ג'ורג' פרידריק הנדל 1759-1685

ג'ורג' פרידריק הנדל 1759-1685
George Frideric Handel

יצירות מומלצות

משיח
L'Oiseay-Lyre 430 488-2OH2
ג'ודית נלסון, אמה קרקבי (סופרן); קרוליין ווטקינסון (אלט); פול אליוט (טנור); דייוויד תומס (בס); מקהלת קתדרלת כרייסט צ'רץ', אוקספורד; האקדמיה למוסיקה עתיקה / כריסטופר הוגווד
הוגווד נאמן לכוונותיו המקוריות של הנדל - מקהלת נערים, ותזמורת שהנדל היה מזהה את ממדיה ואת כליה.

מוסיקה על פני המים
Archiv Produktion 410 525-2AH
אנסמבל "הקונצרט האנגלי" / טרוור פינוק
אולי המקסימה מכל יצירותיו התזמורתיות של הנדל. אנסמבל הכלים האותנטיים של פינוק מקים לתחייה את המרץ ואת הדר המלכות שבוודאי איפיינו את ביצוע הבכורה של היצירה, שנערך תוך כדי שיט בנהר.

יצירות מייצגות

זיקוקין די-נור
קונצ'רטי גרוסי אופוס 3 ו-6
קונצ'רטי לעוגב אופוס 4 ו-7
אריה ווריאציות, "הנפח ההרמוני"
יוליוס קיסר
אקיס וגלתיאה
יהודה המכבי

הנדל נולד בהאלה שבזכסן (גרמניה), לאב גלב-רופא שהיה אז בן שישים ושלוש. אביו רצה שילמד משפטים, אך הנדל נמשך בכבלי קסם אל המוסיקה - עד כדי כך שהבריח קלוויכורד קטן לעליית-הגג בביתו. במהלך ביקור בחצר זכסן-וייסנפלס, שם שימש אביו כגלב החצר, הזדמן לדוכס לשמוע את הנדל מנגן בעוגב, ועלה בידו לשכנע את האב הסרבן שבנו ניחן בכשרון מוסיקלי. בעקבות זאת למד הנדל משפטים ומוסיקה גם יחד. הוא התמחה בנגינה בעוגב, בכינור ובצ'מבלו, הלחין בסגנונות מוסיקליים שונים, והקדיש שעות ארוכות להעתקת תווים מאוסף כתבי-היד של מורהו, נגן העוגב והמלחין פרידריך צכאו.

הנדל החל ללמוד באוניברסיטת האלה בשנת 1702, ובתוך חודש התקבל לתקופת ניסיון כנגן העוגב בכנסייה הקלוויניסטית בהאלה. במשך שנה נהנה שם ממגורים בחינם, ואז עבר להמבורג, העיר הגרמנית היחידה (להוציא חצרות-האצילים) שהיה בה בית-אופרה. הנדל עבד באופרה, תחילה ככנר ואחר-כך כנגן צ'מבלו, ובתוך שלוש שנים הוצגו שתי האופרות הראשונות שלו. ב-1706 פגש הנדל את יורשו של הדוכס הגדול של טוסקנה, והוא הזמין אותו לבוא לפירנצה. זו היתה תחילתן של שלוש שנים באיטליה שעיצבו את אישיותו כמלחין. הוא פגש באיטליה מלחינים חשובים רבים, בהם קורלי, סקרלטי האב והבן וויוואלדי, שהשפעת כולם ניכרת במוסיקה שלו. בהשראת הסביבה כתב הנדל אופרות, שהבולטת בהן היא אגריפינה, שבוצעה עשרים ושבע פעמים, וכן אורטוריות ויותר ממאה וחמישים קנטטות. הנדל כבר היה מפורסם למדי, ביחוד בוונציה, כשנסע לאינסברוק לפגוש את מושל טירול. משם המשיך להנובר וכיהן כקפלמייסטר בשירותו של האלקטור שלימים עלה על כס המלכות באנגליה.

ב-1710 ביקר הנדל בלונדון כדי להפיק את האופרה שלו, רינאלדו, והצלחתה עודדה אותו להשתקע שם. המלכה אן העניקה לו קצבה של 200 לירות בשנה, אבל מצבו הסתבך כשהמלכה מתה והאלקטור מהנובר, שמשירותו חמק, הוכתר למלך אנגליה. גרסה אחת מספרת כי הפיוס התרחש כשהמלך ג'ורג' יצא לשוט בנהר התמזה, ואחרי כלי השיט המלכותי עקבה דוברה ועליה חמישים נגנים בראשותו של הנדל, שביצעו את היצירה המפורסמת כיום, מוסיקה על פני המים. המלך נשבה ביפי המוסיקה, עד כדי כך שביקש כי הקונצרט, שאורכו שעה, יבוצע שלוש פעמים רצופות. הוא גם סלח למלחין, והעלה את קצבתו ל-600 לירות.

מוסיקה על פני המים כוללת שלוש סוויטות המחולקות לעשרים פרקים קצרים, והיא כתובה לחצוצרות, קרנות, אבובים, בסונים, חליליות, חלילים וכלי קשת. ביצירה ניכר בבירור כשרון התזמור של הנדל, שכן צליל החצוצרות והקרנות מרשים במיוחד כשהוא נישא על פני המים.

מ-1718 עד 1720 שירת הנדל כמנהל המוסיקה של הדוכס מצ'נדוז, ובמהלך תקופה זו כתב את הימנוני צ'נדוז ואת האורטוריה הדרמטית אקיס וגלתיאה. בדרך-כלל לא התקשה הנדל למצוא לעצמו פטרונים; בחורף 1718-9 התגייסה האצולה להקמתה ולמימונה של "האקדמיה המלכותית למוסיקה" בניהולו המוסיקלי של הנדל, לשם קידום האופרה האיטלקית בלונדון. במשך שמונה שנים היתה לונדון מוקד הפעילות האופראית באירופה, והנדל נהנה מהצלחות רבות, בהן יולייס קיסר ב-1724. הוא התמנה לתפקיד מלחין הקפלה המלכותית, עבר להתגורר בבית בכיכר גרובנור והגיש בקשה להתאזרחות באנגליה.

האקדמיה נקלעה לקשיים בשל עלותן של הפקות האופרה שלה, אבל דומה היה שהמזל מאיר פנים לקריירה של הנדל. ביצוע בכורה צנוע של אסתר, האורטוריה הראשונה שנשמעה באנגליה, התקיים בפונדק בסטראנד בחורף 1732. ההופעה זכתה להצלחה אדירה, ולבקשת הנסיכה אן הועברה לאולם קינגס תיאטר. הנדל הרחיב את האורטוריה, וששת ביצועיה התקבלו בהתלהבות רבה.

ב-1740 חיבר הנדל את שנים-עשר הקונצ'רטי גרוסי, אופוס 6, למיתרים בהוספה אפשרית של כלי נשיפה מעץ. קונצ'רטי אלה, ביחד עם הקונצ'רטי הברנדנבורגיים של באך, מייצגים את שיא התפתחותה של הכתיבה הכלית בתקופת הבארוק. בשנה שלאחר מכן נסע הנדל לדבלין וחנך שם סדרה של "שעשועים מוסיקליים" שזכו בהצלחה מיידית.
ב-13 באפריל 1742 התקיימה הופעת הבכורה של האורטוריה משיח לפני קהל דבלינאי מוקסם. קשה להאמין בכך, אך הנדל כתב את משיח תוך חודש אחד בלבד ב-1741. האורטוריה מבוססת על טקסט מכתבי הקודש, ויש בה שלושה חלקים: הציפייה למשיח ולידתו של ישו; הפאסיון (סיפור ייסוריו של ישו); ישו בדמות הגואל. הנדל שינה את תזמור היצירה כדי להתאימה לדרישות בהופעות שונות, ובימי חייו לא היתה ליצירה גרסה סופית אחת. על קטע המקהלה המפורסם, "הללויה", מצא הנדל לומר, "דימיתי לראות לפני את השמים כולם, ואת האל הגדול בכבודו ובעצמו".

ב-1742 חזר הנדל עם האורטוריה משיח לאנגליה, אך היא לא התקבלה שם בתחילה באותה התלהבות ורק בהדרגה מצאה אוזן קשבת. הנדל אירגן סדרת קונצרטים בקובנט גרדן, ובשנת 1744 העלה את האורטוריות בלשאצר והרקולס. הוא שב לקינגס תיאטר לעונת 1744-5, אך לא הצליח לחזור על הצלחתו הקודמת, והסדרה ננעלה בטרם עת.

הנדל המשיך להלחין ללא מעצורים, וב-1746 העלה את האורטוריה יהודה המכבי, שזכתה בפופולריות אדירה. בעקבות זאת הזמין אצלו המלך מוסיקה לליווי מפגן מרהיב של זיקוקין די-נור, בחגיגות לציון הסכם אקס-לה-שאפל. אפילו החזרות, שנערכו בגני ווקסהול בלונדון משכו אליהן קהל מזדמן של 12,000 איש, שחסם את התנועה במשך שלוש שעות.

הנדל מיעט לכתוב אחרי זיקוקין די-נור. ניתוח להסרת ירודים מעיניו לא עלה יפה, והותיר אותו עיוור בשבע השנים האחרונות לחייו. הוא מת בלונדון בגיל שבעים וארבע, ונקבר בכנסיית וסטמינסטר.

The Classical Music Pages - אתר בו ניתן לשמוע קטעים מהאורטוריה "משיח"