הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
שבא הוצאה לאור


תקציר
המלחין הרוסי סרגיי פרוקופייב, שבראשית דרכו נודע כילד הנורא של המוסיקה הרוסית - תדמית שכיום קשה לנו ליישב עם המוסיקה שלו.



סרגיי פרוקופייב 1953-1891
מחבר: ג'ון סטנלי


סרגיי פרוקופייב 1953-1891
Sergei Prokofiev

יצירות מומלצות

פטר והזאב
Decca Headline Classics 433 612-1DSP
ראלף ריצ'רדסון, התזמורת הסימפונית של לונדון / מלקולם סרג'נט
גרסתו של ראלף ריצ'רדסון לפטר והזאב היא להיט ותיק, וסרג'נט תורם לה ביצוע שופע חביבות והומור שממש קורצים אליך.

רומיאו ויוליה
תזמורת קליבלנד / לורין מאזל
Decca 417 510-2DH2
הביצוע התיאטרלי של מאזל מצטיין באצילות מושלמת ובווירטואוזיות עוצרת נשימה. ההקלטה האנלוגית מ-1973 היא עדיין אחת הטובות בתקופתה.

יצירות מייצגות

לויטננט קיז'ה
סימפוניה מס' 1 ("הקלאסית")
סימפוניה מס' 5
קונצ'רטו לפסנתר מס' 3
קונצ'רטו לכינור מס' 1
אלכסנדר נייבסקי

פרוקופייב נולד בסונצובקה שבאוקראינה, והיה בנו של מהנדס חקלאי אמיד. בעידודה של אמו הפסנתרנית הגיע להישגים מוסיקליים בגיל צעיר. הוא היה פסנתרן מוכשר, ואת יצירותיו הראשונות לפסנתר כתב בגיל חמש. עד שמלאו לו אחת-עשרה כבר חיבר שתי אופרות.

ב-1904 החל פרוקופייב ללמוד בקונסרבטוריון של סט' פטרבורג, אך בהיותו צעיר עקשן ויהיר מצא את שיעוריהם של ליאדוב ורימסקי-קורסקוב מייגעים ומיושנים, ושאב השראה רבה יותר מידידותו עם המלחינים ניקולאי מיאסקובסקי ובוריס אספייב. התפתחותו הושפעה גם משיעורי הפסנתר שקיבל מאנה יסיפובה, שהוסיפו הבעה רגשית לנגינתו המבריקה ורבת-הכוח.

פרסומו של פרוקופייב גדל בהתמדה, וב-1911 יצאו בדפוס יצירותיו הראשונות, והמוסיקה שלו נשמעה לראשונה בביצוע תזמורתי פומבי. רבים ממבקרי המוסיקה באותה תקופה עמדו נבוכים מול המצלולים החריגים במוסיקה שלו. הקונצ'רטו הראשון לפסנתר חולל שערורייה בהופעת הבכורה שלו ב-1912, בנגינת המלחין עצמו, ופרוקופייב נודע כילד הנורא של המוסיקה הרוסית - תדמית שכיום קשה לנו ליישב עם המוסיקה הנעימה והתוססת של הקונצ'רטו.

ב-1914 סיים פרוקופייב את לימודיו בקונסרבטוריון, ומיד אחר-כך נסע ללונדון. הוא פגש שם את אמרגן הבלט הרוסי סרגיי דיאגילב, והתרשם מאוד מהבלטים של סטרווינסקי. השפעת פולחן האביב ניכרת במוסיקה של אלה ולולי שנכתבה במקורה כבלט בשביל דיאגילב, אך לבסוף מצאה את דרכה אל הסוויטה הסקיתית הפראית. פרוקופייב הועיד לדיאגילב יצירה נוספת, שוט, אך זו הופקה לבסוף רק ב-1921, בפריס.

פרוקופייב שב לרוסיה ושהה בסט' פטרבורג במשך רוב מלחמת-העולם הראשונה. אופרה שכתב בהזמנה, הקלפן, נכשלה עוד בשלב החזרות, אבל הקונצ'רטו הראשון לכינור והסימפוניה הראשונה (ה"קלאסית") התקבלו יפה. הסימפוניה - שבה חיקה פרוקופייב במודע את סגנונו השנון והבהיר של היידן - זכתה בהצלחה בינלאומית.

בזמן האירועים הסוערים ברוסיה אחרי מהפכת 1917, עבר פרוקופייב לארצות-הברית וחיבר שם את האופרה הפנטסטית האהבה לשלושה תפוזים, שהוזמנה בידי בית-האופרה של שיקגו. אולם פריס משכה אותו יותר ויותר, והוא נסע לשם ב-1920 כדי לערוך תיקונים בבלט שוט, שכתב בשביל דיאגילב. בזמן שהותו בצרפת סיים את הקונצ'רטו השלישי לפסנתר, יצירה וירטואוזית המשלבת להט וברק עם מלנכוליה מהורהרת, בדרכו האופיינית של פרוקופייב.

בעשור שלאחר מכן חיבר פרוקופייב את הסימפוניה השנייה השנויה במחלוקת, המתארת את "דור המכונות", ועוד שני בלטים לדיאגילב - צעד הפלדה, על התיעוש הסובייטי, והבן האובד.

ב-1933 שב פרוקופייב לברית-המועצות, ובשלוש השנים הבאות חידש את קשריו עם מולדתו אוקראינה. ב-1934 הזמין אצלו תיאטרון קירוב מלנינגרד את הבלט רומיאו ויוליה, וב-1936 עבר פרוקופייב להתגורר במוסקווה עם אשתו - זמרת ספרדייה - ושני בניהם. השלטונות הסובייטיים לא ראו בעין יפה את רומיאו ויוליה, ובאותה תקופה גינו גם את האופרה של שוסטקוביץ', ליידי מקבת ממחוז מצנסק. בתגובה פנה פרוקופייב לכתיבת מוסיקה תועלתית ופטריוטית, ובין השאר חיבר את המוסיקה לסרטו של סרגיי אייזנשטיין אלכסנדר נייבסקי, שאותה עיבד מחדש בצורת קנטטה ב-1939. האופרות שלו הצליחו פחות ברוסיה הסובייטית: סמיון קוטקו הורדה מהבמה לאחר זמן קצר, והפקת האופרה השנייה, הדואנה, עוכבה למשך שנים אחדות. האופרה השלישית, מלחמה ושלום, שהיתה קרובה ללבו במיוחד, לא בוצעה בימי חייו.

בשנות ה-40 החלה בריאותו של פרוקופייב להידרדר. הסימפוניה החמישית מ-1945 היא יצירה מרשימה, הפורטת שוב על נימה בוטחת והרואית, אבל קשייו של פרוקופייב עם השלטונות נמשכו והגיעו לשיאם ב-1948, כאשר הותקף קשות ורוב יצירותיו הוחרמו. פרוקופייב היה שבור ברוחו, וביצירות שכתב בשנותיו האחרונות יש אווירה של התרפסות לפני האידיאולוגיות הסובייטיות. הוא מת ב-1953, ולמרבה האירוניה, באותו יום בדיוק מת יוסף סטאלין, שעמד בראש רודפיו.

ביבליוגרפיה:
כותר: סרגיי פרוקופייב 1953-1891
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק "ראשית המאה ה-20" בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית