. זוהי דוגמא של פיתוח בר-קיימא, שמנע הרס בניין, צבירת פסולת בניין ושימוש בחומרי בניין חדשים.

שני התקנים הנ"ל מתייחסים למכלול הפעילויות במלון, ומחייבים את ההנהלה לפעול לשיפור מתמיד.

בשלב הראשון יש לערוך סקר פנימי של המצב הקיים במחלקות השונות במלון, מבחינת היעילות, הרווחיות וההשלכות על הסביבה. על-פי הממצאים, יש לנסח המלצות לשינוי ולשיפור המערכת מבחינה כלכלית וסביבתית גם יחד.

להלן מספר דוגמאות לשינויים שמנהיג מלון פונדק רמון בתהליך אימוץ הממשק הסביבתי:

  • כביסה: הקטנת נפח הכביסה מתבטאת בחיסכון במים, וגם מפחיתה את עומס הדטרגנטים על הביוב. במכבסת המלון משתמשים באבקה ידידותית לסביבה.


  • חיסכון נוסף במים: מושג על-ידי שימוש במכלי הדחת אסלות בעלי נפח קטן יותר, תחזוקת ברזים, צריכה מבוקרת במטבח, בשטיפת רצפות המלון ובהשקיית הגינות.


  • מיחזור: במלון פועל מערך למיון אשפה. שאריות פלסטיק מועברות למפעל אביב למיחזור פלסטיק שברמת חובב. שברי הזכוכית מועברים למפעל פניציה בירוחם, תמורת אספקת צנצנות לריבות הטבעיות שמכינים במטבח המלון. בעתיד, הפסולת האורגנית הרטובה תישלח למפעל קומפוסטציה, והתוצר ישמש לדישון גינות המלון.


  • חיסכון באנרגיה: מושג בין היתר על-ידי כיבוי אוטומטי של המזגנים והאורות בחדרים, כשהאורחים יוצאים. בדרך זו ניתן לחסוך כמות אנרגיה מספקת להארת 45 דירות מגורים.


  • חיסכון בנייר: מפחית את כמויות האשפה, וגם מאפשר חיסכון במשאב יקר. הדרכים רבות: שימוש בנייר צילום או כתיבה לצרכים פנימיים משני צדדיו; עידוד השימוש בדואר אלקטרוני, גם בהתכתבות בין המחלקות השונות במלון; מעבר לשימוש במפיות מכותנה אורגנית בחדר האוכל (בדיקות כמותיות העלו שהנזק הסביבתי הנובע מכביסה חוזרת של המפיות, קטן מזה של שימוש במפיות הנייר).


שלב חשוב ביותר בתהליך הוא שיתוף העובדים. יש לתת להם הסברים מפורטים על השינוי שעובר המלון ומטרותיו, ולהקשיב להצעות השיפור שלהם.

הדוגמאות לעיל ממחישות בעליל שחיסכון באנרגיה ובמים, הפחתת כמויות האשפה והעומס על הביוב - יש בהם משום תועלת כלכלית מיידית גם למלון וגם לסביבה.

לטווח הארוך, תו ירוק מקנה למלון גם ערך שיווקי, שיהיה משמעותי יותר ויותר, ככל שתעמיק המודעות בקרב התיירים.

אגב, העובדה שיעד תיירותי נמצא בחיק הטבע, אינה הופכת אותו אוטומטית לידידותי לסביבה. יש להשקיע מאמץ ומחשבה על-מנת להופכו "ירוק סביבתי". ברוח זו, נעשות באתר העתיקות עבדת שבנגב, הכנות לקבלת תו ירוק של Green Globe. האתר, השייך לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, כולל גם מסעדה, משרד, חנות, שירותים, חניון ותחנת דלק. כל אלה יעברו סקר אפיונים לצורך מתן הצעות לייעוץ ולשיפור.

טיפול דומה מקבלים גם בית-ספר שדה הר הנגב שבמצפה רמון, השייך לחברה להגנת הטבע, וכפר הנופש צל במידבר, המיועד להפוך כפר אקולוגי.



* הכותב משמש יועץ לניהול סביבתי בענף התיירות.

ביבליוגרפיה:
כותר: הנוסעים מתבקשים לעבור במסלול הירוק
מחבר: איזקוב, מוטי
תאריך: יוני-יולי 1998 , גליון 20
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית