הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > מוסיקה
שבא הוצאה לאור



תקציר
על חייו ויצירתו של יוהן סבסטיאן באך, גדול המלחינים של תקופתו.



יוהן סבסטיאן באך 1750-1685
מחבר: ג'ון סטנלי


יוהן סבסטיאן באך 1750-1685
Johann Sebastian Bach

יצירות מומלצות

קונצ'רטי ברנדנבורגיים
Archiv Produktion 423 492-2AX3
אנסמבל "הקונצרט האנגלי" / טרוור פינוק
הקונצ'רטי מתאפיינים במגוון רחב של צורות מוסיקליות ובשילוב חדשני של כלים. באנסמבל זה של כלים אותנטיים נמצאו הסולנים המסוגלים לעמוד בדרישותיו התובעניות של באך, בפרט הכנר סיימון סטנדג', המפליא לבצע את הפרסטו ב קונצ'רטו מס' 4, האבובן דייוויד רייכנבג, ופינוק עצמו, ביחוד ב קונצ'רטו מס' 5. התקליטור כולל גם סוויטות תזמורתיות.

מתיאוס פאסיון
Deutsche Harmonia Mundi / BMG RD77848
כריסטוף פרגרדיין (טנור); מקס פון אגמונד (בס); כריסטיאן פליגנר (נער סופרן); מקסימיליאן קינר (נער סופרן); רנה יקובס (קונטרה-טנור); דויד קורדייה (קונטרה-טנור); מרקוס שפר (טנור); מקהלת הנערים של טלץ; אנסמבל לה פטיט באנד / גוסטב ליאונהרט
גרסתו של ליאונהרט גדושה שירה ונגינה התואמות את הידוע לנו על כוונותיו של באך. הגשה מצוינת של הסולנים, ביחוד של פרגרדיין בתפקיד האוונגליסט, המלווה במקהלת גברים הולנדית/גרמנית רבת-עוצמה ובתזמורת הולנדית של כלים אותנטיים.

יצירות מייצגות

קונצ'רטי לכינור במי מג'ור ובלה מינור
קונצ'רטו כפול (לשני כינורות) ברה מינור
הפסנתר המושווה
וריאציות גולדברג
אמנות הפוגה
מיסה בסי מינור
יוהנס פאסיון
מגניפיקט

יוהן סבסטיאן באך נולד באייזנאך במזרחה של גרמניה, והיה החשוב בבניה של משפחה מוסיקלית ענפה. שני הוריו מתו בטרם מלאו לו עשר, והוא עבר להתגורר בבית אחיו הבכור באורדרוף, ושם למד בליצאום במשך חמש השנים הבאות. אחיו, יוהן כריסטוף, היה נגן עוגב והוא לימד אותו לנגן בכלי, וגם הדריכו באומנות בניית העוגבים. בהיותו בן חמש-עשרה נשלח באך לבית-הספר מיכאל הקדוש בלינבורג, ושם שר במקהלה עד שקולו התחלף. בגיל שבע-עשרה הגיש את מועמדותו למשרת נגן העוגב בזנגרהאוזן, וזכה בה; אבל דוכס וייסנפלס ביטל את המינוי לטובתו של נגן עוגב מבוגר יותר.

תחת זאת הועסק באך חודשים אחדים כמוסיקאי-חצר בוויימר וב-1703 ביקר בארנשטט כדי לראות את העוגב החדש ב"כנסייה החדשה". פרנסי העיר התרשמו ממנו עד כדי כך שהציעו לו את משרת נגן העוגב, שכבר הובטחה לאנדריאס בורנר. נגינתו של באך בוודאי היתה מדהימה, אך הוא היה צעיר מכדי להצליח כמורה, וחילוקי דעות התגלעו בינו לבין הרשויות בעניין הדרכת נערי-המקהלה. המצב החמיר ב-1705, כאשר באך נטל לעצמו חופשה ממושכת כדי לצאת למסע רגלי לליבק ולשמוע את המלחין בוקסטהודה מנגן בעוגב.

שנתיים לאחר התקרית התפטר באך ועבר למשרה אחרת במילהאוזן, ובאותה שנה נשא אשה. ב-1708, כשכבר החל להתרגל לתפקידו, נדרש באך להופיע לפני הדוכס מוויימר, שהציע לו מיד תפקיד טוב יותר כנגן עוגב וכנגן קאמרי, ומאוחר יותר כקונצרטמייסטר (נגן ראשי).

בוויימר פיתח באך את יכולתו כמלחין. הוא למד את הקונצ'רטי של ויוואלדי ועיבד כמה מהם לעוגב או לצ'מבלו, ניסיון שהשפיע עליו בהמשך, כאשר כתב את הקונצ'רטי לכינור במי מג'ור ובלה מינור, ואת הקונצ'רטו הכפול ברה מינור.

ב-1716 שמע באך שמועות על כוונתו של דוכס ויימר להעסיק את טלמן כקפלמייסטר, תפקיד שהוא עצמו ציפה לזכות בו. בתגובה מצא באך משרת קפלמייסטר אחרת, בחצר קתן. כדי להניאו מלקבל משרה זו, הורה הדוכס בנובמבר 1717 לאסור את באך. כעבור חודש פוטר באך, והוא ומשפחתו עזבו את החצר בבושת פנים.

הנסיך ליאופולד מקתן היה פטרון הרבה יותר אוהד, ותחת חסותו חיבר באך ב-1721 את ששת הקונצ'רטי הברנדנבורגיים, הנקראים כך מפני שהוקדשו לכריסטיאן לודוויג, המרקיז מברנדנבורג. ה"קונצ'רטי לכמה כלים", כפי שתיאר אותם באך, כתובים לקבוצת סולנים המוצבת מול כלל התזמורת. בשונה מהקונצ'רטי גרוסי של קורלי, הקונצ'רטי הברנדנבורגיים דורשים הרכבים מיוחדים של כלים: בקונצ'רטו החמישי, לדוגמה, קבוצת הסולנים כוללת חליל, כינור וצ'מבלו; בקונצ'רטו השני מככב הרכב של חצוצרה, חלילית, כינור ואבוב.

בתקופת שהותו בקתן כתב באך גם יצירות רבות למקלדת, ובהן הקונצ'רטו האיטלקי והכרך הראשון של הפסנתר המושווה, ובו פרלודים ופוגות בכל הסולמות.

אשתו של באך מתה ב-1720, וב-1721 הוא נשא את אנה מגדלנה וילקה. מעמדו בקתן התערער בסוף 1721, לאחר נישואיו של הנסיך ליאופולד, שאשתו לא אהבה מוסיקה ולא ראתה בעין יפה את מעורבותו של באך בענייני החצר. למזלו, התפנתה ב-1722 משרת הקנטור בבית-הספר תומס בלייפציג. התפקיד הוצע תחילה לטלמן, ואחר-כך ליוהן גראופנר, אך שניהם לא השיגו שחרור מידי מעסיקיהם. לבסוף הוזמן באך לקבל את התפקיד, ובשנת 1723 עקר ללייפציג שם נשאר עד מותו.

באך ניגש לתפקידו החדש בהתלהבות. עבודתו בבית-הספר כללה הוראת מוסיקה ומקצועות אחרים לחמישים או שישים תלמידים, וכתיבת קנטטה לתפילת יום ראשון ולחגי הכנסייה. שפע הזמרים והנגנים בבית-הספר איפשר לבאך לחבר יצירות גדולות: אחת מהן היתה מתיאוס פאסיון. ביצירה אדירה זו, שהולחנה לטקסט מהברית החדשה, משתתפים סולנים, מקהלה כפולה וארבעים נגנים, והיא בוצעה לראשונה בכנסיית תומס בלייפציג ביום השישי הקדוש בשנת 1727 או 1729. בפאסיון משולבים כוראלים (מזמורים מולחנים) עם קטעי מקהלה ואריות, שבין כולם מקשר מספר, האוונגליסט, השר את הטקסט מהברית החדשה עם ליווי פשוט בעוגב. פאסיון זה ויוהנס פאסיון, שהושמע לראשונה ב-1724, נחשבים לפסגת הישגיה של המוסיקה הדתית עד אותו זמן.

עם זאת, במכתב לדיפלומט גיאורג ארדמן מ-1730, התלונן באך על שכרו העלוב ועל המטלות המייגעות הכלולות בתפקידו והביע את רצונו לנסות את כוחו בעבודה אחרת. הוא ניסה להתקבל למשרה בדרזדן, והגיש "גלוריה" ו"קיריה" מתוך המיסה בסי מינור שכתיבתה טרם נשלמה אז, אך לא זכה בתפקיד. עומס ההוראה שלו גדל לאין שיעור, ורשומות המועצה מעידות כי הרבה להיעדר מתפקידים מסוימים - כנראה משום שבאותה עת לימד או הלחין בביתו.

שלב חדש באמנותו של באך החל ב-1741 עם פרסומן של וריאציות גולדברג, יצירה שהזמין אצלו הרוזן קייזרלינג שסבל מנדודי שינה, כדי שנגן הצ'מבלו שלו, יוהן גוטליב גולדברג, ינגן אותה לפניו בלילות השימורים. לאחר מכן כתב באך שתי יצירות שבהן משתקפת התעסקותו הגוברת בקאנון ובפוגה - המנחה המוסיקלית ואמנות הפוגה, שנותרה בלתי גמורה עם מותו.

בערוב ימיו סבל באך מירודים בעיניו, שהקשו יותר ויותר את עבודתו. שני ניתוחים לא הצליחו לשפר את ראייתו, ובחודשי חייו האחרונים היה למעשה עיוור. בקיץ 1750, תשוש לאחר הניתוחים, מת באך משבץ, ולעמיתיו המוסיקאים לא נותר אלא להתאבל על גדול המלחינים של תקופתם.

Classical Net - אתר בו ניתן לשמוע קטעים מיצירותיו של באך

ביבליוגרפיה:
כותר: יוהן סבסטיאן באך 1750-1685
שם  הספר: מוסיקה קלאסית : גדולי המלחינים ויצירות המופת שלהם
מחבר: סטנלי, ג'ון
תאריך: 1995
הוצאה לאור: שבא הוצאה לאור
הערות: 1. הקדמה מאת סר גיאורג שולטי.
2. בשער: מהדורת התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק "תקופת הבארוק" בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית